שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    היו זמנים במערב
    בפאלו ביל היה חייל בצבא האמריקני שלחם באינדיאנים. לאחר שהשתחרר מהצבא הוא הסתובב בכל אירופה עם מופע המתאר את עלילות המערב הפרוע. לא רחוק מהעיר בוואיומינג שקרויה על שמו, נמצאים הכניסה לפארק ילוסטון המרשים ואתר הקרב הגדול בליטל ביג הורן

    אם היית מבקש מתושב אירופאי בסוף המאה ה- 19 למנות את האמריקנים שהוא מכיר, קרוב לוודאי שהשם הראשון שהיה עולה בדעתו היה באפלו ביל. מופע הקרקס המרשים שהציג לאירופאים את החיים ב"מערב הפרוע", תוך כדי לחימה מתמדת באינדיאנים וציד בפאלו, הילך קסם על אנשי התקופה. במופע כיכבו דמויות

    ידועות מהמערב, אותן גרר ביל לאירופה, בהן הצלפית אני אוקלי והצ'יף האינדיאני משבט סו, שהנהיג את אנשיו בקרב המפורסם של ליטל ביג הורן.

    במופע של ביל צפו פשוטי עם ונציגי בתי המלוכה האירופאיים. כולם קיבלו את הקאובוי המחוספס מוואיומינג בזרועות פתוחות. המלכה ויקטוריה היתה אחת ממעריצותיו של הבוקר עם הזקן המחודד, וכמה אצילים אירופים אפילו נסעו בעקבותיו למסעות ציד במערב.

    שמו האמיתי של בפאלו ביל היה וויליאם פ. קודי. הוא נולד באייווה, כבר בנעוריו, לאחר שאביו נרצח, הוא הצטרף לצבא האמריקני והפך לגשש הצעיר ביותר בהיסטוריה של הצבא. מאוחר יותר הוא עבד כנהג ברשת הכרכרות "פוני אקספרס" שחיברה בין עיירות המערב. מכיוון שסיפק בשר בפאלו לעובדי מסילת הברזל שעסקו במבצע הענק של חיבור מזרח ארצות הברית למערבה, דבק בו הכינוי "בפאלו ביל", שהפך למותג שליווה אותו כל חייו.

    בזמן המלחמות באינדיאנים שב ביל לשרת בצבא האמריקני ואף זכה באות הצטיינות על כך שבכל הקרבות בהשתתפותו, לא נהרג אפילו חייל אחד ממארב אינדיאני. כשהשתחרר מהצבא החל להדריך אצילים אירופאיים במסעות ציד במערב, בעקבות ההתעניינות הרבה שגילו האירופאים במערב הפרוע, הוא ייסד את מופע, שאיתו נדד שנים רבות ברחבי אירופה.

     

    העיר על שם באפלו ביל

     

    קשריו והכסף שהרוויח עזרו לו לרכוש חווה ענקית בצפון וואיומינג, באיזור שבו הוקמה מאוחר יותר העיר קודי, הקרויה על שמו. אפילו הנסיך ממונקו התארח במלון המפואר שבנה בפאלו ביל. במלון, שנקרא על שם בתו, אירמה, לא חסך ביל במאומה. כך למשל, הוא ייבא מצרפת דלפק בר ענק מעץ אגוז, שנמצא היום במלון הממוקם ברחוב הראשי של העיר. הדלפק הובא על גבי עגלות שוורים מתחנת הרכבת הקרובה ביותר לעיר. ואם אתם כבר באזור, בהחלט מומלץ לאכול סטייק במסעדת המלון.

    חברת הפיתוח שבנתה את העיר השתדכה אל בפאלו ביל כדי לנצל את שמו וקשריו. כצפוי, רוב האטרקציות בעיר קשורות לדמותו המפורסמת. מלבד טיול בקרונות טרולי שעובר בין האתרים העיקריים בעיירה, נמצא בעיר גם קומפלקס של כמה מוזיאונים הקרוי (באופן מפתיע) "המרכז ההיסטורי ע"ש בפאלו ביל". אחד המוזיאונים האלה מנציח את עלילותיו ותקופתו של האיש.

