שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    רשמית: אלמנות יוכלו להרות מזרע בעלן המת

    כך קבע היועץ המשפטי לממשלה בהנחיות חדשות שפירסם. לעומת זאת, הורי חייל שנפטר לא יוכלו לבקש להשתמש בזרעו

    רשמית: אישה שבעלה נפטר תוכל לשאוב מייד עם פטירתו את זרעו על-מנת לאפשר לה בעתיד – אם תקבל את אישור בית-המשפט לכך – להרות לו באמצעות הפריה מלאכותית. כך עולה מהנחיה שפירסם באחרונה היועץ המשפטי לממשלה בקשר לנטילת זרע לאחר המוות והשימוש בו.

     

    ההנחיה מבוססת על מספר פסיקות של בתי-המשפט השונים. היועמ"ש החליט לעגן את הנושא רק בהנחיות ולא בחוק, מכיוון שמדובר במקרים ספורים כל שנה, והוא רצה להביא להאחדה של ההנחיות.

     

    עמדת היועץ מבוססת על שני יסודות: כיבוד רצון הנפטר, ורצונה של בת זוגו של הנפטר "בהמשכיות שאיפתם המשותפת לילד משותף לשניהם, שנקטעה באיבה בשל המוות". על-פי הנחית היועץ, רק בת זוגו של אדם שנפטר רשאית להגיש לבית-המשפט למשפחה בקשה לשימוש בזרעו, גם אם לא התיר זאת בחייו. רצון הנפטר יכול להילמד או מהסכמה מפורשת שנתן בחייו לשימוש בזרעו לאחר מותו, או במקרה של אדם הלוקה במחלה סופנית ומבקש לקחת את זרעו, או מי שקודם לכן החל בטיפולי הפריה מלאכותית.

     

    היועץ קובע: "ההנחה היא שככלל העמדת צאצאים לאדם מבת זוגו, גם לאחר מותו, עולה בקנה אחד עם רצונו, בייחוד כאשר הוא חשוך ילדים". אולם היועץ מסייג שלשם הערכת רצונו המשוער של הנפטר יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו, לפי העובדות שלו ולפי עדויות האנשים הקרובים.

     

    בהתייחס לחיילים שנפטרו היועץ אינו מתיר שימוש בזרעם כדי להוליד ילדים. למעשה, כך נקבע בהנחיות, להורים של נפטר אין כל מעמד בבקשה להשתמש בזרע. עו"ד גלי בן-אור, ממחלקת החקיקה במשרד המשפטים, אומרת: "ההנחיות הללו פירושן 'לא להורים', כפי שבכל הקשור לנישואים אין להם מעמד. החוק מכיר בזכות להורות, אך אין הדין מכיר בזכות לנכד". היועץ קובע: "אכן רצונם של ההורים לראות המשכיות לבנם הוא רצון אנושי, טבעי ומובן, אך להורים אין כל מעמד חוקי בשאלת הפוריות של ילדיהם, לא בחייהם וקל וחומר לא לאחר מותם".

     

    על-פי הנחיות משרד המשפטים, נשים שבעלן נפטר תקבלנה אישור להפריה באמצעות זרעו לאחר בחינה של בית-המ - שפט למשפחה שידון בקריטריונים הבאים: האם היתה זוגיות כלשון ההנחיה – "ההנחה הבסיסית היא שהולדה בדרך-כלל היא פרי רצונם של שני בני הזוג". האם ניתן להוכיח שהנפטר רצה ילדים – "רצונו המשוער של הנפטר". והאם מגישת הבקשה פועלת מתוך רצון חופשי ללא לחץ הורי הבעל הנפטר.

     

    בעד: ענת שושן אלמנתו של אבינועם שושן ז"ל

     

    "אני מסכימה לחלוטין עם ההחלטה להתיר לנשים נשואות לבצע את שלב שאיבת הזרע גם ללא הצורך בפנייה לבית-המשפט. עצם הפנייה לשופט, תחת לחץ של זמן, הופכת את ההליך לקשה ומוסיפה קושי להתמודדות הראשונית, שגם כך קשה מנשוא.

     

    "במקרה שלי, הוסבר לי על-ידי השופט שאליו פניתי שישנם שני שלבים: השלב הראשון שבו ניתן ההיתר המשפטי לשאיבת הזרע לפני הקבורה. אולם אם ארצה בעתיד לעשות שימוש באותו זרע, יהיה עליי לפנות פעם נוספת לבית-המשפט כדי לקיים דיון במעמד כל הצדדים, בהם הורי המנוח.

     

    "באופן אישי אני חושבת שישנה חשיבות רבה לשלב השני שבפנייה לבית-המשפט. אני סבורה שמן הראוי ששופט ידון בשלב השני בכל מקרה לגופו, ולא יהיה היתר חופשי לשימוש בזרע.

     

    "אני יודעת שלגביי, זה שלא ניתן לי היתר מיידי לשימוש בזרע נתן לי את האפשרות לחשוב על העניין בצורה יותר מפוכחת ולעכל את הדברים. כך, בעצם, כל החלטה שאקבל בסופו של דבר תהיה לאחר שיקול דעת, ובוודאי שאהיה הרבה יותר שלמה איתה. ענת שושן (31) היא אלמנתו של אבינועם שושן ז"ל (33), שנדקר למוות בליבו בחוף הים בחיפה בעקבות מריבת כלבים.

     

    נגד: ד"ר רות לנדאו מרצה לעבודה סוציאלית באוניב' העברית

     

    "ההנחיה החדשה מתעלמת מאמנת האו"ם בנושא זכויות הילד, שטוענת שבכל מקרה שמעורבים בו ילדים יש להתחשב בראש ובראשונה בטובתם.

     

    "ב-13 העמודים של ההחלטה נושא טובת הילד מופיע רק פעם אחת, ולעומת זאת נושא ההנצחה מופיע מספר פעמים, כאילו הילד הוא אמצעי, ולא מטרה בפני עצמה. מכאן משתמעת העדפה של רצון אדם בוגר לעומת העיקרון של טובת הילד, כפי שכתוב באמנה.

     

    "אין התייחסות לצרכים הרגשיים של הילד שייוולד יתום לא מכוח עליון, אלא במעשה ידי אדם. יש כאן התערבות בלקיחת הזרע, וגם הרופאים עוזרים בנושא של הפריה מלאכותית, והתוצאה היא שהילד צריך לשאת בכל העומס הרגשי שנובע מהמצב שלו. הוא יצטרך לחיות עם הידיעה אודות נסיבות היוולדו, ובעיקר שהוא יהיה אנדרטה לזכר אביו, שגם לא ידע וגם לא נתן את הסכמתו לכל הפעולה הזו.

     

    "חוץ מזה, יש כאן מסר שאישה בישראל צריכה ללדת ילד בכל מצב, ולא משנה אם הבעל חי או מת. החלטה כזו מזמינה לחצים מהסביבה. במקום שאותה אלמנה או בת-זוג תשתקם ותסתכל קדימה – הפעולה הזאת קושרת אותה עם העבר. שלא לדבר על כך שעצם מתן הלגיטימציה לפעולה על-ידי ההנחיה יזמין ביקוש רב יותר לנושא ואיתו עלויות כלכליות גבוהות יותר – וכל זה מביא להוספה של משפחות חד-הוריות, שפגיעותן ידועה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דור המשך יתום. הפריה מלאכותית מזרע המת
    צילום: רוני שיצר
    ענת ואבינועם שושן, בימים יפים. לחשוב על האלמנה
    צילום: רוני שיצר
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים