שתף קטע נבחר

הבשורה על-פי גיבסון

"פאסיון", סרטו החדש של מל גיבסון העוסק ב-12 השעות האחרונות בחיי ישו, מסעיר את התקשורת בארה"ב: "אלה הרעיונות האנטישמייים ששימשו בסיס לשואה", אומר מייסד "מרכז ויזנטל" בלוס-אנג'לס; פרופסורית לתיאולוגיה באוניברסיטת בוסטון: "כשהאלימות תפרוץ במלוא הלהט, גיבסון יצטרך לתת את הדין"; גיבסון: "הסרט נאמן לכתוב בברית החדשה"

סיפור השעות האחרונות ומלאות הייסודים בחייו של ישו – מהסעודה האחרונה, דרך ההסגרה לרומאים על ידי יהודה איש קריות ועד לצליבה – היו מקור לדיונים ברומו של עולם הדת ולקונפליקטים חברתיים במשך 2,000 שנה. אבל נראה שהוליווד לא זוכרת סערה ציבורית כמו זאת שהתעוררה בעקבות סרטו החדש של מל גיבסון, "פאסיון".
גיבסון לא מבין על מה המהומה. "הסרט נאמן לכתוב בברית החדשה, בניגוד לכל הסרטים האחרים שלוקים בחוסר אמינות היסטורית", אמר בשעתו בראיון לרשת "פוקס". "כשקוראים בברית החדשה על הסיבות להופעתו של ישו ועל המניעים לצליבתו, מבינים שהוא מת למען כולנו ולקח על עצמו את כל הסבל האנושי".
ארגונים יהודים ונוצריים בארצות הברית חוששים שיש בסרט החדש, האמור לצאת לאקרנים באביב 2004, יותר מאמירה כוללת נגד הסבל האנושי, ושגיבסון מתכוון בסרטו לקדם את אמונותיו הדתיות הפונדמנטליסיות.
תנועת הפונדמנטליזם הקתולי פרשה מהזרם המרכזי במחאה על ועידת ראשי הכנסייה הקתולית בשנים 1965-1962. חבריה לא היו מוכנים לקבל את הרפורמות שעליהן הכריז האפיפיור פאולוס ה-6, בין השאר, ביטול הדעה הרווחת שלפיה היהודים אחראים למותו של ישו. אבל גיבסון מנסה ב"פאסיון" להתעלם מההתפתחויות בעולם הנצרות, ומסתמך על הנאמר בברית החדשה. במסגרת הניסיון לשמור על האותנטיות של המקור, הסרט כולו דובר ארמית ולטינית, כשגיבסון הבטיח בשעתו שהוא יוקרן ללא כתוביות.

"המיכאל אנג'לו של דורנו"

הסערה בתקשורת בדבר הסרט החדש פרצה בחודש מאי האחרון, כשוועדה ובה תשעה אנשי דת מלומדים, קתולים ויהודים, הגישה לגיבסון חוות דעת ובה הערות על התסריט שהגיע לידיהם, ובקשה לעריכת שינויים מפליגים. "צופים, שאין להם ידע מעמיק בברית החדשה, ללא ספק ייצא ומהאולם עם תחושה קשה שהיהודים צמאי הדם, תאבי הנקם ורודפי הבצע פיתחו כלפי ישו שינאה בלתי מתפשרת", כתבו המלומדים. אלה התנגדו במיוחד לסצנות, שלדבריהם אינן תואמות את הכתוב בברית החדשה, ושמראות את היהודים בונים את הצלב בבית המקדש בירושלים. מתעללים בישו ומממנים מכספם את הצליבה. "זה אחד התיעודים האנטישמיים הקשים ביותר שנראו אי פעם", אמר אחד מחברי הועדה.
גיבסון הגיב במהירות. "אני לא אנטישמי, וגם הסרט איננו כזה", הצהיר שוב ושוב בכלי התקשורת. במקביל ,הוא אף איים לתבוע את האנשים, שביססו דעה על סמך תסריט טיוטה שהגיע לידיהם בדרכים לא כשרות. אבל הוא לא טרח לשלוח להם תסריט עדכני או להזמין אותם לאתר הצילומים כדי להוכיח את טעותם.
גם בסוף יוני, כשהסתיימו הצילומים והסרט עבר עריכה ראשונית, הוא לא הזמין את חברי הוועדה להקרנה. במקום זה הוא ערך הקרנה בקולורדו-ספרינגס, שאליה הוזמנו מטיפים פרוטסטנטים, כמרים קתולים שמרנים וכמה רבנים אורתודוקסים, "כדי לוודא שהביטוי הקולנועי של ה'בשורה' מדויק ומקובל עליהם ועל מאות ראשי כנסייה מובילים", לדבריו. ולמרות ההצהרות שהמסר יעבור בארמית לטינית בלבד, הוא הוצג בתרגום לאנגלית.
תגובות הקהל בהקרנה הזאת היו מרגשות מאד. "מל גיבסון הוא המיכאלאנג'לו של דורנו", השתפך הכומר טד האגרד, נשיא "האיחוד הלאומי של הכנסיות האוונגליסטיות". "זה הולך להיות קלאסיקה של הקולנוע. חובה לנוצרים מכל הזרמים", אמר דייל האדסון, העורך הראשי של "קרייסיס", מגזין קתולי שמרני. כל האנשים שצפו בסרט, אגב, הוחתמו על הסכם סודיות, לפיו הם חופשיים להלל ולהתרגש בלי להיכנס לפרטים מתוך הסרט.
אבל התקשורת מיהרה לציין, ש"גיבסון משווק את סרטו לקהל מכור", כפי שכתב ה"וושינגטון טיימס" בתחילת יולי. "היהודים האורתודוקסים יודעים מעט מאד על הברית החדשה, הקתולים השמרנים הם מ'באי ביתו' של גיבסון מלכתחילה, ורק המטיפים הפרוטסטנטים, שנחשבים מומחים גדולים בכתבי הקודש, עלולים להביע הסתייגות מהאמת ההיסטורית על פי הבמאי".

