שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    "אמשיך להיות חייל במאבק החברתי"
    ימין סוויסה, האיש שזרק בקבוקי מולוטוב בהפגנות של הפנתרים השחורים ושרף בובה בדמות גולדה מאיר, המיר את המאבקים החברתיים בישראל לטובת השמש של פלורידה. הוא רואה בנתניהו את אויב השכבות החלשות, מאמין שבלי שלום לא תפתר בעיית העוני, וחושב ששרון הוא המנהיג היחיד של עם ישראל. וכשהמאבק החברתי יפרוץ במלוא עוזו, הוא יהיה בחזית

    השם ימין סוויסה יישאר קשור לנצח במאבקים החברתיים הקשים שהתרחשו בתחילת שנות השבעים. כמי שהכיר על בשרו את המצוקה הכלכלית והאפליה שממנה סבלו בני עדות המזרח, סוויסה החל את המאבק החברתי שלו במסגרת ארגון הפנתרים השחורים, שייסדו פעילים כמו צ'רלי ביטון וראובן אברג'יל, רובם ככולם גדלו בשכונות העוני של ירושלים.

     

    הפנתרים יזמו הפגנות אלימות נגד השלטון כדי לאלץ את ממשלת העבודה לשפר את מצבם הנואש וראו בראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, את הכתובת העיקרית לטענותיהם. מי שעקב בעניין אחר הצעדה הרגלית לירושלים שהובילה האם החד-הורית ויקי קנפו, יופתע אולי לגלות שההפגנות שקיימו סוויסה וחבריו היו סוערות בהרבה והובילו בלא מעט מקרים למעצרם של חברי הארגון.

     

    מהפנתרים לאוהלים

     

    בחורף 1976 פרש סוויסה מהפנתרים השחורים וייסד את תנועת האוהלים. באוהלים שהוקמו בכל רחבי הארץ השתכנו זוגות צעירים שלא היה להם פתרון מגורים אחר. תהודה מיוחדת קיבלה התנחלות "אוהל מורה", שהקים סוויסה בשכונת מלחה, שבה השתכנו 150 זוגות צעירים חסרי דיור, שדרשו לקבל הטבות זהות לאלה שניתנו למתיישבים מעבר לקו הירוק. הם פונו בצו בית משפט אולם נצרבו לנצח בתודעה הציבורית.

     

    במקביל למחאה החברתית הרימו סוויסה וחבריו קול נגד הכיבוש הישראלי בשטחים ובניית ההתנחלויות שהיו הסיבה המרכזית, על-פי תפיסתם, למצוקה הכלכלית ממנה סבלו. הם קבעו תקדימים של מחאה ציבורית כאשר שרפו בובה של גולדה מאיר בהפגנה של אלפים ואיימו להעלות באש "את המדינה שחצי מתושביה מלכים וחצי עבדים מנוצלים". הם לא היססו להכין בקבוקי מולוטוב, יזמו פעולות ראווה בסגנון רובין הוד, כמו גניבת בקבוקי חלב משכונות עשירות בירושלים והעברתן למשפחות עניות, והעלו הצגות מחאה בשכונות.

     

    עדיין קשור לקטמונים

     

    למרות שכבר שלוש שנים הוא חי באמריקה, נושא סוויסה עד היום את תואר יו"ר המנהל הקהילתי של שכונת הקטמונים, שזה למעשה ועד השכונה (מאז נסיעתו לא נערכו בחירות חדשות לוועד). בנוסף, סוויסה הוא חבר רשום בלשכת מפלגת העבודה ואפילו דורג במקום ה-44 ברשימתה לכנסת. זה לא מנע ממנו לקום יום אחד ולהחליט לעזוב את ישראל.

     

    30 שנה אחרי שהחל במאבקים החברתיים, כשישראל של שנות האלפיים מתאמצת לשרוד לנוכח המצב הכלכלי הקשה שנגרם, בין היתר, בשל המצב הביטחוני, ימין סוויסה כבר לא זורק בקבוקי מולוטוב בהפגנות, לא מובל כפות למעצר, ולא נוסע עם חבריו למדריד כדי להיפגש, בניגוד לחוק הישראלי, עם אישים פלסטינים בניסיון להגיע לדיאלוג עם הצד השני.

     

    הגיע זמן בית

     

    סוויסה, בן 46, עזב את ישראל עם משפחתו בעקבות בנו שהגיע לכאן שנים רבות קודם לכן. במאבקים החברתיים שממשיכים להתחולל בישראל הוא צופה מהשמש המפנקת של פאלם ביץ'. 46 שנה הוא נלחם ועכשיו, הוא אומר, הגיע הזמן לנוח ולעשות לביתו. סוויסה הגיע לפאלם ביץ' עם אשתו ובתו הקטנה אחרי כמה שנים בלונג איילנד. החורף האחרון בניו-יורק, הוא מעיד, גרם למשפחה לרדת דרומה, מה גם שאשתו, מורה במקצועה, השיגה עבודת הוראה במרכז היהודי של פאלם ביץ'. הוא עצמו מנסה להשתלב בחברה של איש עסקים ישראלי ממיאמי.

     

    הדבר הראשון שסוויסה מצהיר כבר בתחילת השיחה זה שהוא בכלל לא עזב את הארץ אלא רק עבר דירה. האיש שהיה ממונה על פרויקט שיקום השכונות, החליט לקחת פסק זמן לעצמו.הוא מקדם את פנינו בתלבושת פלורידה אופיינית: מכנסי שלושת-רבעי, חולצת טריקו ומשקפי שמש, אבל הופך לקפצון לוהט כשעולה הנושא החברתי בישראל.

     

    הפער הצטמצם

     

    סוויסה מודה שהפער בין יוצאי עדות המזרח לאשכנזים הצטמצם היום והוא מאמין שבעוד דור הוא כבר כמעט לא יהיה מורגש. למרות שהגיע לאמריקה בעקבות בנו, נראה שפסילת המינוי שלו לקונסוליה הישראלית בניו-יורק הייתה הקש ששבר את גב הגמל. הוא מספר שהלך לישון בלילה והתעורר בבוקר עם ההחלטה לעזוב.

     

    אז למה בעצם החלטת לעזוב במקום להישאר ולהלחם?

     

    "היו לי שבע שנים רעות ועכשיו אני צריך לנוח, להתנתק מאנשים, ממערכות, ללמוד. בארץ לא יכולתי ללמוד, כי הייתי עסוק במאבקים כל הזמן. הקמתי אוניברסיטה לבני השכונה שנקראה 'מכללת האוהלים', אבל אני עצמי לא יכולתי ללמוד שם כי הייתי עסוק מדי בלטפל באנשים. בקווינס קולג' למדתי אנגלית במשך שישה חודשים. הייתי המום מהשיטה שבה הם מלמדים. יש שם מורה אחד לדיבור, מורה אחד לכתיבה, מורה לקריאה ומורה לתנועות".

     

    בהשווה למצב הקשה שבו גדלת, האם המצוקה הכלכלית היום גדולה יותר מאז?

     

    "אני בא ממשפחה שסבלה רעב. אבא לא עבד ואמא גידלה 11 ילדים ועבדה בניקיון. אבא מת בגיל 46, אבל עם כל הקושי שהיה אז זה לא כמו הקושי שיש היום. היום אנשים עצובים, מדוכאים, אין להם חשק לחיות כי הכל מתמוטט. בתקופה ההיא נלחמנו נגד ממשלה שסדרי העדיפויות שלה היו שונים. נלחמנו, זכינו וקיבלנו דברים".

     

    והיום כבר אי אפשר להלחם?

     

    "היום אין עם מי לדבר ואתה נלחם עם הראש בקיר. המצב הרבה יותר קשה. ויקי קנפו היא בסך הכל אמא שבאה להגיד כמה אוכב לה. היא גרמה לכך שאנשים יקומו ויגידו כמה רע להם. בתקופה שלי, מי העז ללכת לאכול בבית תמחוי? היום מתן בסתר בארץ הפך לגלוי. פעם היית בא לאמא שמגדלת 11 ילדים ואומר לה, 'המצב שלך גרוע, קומי תגידי את זה', אבל היא הייתה מתביישת, אומרת, 'איך אני אגיד את זה ליד הילדים שלי?'. היום זה השתנה".

