שתף קטע נבחר

דו"ח דוברת: מעבר ל-5 ימי לימודים, ביטול החטיבות

הוועדה לרפורמה בחינוך ממליצה: לפטר אלפי מורים ולהעלות דרמטית את שכר הנותרים, לעבור ל-5 ימי לימודים מלאים עד 4 אחה"צ, לבטל כליל את חטיבות הביניים ולהקים רשות הערכה ארצית. המסקנות, אם ייושמו, צפויות לטלטל את מערכת החינוך בארץ. יו"ר הוועדה, שלמה דוברת: "תהליך היישום לא יהיה קל". הממשלה החליטה לאמץ את ההמלצות. אך האם גם המהפכה הזו תישאר על הנייר?

מהפכה מן היסוד נחוצה במערכת החינוך הישראלית – זוהי השורה התחתונה שעליה ממליצים ראשי כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, שכונה "ועדת דוברת", בדו"ח מסכם שפורסם לפני הצהריים (יום א'), במקביל להחלטת הממשלה לאמצו, שהתקבלה פה-אחד.

 

הוועדה, בראשות איש העסקים שלמה דוברת, ממליצה על שורה של צעדים שינערו את מערכת החינוך הישראלית מן המסד. "התוכנית המוצעת היא חסרת תקדים בהיקפה ונוגעת כמעט בכל פן של מערכת החינוך", נאמר בדו"ח.

 

 

עיקרי ההמלצות:

 

  • מעבר לשבוע לימודים של חמישה ימים מלאים, עד ארבע אחר הצהריים
  • פליטת אלפי מורים ממערכת החינוך וגידול דרמטי בשכרם של הנותרים
  • ביטול חטיבות הביניים
  • הקמת רשות לאומית למדידה והערכה
  • הצבת "מיצוי הפוטנציאל של כל תלמיד" כיעד המרכזי של המערכת
  • העברת מרבית סמכויות הניהול למנהלי בתי הספר, ומדידתם על פי תוצאות
  • עריכת מבחן הישגים כלל ארצי בכיתה ב'
  • רה-ארגון דרמטי במבנה המערכת

 

הדו"ח הוגש כבר לפני ימים אחדים לשרת החינוך ולראש הממשלה, וכעת הוא מפורסם לראשונה בשלמותו בציבור.

 


דו
הדו"ח. צילום: גבי מנשה

 

כוח המשימה, שכולל פרט ליו"ר עוד 17 מומחים לחינוך, החל לפעול בחודש אוקטובר האחרון ביוזמת שרת החינוך ולאחר אישור הממשלה. בכתב המינוי שלו נקבע, כי "יבחן את מערכת החינוך בישראל וימליץ על תוכנית כוללת להפיכתה למערכת חינוך שתעמוד בשורה הראשונה בעולם מבחינת הישגיה ולהציע דרכים ליישום התוכנית ולהטמעתה, כולל לוח זמנים ושלבים לביצוע".

 

ברקע הדו"ח: ממצאים כושלים על הישגי תלמידי ישראל, בין היתר במחקר בינלאומי שבדק כישורי קריאה, מתמטיקה ומדעים, וגם, בין השאר, במבחן המתמטיקה שנערך לתלמידי כיתות ח'.  

 

מספר גדול של כשלים משמעותיים

 

אז מדוע מצב תלמידי ישראל מצריך מהפכה שכזו? "האתגרים הרבים והישגי העבר המשמעותיים", כותבים חברי ועדת דוברת, "אינם יכולים לעמעם את הבעיות והכשלים שמצטרפים לידי תחושה, מוצדקת לצערנו, של משבר גדול. כוח המשימה מצא מספר ניכר של כשלים משמעותיים", הם קובעים, ומפרטים:

 

  • ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בפערים לימודיים, פערים על רקע סוציו-אקונומי, לאום (ערבים-יהודים), מוצא (מערביים-מזרחיים), ותק בארץ (עולים-ותיקים) ומקום מגורים (יישובים מבוססים-יישובים עניים). ממצא זה מלמד על כשלון מערכת החינוך בגישור בין תלמידים ממגזרים שונים ומרקע סוציו-אקונומי שונה.
  • ניתוח תוצאות ההישגים הבינלאומיים, תוצאות המיצ"ב ונתונים של המתגייסים לצה"ל, מלמד על הישגים נמוכים של התלמידים בישראל ועל ירידה מתמשכת בהישגים אלו. הישגים נמוכים של התלמידים בולטים במיומנויות היסוד – שפה, מתמטיקה ומדעים.
  • העלייה באחוז הזכאים לבגרות מבטאת שיפור חלקי בלבד, וההבדלים בין תעודות הבגרות השונות והרכב הבחינות אינם מספקים בסיס ראוי להשוואה ולקבלת תמונה אמינה על הישגיה של המערכת.
  • מעמד המורה בישראל אינו הולם את הציפיות החברתיות והלאומיות ממערכת החינוך. שכר המורים הינו מהנמוכים במגזר הציבורי, והוא נמצא במקום נמוך ביותר בהשוואה לשכר המורים במדינות המפותחות. רמת הדרישות מהפונים להוראה היא נמוכה, והכשרתם אינה מספקת.
  • ישנה שחיקה עצומה במעמדו ובסמכותו של המורה כלפי תלמידיו בכל שכבות הגיל, שמשמעה קושי גובר והולך ללמד ולחנך בני נוער. בשנים האחרונות גוברת הפגיעה במעמד המורה בשל יחס ההורים למורים. נוסף על כך, התרבות הארגונית בבית הספר מכבידה על התמקדות המורים בביצוע משימתם המרכזית.
  • משאבי החינוך בישראל מנוצלים בצורה לא יעילה ולא שוויונית. תקציבים מיוחדים של משרד החינוך המיועדים לילדי שכבות המצוקה מוצאים לעתים את דרכם לשכבות המבוססות. זמן ההוראה בישראל הוא בלתי יעיל, והתלמידים והמורים הישראלים הם המובילים בעולם בהיעדרויות ובאיחורים.
  • ריבוי המגזרים והזרמים בחינוך הוא בעיה מרכזית במערכת, בהיותו גורם מפורר של הרקמה החברתית-תרבותית. במהלך השנים נוצרו זרמים המתוקצבים על ידי המדינה, אך הפיקוח והשליטה עליהם מוגבלים או לא קיימים כלל.
  • קיימים כמה כשלים מרכזיים בדרך ובאיכות ניהול המערכת בישראל: אין הגדרה מספיק ברורה לגבי אחריות הגורמים השונים, סמכויותיהם וכפיפויותיהם הארגוניות. בישראל קיימים שני דרגי ביניים בין מטה משרד החינוך לבין בתי הספר – במקום דרג אחד, כמקובל בעולם. מנגנוני היתר גורמים לבזבוז משאבים; בתי הספר הם מעוטי סמכויות; החקיקה היא אנכרוניסטית ולא נאכפת; אין יכולת אמיתית לתכנן לטווח ארוך; המדיניות אינה מבוססת על מדידה ונתנונים; מערכות המידע מיושנות; וקיים חוסר בהירות באשר למעמדו של המגזר השלישי.

 

המהפכה: אלו המטרות

 

לאחר ציור תמונת המצב העגומה, ניסחו חברי הוועדה את עקרונות התוכנית המוצעת: חיזוק החינוך הציבורי; צמצום הפערים בחינוך; שיפור משמעותי במקצוע ההוראה ובמעמדו; חיזוק מעמדו ועצמאותו של ביה"ס; חינוך מוכוון יעדים ומונחה תוצאות; ביזור ניהולי; מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות; חיזוק שלבי החינוך המוקדמים; ריכוז משאבים והתייעלות; תקצוב ריאלי.

 

איך למצות את הפוטנציאל האישי?

 

"בכל תלמיד חבוי ילד מבריק", בוחרים חברי הוועדה לפתוח את הפרק על האחריות למיצוי הפוטנציאל האישי של כל תלמיד, שייקבע גם כיעד הפדגוגי המרכזי של מערכת החינוך. "בקשר הנוצר בין מורים לתלמידים", הם קובעים, "על המורה לזהות את נקודות החוזק של כל תלמיד ולעזור לו לפתח במיוחד יכולות הטמונות בו, עד כדי מצויינות בתחום הייחודי לו. על המנהלים והמורים לדאוג לפיתוח מלא של יכולות אישיות כמו יצירת מערכות יחסי אנוש, יכולת הנאה מיצירות רוח ואומנות ויכולת יצירה עצמית".

