חומר לא טוב: הגראס מסוכן יותר ממה שחשבתם
חמוש בדימויו הקליל, כובש הקנביס את לבם של רבים, התומכים בליגליזציה של הסם ה"בלתי מזיק". אבל מול מגמה זו מתגבשת בעולם חזית מומחים לרפואת הנפש, הטוענים שהעלה התמים הוא פצצת זמן מתקתקת, שמגדילה פי שבעה את הסיכון ללקות בסכיזופרניה
בחודשים האחרונים הנחה היועץ הממשלתי לממשלה, אלייקים רובינשטיין, את המשטרה להקל באכיפה על משתמשים בסמים קלים שנתפסו לראשונה. מעט לפני כן התפרסמה כוונתו של חבר הכנסת רומן ברונפמן (מר"צ) לגבש הצעת חוק שתתיר שימוש בתוצרי קנביס. בחו"ל מלווה העיתונות הבריטית דיונים מתקדמים בנושא בפרלמנט ממש בימים אלה. בעולם כולו נהפך הנושא ל"סקסי" עבור הפוליטיקאים מכיוון שחלקים ניכרים בציבור משתמשים בסם ותומכים בקולניות בהקלות, ובמיוחד כשלתוצרי הקנביס יש דימוי בלתי מזיק.
אלא שבחודש יולי האחרון לבשו העמודים הראשונים בעיתונות האנגלית פנים אוהדות פחות, לאחר פרסומו של דו"ח פסיכיאטרי חמור, שעיקר כוחו במחברו: הפרופ' רובין מורי, איש המכון הפסיכיאטרי בלונדון ואחד המומחים הגדולים בעולם למחלות הנפש. בנאום שנשא לפני חברי הקולג' המלכותי, טען פרופ' מורי כי הקנביס של ימינו מרוכז בהרבה מזה שנעשה בו שימוש בתקופת "ילדי הפרחים". שימוש של 50 פעמים ויותר בתוצריו מעלה את הסיכון לסכיזופרניה בהמשך החיים פי שבעה. ההכרזה "אנו עלולים לעמוד בעתיד בפני מגפה של סכיזופרניה", שסיימה את דבריו, צוטטה בהרחבה בכלי התקשורת באנגליה.
פרופ' מורי הסתמך על שורה של מחקרים וסקרים שפורסמו בשנה וחצי האחרונות בשוודיה, בהולנד, בניו זילנד, בסקוטלנד וגם בארץ - שיצרו חזית עולמית של מומחים למחלות נפש, במטרה לפוצץ את בועת ה"היי".
בעבר נסב ויכוח הקנביס סביב הטענה שהוא מוביל לשימוש בסמים אחרים ו"קשים" יותר, אבל הוויכוח העכשווי הוא בריאותי. מומחי בריאות הנפש קובעים ששימוש בקנביס גורם למחלות נפש, בעוד כמה מהמדענים החוקרים את הצמח טוענים שהקשר הסיבתי עדיין לא הוכח עד תומו. השאלה היא אם אתם מוכנים לקחת את הסיכון שהם טועים.
השוודים בודקים
בשנת 1970 החל בשוודיה מחקר שאפתני, שעקב במשך 15 שנים אחר 50 אלף גברים צעירים (בני 20-18), כדי לבחון אם יימצאו מאפיינים מיוחדים בקרב משתמשי הקנביס שביניהם.
תוצאות המחקר פורסמו בשנת 1987 והראו כי השימוש בקנביס הגדיל את הסיכון ללקות בסכיזופרניה, בהתאם לתדירות השימוש, אלא שלמול הגילוי היו גם מומחים שהסתייגו מהמסקנות. לטענתם, לא נשללה האפשרות שהופעת הסכיזופרניה קשורה לשימוש בסמים אחרים, וכן, שההפרעה הנפשית הופיעה קודם לשימוש בקנביס והוא היה רק ניסיון להתמודד עם ההפרעה בדיעבד.
כדי להתמודד עם הביקורת הורחב משך המעקב אחר המשתתפים בניסוי השוודי ל-27 שנים. התוצאות המעודכנות פורסמו לאחרונה ב-British Medical Journal, כתב עת רפואי בריטי רב מוניטין. החוקרים גילו כי שימוש של 50 פעמים ויותר בקנביס מעלה פי שבעה את הסיכון להופעת סכיזופרניה בהמשך החיים.