     

     

    "היום שבו מתוכננת השביתה הגדולה יכול להיות חורבן המדינה", הוא ממשיך. "מדובר במלחמה של שרידי הסוציאליזם מול הקפיטליזם שבא לנשל אותך מהחוקים על פיהם חיית במשך 50 שנה. זה פשוט לקחת את הלחם לאנשים מהפה. זאת מלחמה על הבית, על האוכל. הקפיטליזם שביבי נתניהו מוביל לא יכול להתאים למדינת ישראל כי אנחנו מדינה נבנית ואי אפשר להעניש אנשים חלשים ולהגיד לזקנים, 'תקדימו את המוות שלכם בשנתיים כי אין לנו כסף לבתי אבות'".

     

    אי אפשר להקדים את המוות

     

    "אם בן אדם צריך לחכות 10 שנים למקום בבית אבות, הרגת אותו. אי אפשר להעניש אנשים ולהגיד להם, 'תקדימו את המוות שלכם בשנתיים כי אין כסף'. אמא שלי מקבלת היום קצבת זקנה של 1,200 שקל ומזה היא חיה. כשאתה לוקח אדם זקן ומסכן ואומר לו, 'אתה יכול לקנות רק קצת תרופות', אתה גורם לו למות בתוך זמן קצר".

     

    ועדיין, האנשים שנפגעים הכי הרבה ממשיכים להצביע ליכוד.

     

    "זה משגע אותי שאותם מסכנים ממשיכים להצביע בעד הליכוד, כלומר ביבי. זה מעין מזוכיזם כזה. אבל זה הדור האחרון של המזוכיזם. בעוד דור זה ייגמר והפוליטיקה תהיה כמו באמריקה, שלטון רע ייפול. ביבי לא מבין מה הוא עושה ולא שם לב כמה קורבנות הוא משאיר בדרך. תהיה מלחמת אחים במדינה".

     

    "הוא לא יכול לבנות נמל חדש אחרי שאנשים בנו אותו במשך 50 שנה. אנשים יירו באנשים אם יקומו חברות פרטיות שיספקו את השירותים שנפגעו בגלל השביתה. בשנות ה-60 וה-70 בני עדות המזרח שילמו את המחיר של עלות מדינת ישראל. עכשיו, כשהם הפכו לחלק מהחברה, המצב קשה עוד יותר".

     

    נתניהו אומר שמקבלי הקצבאות הם אוכלי חינם, הוא אומר שילכו לעבוד.

     

    "ביבי הוא אוכל חינם, הוא ואשתו גנבו מתנות. לא יכול להיות שרק העניים ישלמו את המחיר והעשירים יתעשרו. אני מבין שהוא יכול להיות מקצוען, אבל לא בתקופה הזאת שאנשים עומדים בתור לבתי תמחוי. אצל העניים הייתה שאיפה להגיע לקצה של מעמד הביניים. היום אין להם רף להגיע אליו, הם יכולים רק למות. ביבי מוביל גזענות אמיתית. בעלי הפנסיה במדינה היו אנשים עובדים והיום הם בקושי חיים".

     

    "אקח אותך לפרויקטים של הקשישים בפלורידה ותראי איזה בתים בונים להם, איזה שירות יש להם באוטובוסים. נותנים להם למות בכבוד. תסתכלי איך אנשים מתעשרים היום בארץ. הרי אם אין עוני, העשירים לא מתעשרים. אוכלי החינם הם תוצאה ישירה של הכיבוש. היה עם ששלטנו בו, הוא צחצח לנו את הנעליים, ניקה את החרא. זה הוריד את מוסר העבודה אצלנו".

     

    אין פתרון למצב?

     

    "אנחנו עם כובש וצריך להחזיר את השטחים ולעשות שלום. כשעשינו שלום עם מצרים הם לא ויתרו על המטר האחרון, אפילו על טאבה הם התעקשו. אני נולדתי בתקופה שבה האו"ם נתן לי מדינה ולא אלוהים או משה רבנו. אני מכיר בגבולות שהאו"ם נתן לנו".

     

    ועדיין אתה מרוצה ממנהיגותו של אריאל שרון?

     

    "יש לי תאומות, וכשהן נולדו רציתי לקרוא להן סברה ושתילה, אבל אם נותר מנהיג ימני אחד שיכול להביא שלום זה אריק שרון. בגין היה היחיד שיכול היה לפנות את ימין ושרון הוא היחיד שיכול לפנות התנחלויות. שרון מסכים למדינה פלסטינית. כל השמאל יודע שלא יקום מנהיג בשמאל שמסוגל לפנות התנחלויות".

     

    "שרון דיבר על פשרות כואבות כך שהשמאל היה צריך להרים אותו על כפיים. השמאל היה צריך למצוא דרך לטפח את התפיסה של שרון שערפאת חייב לפרק את ארגוני הטרור. אני יכול לאחל לפרס, לכבוד יום ההולדת ה-80 שלו, שערפאת ימות. כל העולם לא רוצה לדבר אתו כי הוא רואה שהוא נוכל ושקרן. אני גם חושב שפרס צריך להחזיר את פרס נובל לשלום יחד עם ערפאת. אני לא מבין למה אם כל-כך רע, צריך לקבל פרס".

     

    המצב המדיני הקשה אחראי, לדעתך, למשבר הכלכלי?

     

    "כל הגזרות של המלחמה נופלות על המסכנים. מקצצים בקצבאות הילדים, בזקנים, בתרופות, ממש מכים באנשים ולמה? בגלל כמה מתנחלים שצריכים גדודי שומרים כשהם הולכים לעשות פיפי. הבת שלי נסעה להתגייס לצבא ושירתה בשטחים. היא עזבה את אמריקה כדי ללכת לשמור על הנבלות האלה".

     

    "היא סיפרה איך המתנחלים ירקו עליה ועל שאר החיילים. מצדי, שיחזירו את הכותל אבל יגיעו לסיום הסכסוך. מה מעניין אותי מה קורה בקברות צדיקים, למה אני צריך לריב על קבר רחל? מה מעניין אותי מה חושבים המתים? אני אומר, 'בואו נחשוב על החיים'. נגיד לדתיים שאם הם רוצים להתפלל שיבואו כתיירים. לריב על קברים זאת מחשבה מטורפת".

     

    נעבור הלאה. מה דעתך על סיכולים והתנקשויות?

     

    "אני בעד. אני קודם כל ישראלי ומבחינתי כולם מחבלים, ואם ערפאת לא מסוגל לפגוע בטרור אנחנו צריכים לעשות את זה. אני נמצא בשמאל  כי אם לא יהיה פתרון לבעיות הביטחון לא יהיה פתרון למצב החברתי. זה הדבר היחיד שהביא אותי לשמאל: שלום ושוויון. כשרבין הלך למהלך עם ערפאת הייתה אווירה נהדרת במדינה, מיליוני שקלים הלכו לחינוך, היה שגשוג, כסף. שני מיליון תיירים היו באים. ברגע שנעצר התהליך, הכלכלה התמוטטה, עשרות עסקים קטנים נסגרים בשנה. היום האנשים האלה עניים".

     

    צודק עמיר פרץ כשהוא מאיים להשבית את המדינה?

     

    "עמיר פרץ צריך להוביל מאבק חברתי ולצרף אליו את כל מנהיגי העובדים. כל הארגונים החברתיים צריכים להתרכז לגוף אחד אחד. הפעם המלחמה שלו היא על הקיום של מעמד הביניים. הוא צריך לצרף אליו את ועדי העובדים, הקשישים, הנכים, להוביל מלחמה. אני מוכן להיות חייל במאבק הזה. אם יקראו לי ואראה שזה קורה אבוא לארץ".

     

    איך החיים באמריקה?

     

    "לא באנו לפה כדי לתפוס אמריקה. באנו לנוח לתקופה מסוימת. תכננו להישאר כאן שבע שנים אחרי שאשתי קיבלה גרין קארד. אני מתכנן להישאר בפלורידה
    עוד שנתיים שלוש ולעבור לקליפורניה. ראיתי שאני הולך ומתבגר ועד היום לא היה לי זמן לעשות דברים בשביל עצמי. למדתי מיסטיקה בארץ והכוכבים כיוונו אותי לכך שבגיל 46 אעשה צעד משמעותי. אני משתלב כאן בחיים. כשאתה בא לכאן אתה צריך לכבד את החוקים והתרבות".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים