שתף קטע נבחר

מה מיוחד במחשב?

האמנם יש אתיקה מיוחדת למחשבים ותיקשוב? מה יש לומר מעבר למצוות "סור מרע ועשה טוב" הבסיסיים, והחלים על הכל? דברים מתוך הרצאה שנשא השבוע בירושלים פרופ' שיזף רפאלי. חלק א'

 

מה (אם בכלל) המיוחד במחשב, המכשיר המלאכותי היחיד אליו מתייחסים בנפרד בסדרת ההרצאות הזו? מה במחשב מעלה כל כך הרבה מחשבות ורגשות מוסריים? אחרי הכל, המחשב הוא מכשיר שהיה אמור לעשות את החשיבה בשבילנו. והנה, ואולי במקום להחליפנו ולהקל עלינו, הוא דווקא מעורר מרבצן מחשבות קשות ומטרידות.

 

מה בין המחשב למטוס?

 

האמנם יש מקום לאתיקה במיחשוב יותר או אחרת משיש מקום מיוחד לאתיקה של מכונית או של מטוס, לאתיקה של מיקרו גל או של מזגן אוויר, מכונת כביסה או מכונת דפוס? לא שהמכונית או המטוס, המיקרו-גל או מזגן האוויר, מכונת הכביסה או מכונת הדפוס עולים פחות, נפוצים פחות, או אפילו משפיעים על חיינו פחות.

 

ראוי גם להכיר שהרבה מן ההמצאות והמכשירים האלה, כמו המחשב אם לא יותר ממנו, יצרו מצע להתפתחות של תעשיות שלמות, מקצועות ונישות תרבותיות. חשיבותם הכלכלית והחברתית של חלק מן העצמים האחרים שהזכרתי איננה נופלת מזאת של המחשב. אז למה דווקא המחשב מעורר רגישות גבוהה יותר? האם ייחודיות זאת מייצרת גם בית גידול ייחודי לשאלות אתיות מיוחדות ושונות?

 

אולי החדשנות?

 

אפשר שייחודיות אחת של המחשב נעוצה בחדשנות. יש המדברים על חזית אלקטרוני, מקום בו החוקים עדיין בהתהוות. הסדרה, נורמות וכללים שמקורם מסורת לא ייתכנו (עדיין) כי עוד לא הצטבר מספיק ניסיון. עוד לא התחככו בו ובמצבים שהוא יוצר מספר מספיק של דורות. ובינתיים - ייתכן שבמקום סדר יש מצב פרוע. האם גילו הצעיר של המחשב והיותו של המחשב המצאה וחידוש הם, לבדם, ההצדקה לבחינה מחודשת, נפרדת ואחרת של אתיקה?

 

האמת צריכה להיאמר שהטכנולוגיה של מיחשוב כבר איננה חלוצית כשהייתה. הועם מעט זוהרו של החידוש. פחת מעמדה של הטכנולוגיה המיחשובית דווקא, לפחות בהשוואה למקום שתפסה בעשורים קודמים, ולטכנולוגיות אחרות שמופיעות עכשיו. באלף החדש חזית הטכנולוגיה כבר "נכבשה" בידי - או לפחות נחלקת עם - הביו טכנולוגיה, הפיזיקה הקוואנטית ועוד.

 

אז מקור ההצדקה לעיסוק נפרד באתיקה של מיחשוב איננו יכול להיות יותר נטוע רק בחדשנות המופלגת של טכנולוגיה. באופן יחסי מחשבים הם כבר משחק ילדים, נגישים כמעט לכל כיס, וזמינים בכל מקום. אני אנסה לטעון כאן שצריך לייחד דיון אתי נפרד למחשב גם מעבר לתופעות של חידוש שמטבען נמוגות לאחר זמן. בין השאר, המיוחד למחשב ולרשת קשורים:

 

1. לעובדה שמושא פעולתו של המחשב הוא מידע.

2. להשלכות המעבר מן האנלוגי לדיגיטלי.

3. לאינטראקטיביות.

4. למבנים חדשניים שהמחשב והרשת מאפשרים ומיישמים במערכות אנושיות כמו ארגונים, חברות עסקיות ומערכות מסחר ופוליטיקה.

 

1. מושא פעולתו של המחשב הוא מידע

 

מידע הוא ישות מעניינת, פרדוקסלית וחידתית במובנים רבים. מידע הוא חומר גלם, תנאי דרוש ונחוץ לקיום יום יומי ולפעילות כלכלית, חינוכית, חברתית. המידע מהווה קלט הכרחי כמעט לכל. אבל באותה עת, מידע הוא גם הפלט העיקרי של פעילות כלכלית מודרנית. אחוזים ניכרים, הרבה למעלה מ 50% מכלל המועסקים במשק מודרני, מייצרים לפרנסתם מידע.

 

ייצור מידע כלשהו (למשל בנייה של תכנית הנדסית, חריזה של שיר, כתיבה של מדריך למשתמש, הפקה של תחזית כלכלית, או הלחנה של מוזיקה) הוא תהליך קשה, מסובך ויקר. אבטחת איכותו של המידע קשה, יקרה ומסובכת לפעמים עוד יותר. אבל העתקתו של מידע נעשית בקלות רבה. העתקה של התכנית ההנדסית, שינון וחזרה על החרוז, שכפול המדריך למשתמש באמצעות מכונת צילום, הפצה של התחזית הכלכלית בדואר אלקטרוני, או העתקה של קטע המוזיקה כולם קלים, זולים ונוחים. יש קלות בלתי נסבלת של העתקה של מידע.

 

בעיתויים רבים, הרבה מהם עיתויים ממוחשבים, אנו חשים עודף של מידע. יער המסתיר את העצים. אז איך זה שמה שנחשב יקר ערך, אולי אף מרכז חיינו הכלכליים, מהווה פתאום נטל?

 

2. השלכות המעבר מן האנלוגי לדיגיטלי

 

עתה, הדיגיטלי הולך ומחליף את האנלוגי. המעבר מן האנלוגי לדיגיטלי משפיע על תפיסת העולם, אורחות החיים, גבולות הקניין ועצם הקיום. הסיב והאות האופטיים דוחקים את הערוץ האלקטרומגנטי. הספרה הבינארית (סיבית, או bit) חשובה ונחשבת יותר מן האטום. המסר הדיכוטומי, הבינארי הולך ותופס את מקומו של הגל. בעולם דיגיטלי הדיוק מחליף את הרצף, והסמל מחליף את המוחשי.

 

ועם דחיקת האנלוגי, הרצוף והממשי והחלפתם בדיגיטלי, הבדיד והסמלי עולים וצפים ההעתקה המייצרת עותק זול, מהיר ומדויק. עותק דיגיטלי. בעידן הדיגיטלי העותק איננו נחות בשום צורה או תכונה מן המקור. אין מבדיל ביניהם. העותק איננו מאבד מאיכותו בעת ההעתקה או מהעתקה להעתקה.

 

מה שניקולס נגרופונטה כינה עידן הפוסט-מידע (the post-information age) יכול להיתפס כעולם מבטיח, אטרקטיבי, אמיץ וחדש. או שהוא יכול להיתפס כעולם חשוך ומאיים, חדש מפורר ומבודד. מכל מקום, וללא תלות באופטימיות או בפסימיות, גם האוטופיסטים וגם הדיסטופיסטים שבינינו רואים את שורש השינוי בדיגיטאליות. אתיקה של מיחשוב היא האתיקה המתהווה של עולם דיגיטלי.

 

3. המחשב והרשת מתאפיינים באינטראקטיביות (כלומר חברתיות)

 

הסוג הנפוץ ביותר של מחשב נקרא בשפת העם "מחשב אישי". עם זאת, השם "אישי" אינו מוצדק מאחר שמרבית השימוש שלנו במחשב איננו שימוש אישי, אלא דווקא שימוש המכוון אל אחרים, ועמם. עבור מרבית האנשים המחשב הוא צוהר לעולם וחיבור לזולתם. באמצעותו נכתבים מכתבים ומסמכים, דרכו נשלח ומתקבל דואר, על ידיו מתנהלת פעילות חברתית ענפה. המחשב הוא הרבה פחות "אישי" מ"חברתי". הוא פחות אישי מן הטלוויזיה או הרדיו.

 

המחשב איננו בהכרח מתוחכם יקר, יוקרתי או משמעותי יותר מן המכונית או המיקרו-גל, מן המטוס או מכונת הכביסה. אבל הוא החלט חברתי יותר. מעתה, במקום שנאמר "מחשב אישי", נחשוב על מכשיר תקשורת חברתי. ובהיותו חברתי, השאלות האתיות הנוגעות לו מורכבות ומעניינות יותר מאלה המתייחסות למכשירים אחרים.

 

4. המחשב והרשת מאפשרים מבני שליטה חדשניים

 

לא רק שהמחשב הוא אינטראקטיבי, כלומר חברתי, אלא שיש לו השלכות ניהולית ופוליטיות. המחשב והרשתות שהוא יוצר ומנהל גם מגדיר את מבני השליטה ופריסות התקשורת בין בני האדם.

 

מרכזיותו של המחשב בפעילות אישית ובין אישית מעצימה את החשיבות של הסדר וההסדר שהמחשב מכתיב. ומתוך שהמחשב יכול לנהל הסדרים שונים ממה שהיה מקובל בעבר, הוא מעלה פיתוי להיפוכים ופגיעה בסדרי עולם. נזכיר במפורש רק שלושה פיתויים שכאלה:

 

1. היפרטקסט: המחשב מאפשר לארגן טקסט בצורה היפרטקסטואלית. פתאום יש אלטרנטיבה לשיטה הליניארית, המוכרת מאז ומתמיד. כבר לא ברור שהכל מגיע בעתו, בשורה עורפית. לא לכל דבר עת נקובה. וגם עת נקובה שונה מאדם לאדם. ההיפרטקסט מעביר כוח מן הכותב אל הקורא ומציב, לכן, שאלות אתיות חדשות, בעולם בו "עריצות הכותב" מוחלשת.

 

2. מיתוג מנות: המבנה של חלק מרשתות המחשב והאינטרנט בראשן הוא מבנה עוקף מרכז. מיתוג מנות הוא חידוש טכנולוגי שהביאו המחשב והרשת. באמצעות רשתות ממותגות מנות (packet switched) יש פחות מקום ופחות עצמה לגורמי סמכות כמו צנזור, פוליטרוק, תחנת שידור, רועה רוחני, או אפילו מרכזיית טלפון.

 

3. מתוך מיתוג המנות עולה קריאת תיגר בנושאים פיננסיים ומוסריים, פוליטיים וחינוכיים. אתיקה חדשה צריכה לתת תשובה אחרת במצב בו המרכז אוחז בפחות מושכות. הביקוש לאתיקה חדשה מקבל משנה תוקף כי כל אחת מתחנות הקצה (במקרה של האינטרנט מדובר במאות מיליונים) הופכת מוקד כוח וצבירה אוטונומית באמצעות תוכנות Peer to Peer כמו קאזה. 

 

דברים שנשא השבוע פרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר חברת המידע ומבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת חיפה, במסגרת הרצאת המבוא במפגש בנושא "מבוא לאתיקה במחשוב", הכנס השלישי בסידרת הרצאות המבוא לאתיקה מקצועית המתקיימות במשכנות שאננים במרכז לאתיקה בירושלים. הטקסט המקורי נערך קלות וקוצר במטרה להופכו לנוח יותר לקריאה באינטרנט.

 

בחלק הבא: איך נסדיר עולם של גנבים, מציצנים, מלשנים, מסיתים, ונדלים, או "אחים גדולים" בכוח, שבידיהם מכשיר שליטה אימתני? מהו אופי הקשר בין חוק, מוסר וטכנולוגיה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פרופ' שיזף רפאלי. מה מותר המחשב מן המטוס?
מומלצים