בעבור ד"ר אמי שופמן, מומחה לפסיכיאטריה ומנהל המרכז הירושלמי לטיפול בבעיות סמים ותרופות, ופרופ' אליעזר ויצטום, מומחה לפסיכיאטריה מאוניברסיטת בן גוריון - מדובר בחדשות ישנות.
"אנשים רבים, גם בתחום בריאות הנפש, נוטים להתייחס לקנביס בסלחנות", אומר ד"ר שופמן, "אבל הגישה האופנתית הזו עלולה להיות מסוכנת. קנביס הוא סם קשה בתחום בריאות הנפש, שעלול לגרום להפרעות נפשיות גם לאנשים ללא רקע פסיכיאטרי, להחמיר אותן אצל אנשים שכבר סובלים מהן, וגם לפגוע בתפקודים קוגניטיביים שונים".
מחקרים רבים מצאו קשר בין השימוש בסם להתפרצות הפרעות כמו חרדה, פאניקה, דיכאון ואף לסיכון גבוה יותר להתאבדות. מחקר משנת 2001 שפורסם בכתב העת הפסיכיאטרי British Journal Psychiatry, בדק אלף צעירים בני 25-18 מניו-זילנד, ומצא ש-22% מהמשתמשים בקנביס לקו בחרדה ובפאניקה.
מחקר אחר, שנערך באוסטרליה, התפרסם בדצמבר 2002. הוא עקב במשך שבע שנים אחר 1,600 בני נוער שגילם 15-14 והראה שהשימוש בקנביס הכפיל את הסיכון לחרדה ולדיכאון בקרב בני הנוער בכלל. בקרב הבנות הסיכון עלה פי חמישה (הסיבה להבדלים בין הבנים לבנות עדיין אינה ברורה).
בהולנד, המדינה המזוהה יותר מכל מדינה אחרת עם ליברליזם בנושא צריכת הסמים, עקבו חוקרים אחרי 4,448 איש (בגילאי 64-18) במשך שלוש שנים (1997 עד 1999).
הם מצאו שצריכת קנביס בגיל מוקדם מגדילה פי שלושה את ההסתברות להתפתחות תופעות פסיכוטיות.
הנתונים משקרים
עו"ד דן גולדנבלך, המזכ"ל לשעבר של מפלגת "עלה ירוק", טוען שהמתקפה העכשווית והבריאותית על הסם היא עוד ניסיון להכפיש את המריחואנה. "אין עוד צמח בעולם שכל כך הרבה כסף הושקע בניסיון להוכיח עד כמה הוא מסוכן", הוא אומר. "בעבר הטענה העיקרית נגד המריחואנה הייתה שהיא מובילה להתמכרות לסמים קשים כמו הרואין. מכיוון שהטענה הזאת לא קיבלה שום תמיכה מדעית, יוצאים עכשיו בטענה חדשה, כאילו המריחואנה גורמת למחלות נפש.
"גם אם מחקרים מגלים שאחוז גבוה מחולי הנפש לוקחים מריחואנה, אין פירוש הדבר שהשימוש במריחואנה הוא שגרם למחלה. להפך, יש לא מעט חולי נפש ואנשים שסובלים מדיכאון ומעצבנות, שגילו שהמריחואנה עוזרת להם להתמודד עם הבעיות שלהם".
המנגנון הפיזיולוגי שבאמצעותו משפיע הקנביס על המוח אינו ברור לגמרי בשלב זה. גילויי השנים האחרונות מלמדים שבמוחנו יש אזורים ספציפיים שקולטים את החומר הפעיל שבקנביס, ה-THC. קולטנים אלו לא נוצרו לכבוד הקנביס, כמובן.
"חומר היעד הוא האננדמיד", מסביר פרופ' רפאל משולם, חוקר קנביס, שבידד לראשונה את ה-THC, ואף זכה בפרס ישראל. "אננדמיד מתפקד בשורה ארוכה של פונקציות. הוא משמש כנוגדן לכאב, לרעב, להקאות, לדלקות, ללחץ דם ועוד. ברגע שאדם מקבל מכה וסובל מכאב, הגוף מייצר אותו, והוא מתקשר לקולטנים במוח ומפעיל אותם.
"גם בצד הפסיכולוגי יש לו תפקיד בעל חשיבות רבה - הוא מסייע לשכוח דברים רעים שאירעו לנו ולצנזר את כמות החומר שאנו צריכים לזכור. כך לא נצטרך, למשל, לזכור את כל הפרצופים שאנו רואים ברחוב".
בעולם הטבע נולדות מדי פעם "הקבלות", וכך, לגמרי במקרה, מתאים המבנה המולקולרי של ה-THC לקולטני האננדמיד, והמולקולה מסוגלת להתקשר איתם: התוצאה החושית היא חוויה של "היי".
צריכת ה-THC משבשת את הפעולה של האננדמיד ולא מאפשרת לה להתרחש, וזאת מכיוון שהמולקולה מתחרה עם החומר הטבעי על אותם קולטנים - אלא שהמדענים עדיין לא יודעים מהן השלכות השיבוש.
לדברי פרופ' משולם, הקשר הסיבתי בין השימוש בקנביס ובין התפתחות מחלות נפש טרם הוכח, ולכן אי אפשר לקבוע שמדובר בסם מסוכן. "מובן שאינני תומך בשימוש בסם", הוא אומר, "אבל למעט אותן עבודות שמצאו קשר סטטיסטי בין השימוש בקנביס למחלות נפש, עדיין אין לכך אף הוכחה פיזיולוגית ביוכימית. ייתכן שזה נכון, אבל מדובר בשאלה לא קלה להוכחה באופן מעשי: הרי אי אפשר כמובן לקחת אדם ולהאכיל אותו בקנביס, כדי לבדוק אם הוא יהפוך לחולה נפש בעקבות זאת".
מעשנים ומחכים
"פרופ' משולם, עם כל הכבוד, הוא איש מדע", אומר ד"ר חורחה גלזר, מנהל היחידה לגמילה מהתמכרות במשרד הבריאות. "אנחנו, אנשי בריאות הנפש, פוגשים את המקרים בשטח, וכאן טמון ההבדל בינינו".
העימות הקלאסי הזה מוכר גם מדיונים אחרים, למשל הוויכוח סביב הטבק. כבר משנת 1900 ידעו רופאים שהטבק מסוכן לבריאות, מכיוון שראו את התוצאות בשטח, אלא שלמדענים נדרשו עשרות שנים להוכיח שהטבק מסוכן. בינתיים קידמו בעלי עניין את השימוש בסיגריות, ואנשים חלו בסרטן.
"ומה אם ההוכחה בעניין הקנביס והסכיזופרניה תגיע גם היא בעוד הרבה שנים", שואל ד"ר גלזר, "בינתיים נשב, נעשן, ונחכה שהמדע יוכיח חד-משמעית שזה מסוכן?"
שני סקרים שהתפרסמו בישראל בשנת 2000 מצביעים אף הם על קשר בין שימוש בסמים למחלות נפש. בסקר הראשון, שנערך בכפר שאול בירושלים, דיווחו 30% מהחולים על שימוש בסמים. בשני, שבוצע בבית החולים מזרע, דיווחו עליו 20% מהחולים. הסם הנפוץ ביותר שעליו דיווחו המטופלים בשני המחקרים היה קנביס.
ד"ר שופמן מספר על מקרים רבים של התפרצות מחלות נפש שבהם נתקל עקב צריכת קנביס. "מדובר במטופלים ללא רקע של טיפול פסיכיאטרי שלקו בהפרעות נפשיות בעקבות השימוש בסם, וכן במטופלים שבמשפחתם יש היסטוריה של מחלות נפש, והם החלו לסבול מהפרעות שונות לאחר שהחלו להשתמש בקנביס.
"אצל מטופלים בעלי נטייה משפחתית לפסיכוזה השימוש בקנביס מהווה זרז להתפתחותה. הקנביס גם עלול להחמיר את מצבם של חולים הלוקים בהפרעות נפשיות. למשל חולי סכיזופרניה הנמצאים בשלב הפוגה מהמחלה, ברגע שהם עישנו את סיגריית המריחואנה הראשונה, הפסיכוזה חזרה".
הקנביס מעורר פחות הזיות מאשר האל.אס.די, אבל הוא משתייך לאותה משפחה של חומרים גורמי הזיות. יש עדויות לכך שהוא גורם להתמכרות פיזית (העיקרית שבהן היא הסבילות - במשך הזמן המשתמש צריך יותר ויותר חומר כדי להגיע לאותה השפעה פסיכולוגית). הגמילה הפיזית מהסם, אצל אנשים שנוטלים כמויות גדולות ולאורך זמן, כוללת תופעות כגון חרדה, תוקפנות, סף גירוי נמוך, הפרעות שינה, רעד, הזעות ושינויים בלחץ הדם ובדופק.