 

כדי להגשים את היעד השאפתני הזה, ממליצים חברי הוועדה לקיים רצף פדגוגי מהגן ועד כיתה י"ב ולבטל את חטיבות הביניים, כדי להפחית, עד כמה שניתן, את המעברים בין מסגרות חינוך שונות. "יתקיימו רק שני שלבי חינוך – בית ספר יסודי ובית ספר על-יסודי", הם קובעים. כל מוסד לימוד יצטרך להקים מערך השלמה לתלמידים שאינם עומדים בתנאי המעבר משנה לשנה. כל בי"ס יצטרך להתמיד בטיפול בכל תלמיד ולמנוע את נשירתו והעברתו לבית ספר אחר, "אלא במקרים חריגים".

 

הוועדה ממליצה גם להקים מערכת תמיכה בגנים ובכיתות היסוד, שתאפשר לכל ילד לרכוש את המיומנויות הבסיסיות; לקרב את ההורים לתהליכי הלמידה של ילדיהם בגן, בעיקר של הילדים המתקשים; לחזק את הביטחון העצמי של הילדים באמצעות אמנות, משחק ופעילות גופנית; ולהקטין את קבוצות הלימוד בכיתות א'-ב' עד כמה שניתן. המלצה משמעותית נוספת: לקיים מבחן הישגים ארצי מחייב בכיתה ב', להערכת כלל התלמידים, בדגש על שליטה בשפת האם.

 

נוסף על כך, ממליצה הוועדה להרחיב את תוכנית הליבה של הלימודים ולהגדיר במדוייק מה חייב לדעת ולהבין כל בוגר של מערכת החינוך בישראל. כן ממליצה הוועדה לקבוע סטנדרטים לימודיים וערכיים – אחד מחייב לכולם, סטנדרט נוסף, תובעני יותר, שלפחות אחוז גבוה מהתלמידים יצטרך לעמוד בו, וסטנדרט מצויינות שלישי.

 

המלצה נוספת: לצמצם את מספר המקצועות הנלמדים בו-זמנית, ולהגבילם ל-9 בלבד בביה"ס העל-יסודי. הוועדה ממליצה גם לשנות את המבנה של תעודת הבגרות, ולצמצם באופן משמעותי, במשך הזמן, את מספר הבחינות החיצוניות, תוך חיזוק מרכיב ההערכה התוך בית-ספרית.

 

ביה"ס כמוקד העשייה החינוכית

 

כדי שבתי הספר יעברו למוקד העשייה החינוכית ממליצה הוועדה על יום לימודים מלא בכל הארץ, בכל הגנים ובתי הספר, מגיל 3 עד 18, משעה 08:00 ועד 16:00 אחה"צ. במסגרת יום הלימודים ממליצה הוועדה על הפסקה ארוכה, שבה יאכלו התלמידים ארוחת ביניים. בבתי הספר היסודיים יחוייבו התלמידים להישאר עד השעה 16:00; בחינוך העל-יסודי יישארו המעבדות וכיתות הלימוד פתוחות עד לשעה זו, ויוכלו להישאר בביה"ס כדי להיעזר במורים על פי צרכיו של כל תלמיד.

 

ביטול חטיבות הביניים הוא המלצה מרכזית נוספת, ומטרתה להבטיח שבין כיתה א' ל-י"ב לא יתקיים יותר ממעבר אחד בין בתי ספר. הוועדה ממליצה כי בתי הספר יהיו שש-שנתיים, אך מתירה לרשויות מקומיות מסויימות לקבוע גם חינוך יסודי שמונה-שנתי ובי"ס על-יסודי משלים בהתאם. כותבי הדו"ח ממליצים גם להפוך את ביה"ס ל"בית חם", ולהצמיד לכל תלמיד בחינוך העל-יסודי "מבוגר חונך" מצוות ביה"ס, שיהיה עבורו כתובת אישית בכל נושא.

 

המלצות נוספות: שיפור האקלים בביה"ס וחיזוק סמכויותיו למניעת אלימות; חלוקת בתי ספר גדולים במיוחד לבתי ספר קטנים, להגברת האפקטיביות; העברת סמכויות ואחריות, והענקת אוטונומיה מירבית לבתי הספר ולגנים, בכלל זה אוטונומיה פדגוגית; הגברת אחריותם של מנהלי בתי הספר; הקמת צוות ניהול בבית הספר; ומתן אוטונומיה בניהול התקציבי של בתי הספר ובבחירת המורים והעובדים של המוסד. כל בי"ס יגדיר יעדים שנתיים, יפרסם דו"ח שנתי מסכם ויבטיח תנאי סף לקיום יום לימודים מלא.

 

יותר שכר לפחות מורים

 

מאחורי הכותרת הלקונית של הפרק השלישי בדו"ח דוברת, "שיפור משמעותי במקצוע ההוראה ובמעמדו", מסתתרת אחת הפצצות הגדולות שלו: פיטורי עשרות אלפי מורים, וגידול משמעותי בשכרם של הנותרים. גם הדרישות מהמורים צפויות לעלות באורח דרמטי, ויחד איתם, מבנה השכר שלהם.

 

"כדי לתגמל בצורה נאותה את עבודת ההוראה, ובכדי לעודד כניסת אנשים איכותיים ומוכשרים למערכת החינוך והתמדתם בה", נכתב בהמלצות, "יועלה שכרם של המורים בצורה משמעותית במקביל להעלאת רמת הדרישות המקצועיות מהם, והוא יהיה בר תחרות לעובדים אקדמאים בעלי השכלה דומה העובדים בשירות המדינה".

 

מודל השכר החדש יהיה שונה, דרמטית, מהמודל הנוכחי, שמבוסס על ותק ותארים אקדמיים, ובמרכזו – "דרגה, המבטאת מקצועיות והצלחות מוכחות, אשר תהיה בעלת המשקל הגדול ביותר בקביעת השכר". לצד הדרגה, יכלול השכר גם מרכיבים משתנים במשקל קטן יחסית, עבור תנאי עבודה ייחודיים, כמו עבודה בכיתות חריגות או באיזורים הסובלים ממחסור קבוע במורים איכותיים.

 

הוועדה גם ממליצה למנהלי בתי הספר להתקשר בחוזים אישיים עם מספר מצומצם של מורים "כוכבים", שיהיוו שיעור קטן מכלל מורי בית הספר. כמו כן ממליץ הדו"ח על שינוי תוכנית ההכשרה למורים והפיכתה למקיפה ואיכותית, שדרוג התוכניות להכשרת מורים והעברתן לאחריות הות"ת, ולהעריך, בתהליך הכשרת המורה המתחיל, גם פרמטרים התנהגותיים – ולא רק אינטלקטואליים. המלצה משמעותית נוספת: עמידה בהצלחה במבחני רישוי לאחר שנת התמחות, תהיה תנאי לקבלת "רשיון הוראה" ולקבלה לעבודה כמורה, כמקובל במקצועות חופשיים אחרים.

 

חיזוק מעמד המנהל

 

כתפיהם הצרות של מנהלי בתי הספר ייאלצו להתרחב, לנוכח כמויות האחריות והסמכות שמתכננת הוועדה להטיל עליהם. "יש להרחיב ולהעמיק את הכלים העומדים לרשות המנהלים באמצעות הדרכה והכשרה מתאימות", מסבירים חברי הוועדה, "המלצותינו מיועדות להקים את המנגנונים שייצרו קרקע מתאימה לניהול איכותי ולבניית עתודה ניהולית מתאימה למערכת החינוך".

 

בהמלצות הפרק הניהולי: הגדרת סטנדרט מחייב ומסלולי קידום למנהלים – מדרגת מנהל מתחיל ועד לרמה של מנהל בכיר; קיום דרישות סף (כמו תואר שני ועמידה בהצלחה בקורס מנהלים) ממועמד לתפקיד מנהל בית ספר; שיפור משמעותי בתנאי ההעסקה של מנהלים וקיום מסלולי קידום למנהלים; איתור עתודה ניהולית, שתכלול, בין היתר, גם אנשים בעלי פוטנציאל מחוץ למערכת החינוך; ויצירת תוכנית להכשרת מנהלים.