לא עשה שיעורי בית

ומה לגבי המקטרגים? הם לא הוזמנו להקרנה. "ואין שום סיכוי בעולם שהם יוזמנו אי פעם", מדגיש פול לאואר, מנהל השיווק של אולפני "אייקון" שבבעלותו של גיבסון. "הם הוכיחו את עצמם כלא הוגנים", אמר, כשהוא מרמז לעובדה שהם חיוו את דעתם על סמך תסריט גנוב.
פולה פרדריקסון, פרופסור לתיאולוגיה מאוניברסיטת בוסטון ואחת מחברות וועדה, החליטה להשיב מלחמה שערה. "לא צריך להיות יהודי כדי לחשוב שאנטישמיות היא תופעה מדאיגה ודוחה מבחינה מוסרית", היא אומרת במאמר ארוך המתפרסם ב"ניו ריפאבליק" ומבוסס על מחקרים תיאולוגיים. ואין לה ספק שסרטו של גיבסון אנטישמי, או לפחות יגרום לתגובות אנטישמיות בעולם.
את הביקורת שלה מתחילה פרדריקסון בניתוח מלומד של "הבשורה" של הברית החדשה. "מאמציו של גיבסון להיות 'אמין ככל האפשר', כדבריו, עולים בתוהו מעצם המקור שעליו הוא מתסמך", היא כותבת. "מארק, מתיו, לוק וג'ון (שליחיו של ישו, ל.ו) מספרים גרסאות שונות מאד על אירועי היום האחרון בחייו של ישו. למשל, ב"בשורה" על פי מארק, הסעודה האחרונה היתה ליל הסדר. על פי ג'ון, ישו נצלב לפני ליל הסדר. ההבדלים בעדויותיהם לגבי תחייתו של ישו גדולים עוד יותר".
פרדריקסון גם מלגלגת על החלטתו של גיבסון לצלם את הסרט בארמית ולטינית. "בעוד שארמית אכן היתה שפת היומיום בקרב היהודים, הלטינית כמעט לא נשמעה באזור. כשהכוהן הגדול דיבר עם הנציב הרומי הם שוחחו ביניהם ביוונית, שהייתה ה'אנגלית' של העולם העתיק. ההישענות של גיבסון על ההיסטוריה נראית שטחית במקצת. כמה שיעורי בית הוא כבר עשה?"
אם שואלים את גיבסון, הוא לא רק עשה שיעורי בית אלא גם קיבל עזרה מהחלונות הגבוהים. "רוח הקודש שרתה עלי בעשיית הסרט, ואני רק כיוונתי את התנועה", הוא אמר בהקרנה בקולורדו. "אני מקווה שלסרט תהיה העוצמה להחזיר את האנשים לדת".
ועדת התיאולוגים שבחנה את התסריט, חוששת מאד שהסרט יעשה יותר מזה. הרב יוג'ין קורן, שישב בוועדה מטעם "הליגה נגד השמצה", הצביע על הקשר בין מחזות ה"פאסיון", שהיו פופולאריים בעבר באירופה, לתקופות חשוכות בהיסטוריה היהודית. "רבים מהם כוללים מרכיבים אנטישמיים קשים, שתרמו לדעה הרווחת בקרב הנוצרים בדרך אחריותם של היהודים לצליבה של ישו. כל היהודים לדורותיהם", הסביר.
"יש לנו סיבה טובה להיות מודאגים", אומר הרב מרווין הייר, מייסד "מרכז ויזנטל" בלוס אנג'לס. "אלה הרעיונות האנטישמיים ששימשו בסיס לשואה". פרופ' פרדריקסון שותפה לחששות. "האנטישמיות בארצות הברית היא אולי לא בעיה כמו במדינות אחרות בעולם, אבל אני נחרדת מהמחשבה איך יגיב הקהל על ה'פאסיון', כשכתוביות הסרט ישונו מאנגלית לפולנית, ספרדית, צרפתית או רוסית", היא אומרת. "וכשהאלימות תפרוץ במלוא הלהט, מל גיבסון יצטרך לתת את הדין בפני ערכאה גבוהה הרבה יותר מחבורה של פרופסורים ובישופים".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גיבסון. רוח הקודש שרתה עלי
לאתר ההטבות
מומלצים