ההורים טועים
אחת הטענות של פרופ' מורי הייתה שההורים הבריטים, רבים מהם "ילדי פרחים" לשעבר, שאננים מדי, מכיוון שהם מתבלבלים לחשוב שמדובר במצב דומה לזה שחוו בצעירותם. אלא שהם טועים. הקנביס של היום אינו אותו חומר שעישנו הנדריקס ודילן.
"הקנביס שמעשנים היום מכיל THC בריכוזים גבוהים עד פי עשרה מזה שעישנו בשנות ה-70", אומר ד"ר גלזר. "בכמה מהמקומות ריכוז ה-THC מגיע עד 60%. בשנים האחרונות ראינו מקרים רבים של מטיילים ישראלים שחוזרים מטיולים במדינות דרום-מזרח אסיה במצבים פסיכוטיים. בהתחלה חשבנו בטעות שהם נטלו פטריות הזיה או אל.אס.די., עד שהתברר לנו שמדובר 'בסך הכול' במריחואנה, אבל סוג כזה של מריחואנה שבו החומר הפעיל מרוכז מאוד. בדור 'ילדי הפרחים' אנשים היו מעשנים כדי להרגיש טוב. היום הצעירים מעשנים כדי 'לדפוק את הראש'. המושג הזה לא היה קיים בעבר משום שהחומר היה אחר".
אחת הטענות של התומכים בהפיכת השימוש בסם לחוקי היא שהשפעתו של הקנביס זמנית בלבד. עו"ד גולדנבלך מצטט מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו והתפרסם לאחרונה, ובו נמצא שעישון מריחואנה אינו גורם לנזק קבוע למוח.
החוקרים הגיעו למסקנה לאחר שניתחו ממצאים מ-15 מחקרים שבחנו את ההשפעה ארוכת הטווח של השימוש בקנביס על יכולות קוגניטיביות. בטווח הארוך הם מצאו השפעה שולית בלבד על הלמידה ועל הזיכרון. במה שנוגע לכישורים קוגניטיביים אחרים, כמו קשב, שפה, יכולת הסקה וכישורים מוטוריים ותפיסתיים, לא נמצאה כל השפעה ארוכת טווח.
"מרבית החוקרים בעולם מסכימים שקיימת פגיעה בזיכרון, בקשב ובריכוז בטווח הקצר, עד שישה שבועות לאחר השימוש בסם", אומר ד"ר שופמן. "הדעות אכן חלוקות בעניין השאלה אם הנזק הוא הפיך או לא. אף שאין די הוכחות לכך שמדובר בנזק בלתי הפיך, ידוע שצריכה ארוכת טווח של מתבגרים פוגעת ביכולתם ללמוד ובתפקודם הרגשי והחברתי".
מאמרים רפואיים רבים מדווחים על התהוות גידולים סרטניים בצעירים שעישנו מריחואנה. דיווחים אלו פורסמו לרוב בספרות המקצועית של רופאי אף-אוזן-גרון. מספר משמעותי של מעשני מריחואנה לוקה בגידולים ממאירים באזור הלוע, הלשון, מיתרי הקול והריאות.
השפעת הקנביס על הלב נחקרה רבות. מסקנת מחקר שנערך בבוסטון הייתה ששכיחות התקפי הלב בשעה הראשונה לאחר צריכת הסם גבוהה פי חמישה לעומת אנשים שאינם משתמשים בסם. הסיבה לכך היא שהקנביס גורם לעליית העומס על הלב ולהגברת צריכת החמצן של הלב.
השפעה פוליטית
כאמור, בשנים האחרונות נהפך הקנביס לעלה פוליטי לוהט. מדינות המערב אמנם חתומות על אמנה בינלאומית האוסרת שימוש, אחזקה וסחר בסם, אבל יש מדינות שמוצאות דרכים לעקוף את האיסור.
בהולנד קיבלו בתי קפה אישור לאפשר ללקוחותיהם, מגיל 18 ואילך, להשתמש בכמות של חמישה גרמים. החוק מתיר את השימוש בסם אבל לא את הסחר בו, כך שסוחרי הקנביס שמוכרים אותו לבתי הקפה עוברים על החוק, אבל מעבר לאישור יש גם עצימת עין של הרשויות.