    בנוסף יש מוזיאון המוקדש לשבטי הערבות והמישורים. במקום נערכים מדי שנה טקסים וריקודים מסורתיים של השבטים. במוזיאון אחר מוצגת תערוכה המוקדשת ליצרן האקדחים קולט, האיש שבעזרת האקדחים המעולים שלו חוסלו יותר אנשים במערב הפרוע של אז מאשר בעזרת כל כלי נשק אחר.

    הצייר המפורסם ג'קסון פולוק נולד בעיירה קודי, אבל רוב הציורים בגלריה וויטני שבמקום, מוקדשים לאמנים המנציחים אירועים מהמערב. קודי נמצאת בכביש המוליך אל הכניסה המזרחית של פארק הגייזרים המפורסם יילוסטון.

    מכיוון שכבר ביקרתי בפארק המרשים הזה, החלטתי לבחור הפעם במסלול שונה מהרגיל. יצאתי מהעיירה קודי לכיוון צפון-מערב בכביש מס' 296, המתמזג בהמשך עם דרך מס' 212. דרך זו שימשה כמסלול הימלטות של האינדיאנים ששרדו את הקרב המפורסם בליטל ביג הורן.

    נהר היילוסטון חתר בהר ערוץ בעומק של 400 מטרים. המסלול המפותל של כביש 212, שנמשך לאורך 16 קילומטרים, מתחיל באגם גארדנר (Gardner) ועולה ומטפס לגובה של שני קילומטרים. בגבהים הופך הנוף לטונדרה חשופה. מומלץ מאוד לעצור ליד הגשר המשקיף על הקניון העמוק של הנהר, את הנוף הנחשף קשה לתאר במילים. רק תיירים מעטים פוקדים את הדרך הזאת, מרביתם אירופאים.

    בדרך עוברים גם את אגם "שיני הדוב" (Bearteath), הנמצא על משטח סלעי צבעוני ענק שמדענים חושבים ששימש מצע לים קדמוני. גיאולוגים מצאו שם מאובנים מלפני 500 מיליון שנה. אבל המקום אינו רק גן עדן למדענים. נופשים מתפעלים מנוף האיזור, בעיקר ממפל "שיני הדוב", הנופל מגובה של 33 מטרים לא הרחק מהכביש. בסופה של הדרך נמצאת העיירה רד לודג'.

    העיירה, שנוסדה עבור כורי הפחם, משמשת כיום כאתר סקי לעונת החורף. רד לודג', שמרוחקת פחות ממאה קילומטרים מבילינגס, העיר הגדולה במונטנה, היא מקום מנוחה למטיילים באיזור. המלון המומלץ בעיר, הכולל גם מסעדה מעולה, נקרא פולארד (Pollard). מסעדה נחמדה אחרת מנציחה את זכרו של השחקן האלמותי האמפרי בוגארט. תנסו כמה מהמאכלים המקסיקניים שבמקום לא תתחרטו.

    לא מעט אגדות ועלילות גבורה של המערב מלוות את המבקר בסביבה. בכל מקום נתקלים בשלטים ובאנדרטאות המנציחות את אירועי התקופה. תחנות רבות בדרך מאזכרות את החניות שערכה המשלחת של לואיס וקלארק שפתחה את הדרך להתיישבות האמריקנית במערב בתחילת המאה ה- 19. 

    האתר הרשמי של קרב בליטל ביג הורן נמצא כיום באמצע השמורה האינדיאנית של שבט קרואו. האנדרטה של הקרב נמצאת מדרום מזרח לבילינגס. כביש מס'21 מתחקה אחר שמונת הקילומטרים של הנתיב שבו התרחש הקרב. במקום יש גם אוטובוס המסיע תיירים לאורך המסלול. לוחות שיש מונחים במקום המציין את נפילתו של כל חייל. מעל קבר אחים מוצב אובליסק מרשים. כל אלה לא יכולים לחפות על העובדה שהקרב לא היה הירואי במיוחד וכל חיילי הגדוד נטבחו בערך תוך שעה.

    את גופתו של גנרל קאסטר עצמו טרחו להעביר לקבורה באקדמיה הצבאית ווסט פוינט. עד היום קיימת מחלוקת רבה על כישוריו הצבאיים כלוחם ואישיותו כאדם. כך או כך, במוזיאון ובמרכז המבקרים של האתר ניתן לראות תצוגות תלת ממדיות של הקרב שהפך להיות סמל לאטימות צבאית ולניצחון של לוחמים פרימיטיביים על צבא מודרני.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים