השאילתה השבועית: פיתוח אתרים על פי הסטנדרטים

ה-W3C הוא ארגון שקובע, ביחס עם גופי תקינה נוספים, טכנולוגיות לפיתוח תכנים ברשת ולקריאתם באמצעות דפדפני אינטרנט (למשל, אינטרנט אקספלורר). בין הטכנולוגיות האלה: XHTML 1.0 (שפת סימון הייפרטקסט ניתנת להרחבה, השפה הבסיסית להצגת מידע באינטרנט וההמשך של HTML 4), כמו גם CSS רמה 2 (גיליונות סגנון מדורגים, טכנולוגיה המספקת בידי מפתח האתר יותר שליטה על המראה הסופי של הדף שיוצג לגולש) ועוד.

הטכנולוגיות האלה קרויות "תקניי אינטרנט" (Web standards) ויישומן באופן זהה בכל אתר אינטרנט יביא לכך שדפדפנים שונים יציגו אתרים באופן דומה, מבלי שמפתחי האתרים ייאלצו להשקיע כפליים בפיתוח האתר, ויגדילו את מספר הגולשים שיכולים לצפות באותם תכנים. כל אתר יפותח פעם אחת – על פי התקנים – וגולשים המשתמשים בדפדפנים שונים יוכלו לראותו ללא כל בעייה.

הצרה היא שיצרני הדפדפנים מפתחים תוכנות שמיישמות את התקנים באופן חלקי ובכך גורמים ל"קיטוע" של האינטרנט, מוסיפים עלויות פיתוח לחברות וארגונים שמבקשים להגיע לכל משתמשי האינטרנט, ופוגעים בגולשים שאינם משתמשים בדפדפן הנפוץ ביותר. כתוצאה מכך, חברות מסחריות המפעילות אתרים נדרשות להכרעות אכזריות: האם לתמוך בכל הדפדפנים ולהשקיע סכומי כסף כפולים ומכופלים בפיתוח, האם לתמוך רק בדפדפן המוביל ולוותר על לא מעט גולשים נאמנים שלא יוכלו לגלוש לאתר?

בין הנפגעים לא רק משתמשי מערכות הפעלה "איזוטריות" כמו מקינטוש או דפדפנים "נידחים" כמו "מוזילה" אלא גם גולשים בעלי מוגבלות, שכתיבה שלא על פי התקן פוגעת בזכותם הבסיסית לצפות בתכנים באינטרנט בדיוק כמו כולם. למשל, גולשים רואים יתקשו להבין את הקושי של משתמשים עיוורים המשתמשים בדפדפן ברייל ומנסים לקרוא דף אינטרנט בלתי תקין.

אינטרנט אקספלורר הוא הרשת?

על פי ההערכות, Windows, מערכת ההפעלה של מיקרוסופט, מותקנת ביותר מ-90 אחוז מהמחשבים ברחבי העולם, בעוד הדפדפן "אינטרנט אקספלורר" נהנה מאחוזי שליטה דומים בשוק הדפדפנים. לכאורה, צודקים אלה הטוענים כי "אינטרנט אקספלורר" הוא האינטרנט, בייחוד לאחר שמיקרוסופט הצליחה לחסל סופית את "נטסקייפ", המתחרה היחיד שסיפק לה קרב הגון.

עם זאת, יש כמה נימוקים נגד הטענה הזו. האינטרנט מזמן אינו רק במחשב האישי. כיום ניתן לגלוש גם דרך טלפונים סלולריים, טלוויזיה אינטראקטיבית ואפילו מקררים. אם הסטנדרט דה פקטו, הטכנולוגיה שתשמש לגלישה בכל המכשירים האלה תהיה זו של אינטרנט אקספלורר, הרי הגורם היחיד שירוויח מכך הוא מיקרוסופט.

עם זאת, למרבה המזל, מיקרוסופט לא מובילה בכל הענפים הטכנולוגיים, ולכן גם ההגיון הכלכלי מחייב שטכנולוגיות האינטרנט של החברה "ידברו" בתיאום עם טכנולוגיות אינטרנט מתחרות. נוסף על כך, יש כיום כמה דפדפנים מוצלחים למדי כמו "מוזילה" עבור חלונות ולינוקס ו"קונקרר" עבור לינוקס (התומכים בהצגת עברית). אם יותר ויותר גולשים יוכלו לעבור להשתמש בדפדפנים אלה, בידיעה שיוכלו לצפות באתרים המועדפים עליהם ללא כל בעיה, הטכנולוגיה והמשתמשים ירוויחו מכך.

גם אנחנו פנינו בעניין לכמה אתרי ממשל, שהפעם גם סיפקו תשובות מהירות לשאלה מדוע לא יתמכו בתקנים של ה-W3C כדי לשרת את כל הציבור ולא רק את משתמשי מיקרוסופט.

התגובות

כדי לחסוך מלים למגיבים 1-50 שבוודאי יופיעו כאן בתחתית הכתבה, אתייחס בקצרה לסוגיית ynet והתקנים. כל אתר מסחרי זכאי לקבל החלטה כלכלית כי אינו מעוניין לשכתב את קוד האתר על פי התקנים במטרה לתמוך בדפדפנים שאינם אינטרנט אקספלורר, בהם משתמשים פחות מחמישה אחוזים מהגולשים בעברית, על פי ההערכות.

ייתכן שאני וחלק מכם, הקוראים, אינם מסכימים להחלטה זו אך היא לגיטימית. שונה הדבר כאשר מדובר באתר ציבורי, הממומן על ידי הציבור ואמור לספק שירות לציבור בשפתו, בין אם הוא דובר עברית, ערבית, רוסית, לינוקס או כל שפה לא מיקרוסופטית אחרת.