באנגליה החלה הממשלה בהליכים שנועדו לנצל פרצות באמנה הבינלאומית. השיטה במקרה זה היא לשנות את הסיווג של הקנביס בדירוג הסמים והתרופות מדרגה B לדרגהC , שבה נכללות תרופות הרגעה.
משמעות הצעד אותו מתכוונת ממשלת בריטניה להחיל כבר בשנה הבאה, היא שמי שייתפס כשברשותו כמות קטנה של הסם לא ייתבע לדין. בהולנד, בקנדה ובאוסטרליה הותר שימוש רפואי במריחואנה להקלת כאבים אצל חולים הסובלים מכאבים כרוניים עזים (למשל בקרב חולי סרטן), ובעקבותיהן צועדות כיום גם מדינות אחדות בארצות הברית.
בישראל אסורים השימוש, האחזקה והסחר בצמח לכל מטרה. תרופה נגד הקאות המיועדת לחולי סרטן סופניים והמבוססת על ה-THC (דורבינול) אמנם אושרה, אבל לא השימוש בצמח עצמו. במערכות הבחירות האחרונות השתתפה גם מפלגת "עלה ירוק" (סמלה הוא עלה הקנביס), שמצעה דורש להפריד בין הקנביס ליתר הסמים, להפחית את הסנקציות הפליליות במקרה של אחזקה לשימוש אישי של הסם, ולאשר שימוש במריחואנה לצרכים רפואיים.
פעילי "עלה ירוק" טוענים כי המדיניות העכשווית לא מצליחה לטפל בבעיה. הפיכת השימוש בקנביס לחוקי תביא לטענתם לירידה באטרקטיביות של הסם כ"פרי אסור", ותהפוך אותו לסם "משעמם".
נוסף על כך, נטען, הלגליזציה תפחית בצורה משמעותית את המגע של צרכני הקנביס עם סוחרי סמים, תמנע מעבר או היחשפות של צרכני קנביס לסמים אחרים, תוריד את המתח בין הצעירים למשטרה, ותאפשר להפנות משאבים ממשלתיים יקרים מרדיפה לחינוך ולמניעה.
"מדובר באבסורד", אומר ד"ר שופמן. "באותה מידה אפשר להציע שמכיוון שלא פותרים את בעיית הפריצות לדירות, נהפוך את הפריצות לחוקיות. הפיכת הקנביס לחוקי עלולה לגרום לעליה בהיקף המשתמשים, בהיקף מחלות הנפש, במקרי ההתאבדות ובמחלות הסרטן.
"מדובר לדעתי בצביעות. כשהסמים היו נחלת השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, איש לא חשב להפוך את השימוש בהם לחוקי. ברגע שהשימוש התפשט לשכבות המבוססות, נזכרו הפוליטיקאים לפעול. האינטרס, לדעתי, מובן לכול".
"בהולנד", טוען ד"ר חורחה גלזר, "הרשויות מצטערות מאוד על החוק, והן מחפשות דרכים 'לרדת מן העץ', אולי בעזרת החוק נגד עישון במקומות ציבוריים. בארץ לא עברה מפלגת 'עלה ירוק' את אחוז החסימה, אולם היא עשויה לעשות זאת בעתיד".
"לפוליטיקה יש השפעה רבה מאוד על החלטות בנושא הקנביס", מאשרת ד"ר רחל בר-המבורגר, המדענית הראשית של הרשות למלחמה בסמים. "יש מדינות שבהן השימוש בקנביס נפוץ, כמו באנגליה למשל, ואז יש פוליטיקאים שקופצים על העגלה, ויש למשתמשים לובי חזק יותר שדורש להפוך את הסם לחוקי. בארץ לעומת זאת, כפי שעולה מעבודה מקיפה שעשיתי, מתברר שיותר מ-80% מהציבור איננו רוצה לפי שעה שיתירו את השימוש בסם".
קנביס מא' עד ת'
- קנביס הוא הסם הנצרך ביותר בעולם. כ-300 מיליון בני אדם משתמשים באופן קבוע בנגזרותיו. השימוש בו במרכז אסיה ובסין מוכר זה כחמשת אלפים שנה, ואת העדויות הכתובות מוצאים לראשונה בספרות הסינית - כבר מהמאה ה15- לפני הספירה.
- הצמח חדר לאירופה בראשית המאה ה-19 באמצעות חייליו של נפוליאון, שעישנו אותו במצרים וראו כי טוב. בתחילת המאה ה-20 החדירו אותו מהגרים מקסיקניים גם לארצות הברית.
- בשרף צמח הקנביס (Cannabis Sativa) נמצא החומר THC לו מיוחסות ההשפעות על המוח ועל הנפש.
- המריחואנה, המכונה גם "גראס" (עשב), מיוצרת בדרך כלל מהעלים העליונים ומגבעולי הקנביס (המהדרין, שמגדלים את הצמח בביתם, אוהבים להשתמש גם בפרחים עתירי ה-THC).
- העלים עוברים תהליכי חיתוך וייבוש, ומהתערובת המיובשת מכינים את הסיגריות (הג'וינט - מקור לא אכזב לבדיחות על ארגון הגג של יהודי ארצות הברית). ריכוז ה-THC בגראס: 5%-1%.
- החשיש מופק ממיצוי השרף באמצעות ממיסים אורגניים. התוצר, חומר בעל גוון חום-שחור, ניתן לעישון, אך גם להוספה למאכלים ולמשקאות. ריכוז ה-THC מגיע לכדי 10%.
- תוצרים נוספים הם הצ'אראס והג'נג'ה, המוכרים בהודו ובפקיסטן. אלה מופקים בשיטות מיצוי יעילות יותר, וריכוז ה-THC בהם מגיע לכ-20%.
- התוצר המרוכז ביותר הוא שמן החשיש, נוזל שחור המופק באמצעות זיקוק משוכלל של שמן הקנביס. ריכוז ה-THC בו יכול להגיע עד ל-60%.
ח"כ ברונפמן: הגישה נכשלה
"המשטרה, הרשות למלחמה בסמים ומשרד החינוך מודים בגלוי שהם אינם מצליחים לעצור את העלייה בשיעור המשתמשים", אומר חבר הכנסת רומן ברונפמן (מר"צ), המכהן זו הקדנציה השנייה בוועדת הכנסת למאבק בסמים. "זה הביא אותי למסקנה שחייבים להכיר בסמים כבעיה חברתית ולא כבעיה פלילית, ולשנות את הדגשים והטיפול בבעיה.
"ההצעה שלי כוללת ארבעה שלבים: ראשית, אי הפללה של שימוש פרטני במריחואנה, ומנגד הקשחת עמדות והכבדת עונשים לסוחרים. המשטרה פותחת מדי שנה עשרים אלף תיקים פליליים על שימוש, שמתוכם מגיעים להליך משפטי רק כמה מאות. מדובר ב'פול גז בניוטרל' - עבודה עצומה לחינם. השלב השני הוא הגברת ההסברה נגד כל הסמים. השלב השלישי הוא מאבק בלתי מתפשר בסוחרי הסמים, ורק בשלב הרביעי, אחרי שנראה שכל השלבים הקודמים הצליחו, אפשר לחשוב על לגליזציה".
- אתה מודע לכך שמחקרים טוענים שהמריחואנה מגבירה את הסיכון לסכיזופרניה?
"לא ראיתי את המחקרים, אבל אני מוכן לקרוא. חשוב להבין, מטרת ההצעה שלי היא לא להביא ללגליזציה מיידית, אלא לפתיחת דיון ציבורי פתוח ואמיץ על כישלון המדיניות הנוכחית ולחיפוש דרכים חלופיות".
רק בישראל
רק 3% מבני הנוער הישראלים דיווחו שהם משתמשים בחשיש או במריחואנה - לעומת מדינות כמו סלובקיה, צרפת, איטליה, ספרד, דנמרק וצ'כיה, בהן דיווחו בין 16%-10% על שימוש, או מדינות כארצות הברית, אנגליה, אירלנד, ווילס וסקוטלנד, בהן 29% ויותר דיווחו על שימוש.
"אחד ההסברים העיקריים לשיעור המשתמשים הנמוך יחסית הוא אורח החיים שלנו בארץ", אומרת ד"ר רחל בר-המבורגר, המדענית הראשית של הרשות למלחמה הסמים. "השירות הצבאי, אופי הקשר עם ההורים ואפילו ההתייחסות לבית הספר, מעניקים לדעתי לנוער הישראלי הרבה יותר אחריות על החיים שלהם, והיא עוצרת את מרביתו מלהשתמש בסמים".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