 

מהפכה ארגונית במבנה המערכת

 

"בכדי לפשט את קבלת ההחלטות במערכת החינוך", כותבים המחברים, "להעביר אותן קרוב עד כמה שניתן למקום שבו מתקיימת העשייה החינוכית ולבסס את העברת מירב הסמכות והאחריוטת לעשייה החינוכית לבתי הספר ולגנים, אנו ממליצים על ארגון מחדש של מערכת החינוך כולה בשלושה דרגים ניהוליים בלבד – משרד החינוך, מינהלי חינוך איזוריים ומוסדות החינוך עצמם".

 

מומחי החינוך ממליצים להגדיר מחדש את תפקידי משרד החינוך ולהעביר לאחריותו את כל מוסדות הלימוד שאינם כפופים לו כיום; לקבוע יעדים מדידים לכלל מערכת החינוך ולעדכן אותם אחת לשלוש שנים; לדאוג כי להורים ולתלמידים תינתן האפשרות להגדיר את העדפותיהם באשר למוסד הלימוד שבו הם מעוניינים לבלות את זמנם.

 

המלצה בולטת ומשמעות בפרק זה: להקים רשות ארצית למדידה ולהערכה (שאפילו כבר מוצעים לה ראשי תיבות: ראמ"ה), שתהיה יחידה סטטוטורית עצמאית, שתנוהל על ידי איש מקצוע בולט בתחום ההערכה החינוכית ותתוקצב באופן נפרד מהמשרד. הרשות תקיים הערכה שנתית של מערכת החינוך על פי קריטריונים מוגדרים ותסכם את הממצאים בדו"ח ציבורי שיוגש לממשלה ולכנסת ויפורסם בציבור. הרשות אף תפתח בחינות בגרות, תפקח על ביצוען והערכתן ותנתח את תוצאותיהן.

 

מאיפה יבוא הכסף?

 

"השינויים הפדגוגיים עליהם אנחנו ממליצים", מתריעים מחברי הדו"ח, "חייבים להיתמך על ידי מנגנון תקצוב מתאים, שיבטיח התאמה בין התקציבים והיקף המשאבים לבין דפוסי הפעולה המומלצים". הוועדה ממליצה כי לפחות 90% מכלל תקציבי מערכת החינוך יועמדו ישירות לרשות מוסדות החינוך ויפנו לעשייה החינוכית והלימודית בהם.

 

נוסף על כל ממליצים מחברי הדו"ח לבנות סל תקצוב כולל לשירותי חינוך; להקפיד על תקצוב דיפרנציאלי נפרד לכל תלמיד, תוך העדפה ניכרת לתלמידים מאוכלוסיות חלשות; להעביר את מירב המשאבים לאחריות בתי הספר; להסדיר ולהגביל את תשלומי ההורים (פרט לתשלומים עבור הזנה, שייבחנו בנפרד); להעניק תקצוב מלא לגנים ובתי ספר ציבוריים בלבד; לרכז את המשאבים הציבוריים ולקבוע כללים אחידים למימון החינוך.

 

ומתי כל זה ייצא לפועל, אם בכלל? בעוד כחצי שנה יגיש כוח המשימה תוכנית יישום מפורטת להמלצותיו, כולל נספחים תקציביים ותחשיבים מפורטים. היישום ההדרגתי של התוכנית צפוי להתבצע בתוך חמש שנים – כמובן, על הנייר.

 

ביום ד' בצהריים יתארחו בפורום ynet שרת החינוך ושלמה דוברת
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: צביקה טישלר
המחבר. שלמה דוברת
צילום: צביקה טישלר
צילום: גבי מנשה
הדו"ח
צילום: גבי מנשה
צילום: ליאור מזרחי, באובאו
שרת החינוך לבנת
צילום: ליאור מזרחי, באובאו
צילום: עמית שאבי
המנכ"לית רונית תירוש
צילום: עמית שאבי
צילום: אביגיל עוזי
ילמדו עד 4 אחה"צ?
צילום: אביגיל עוזי
צילום: סבסטיאן שיינר
חטיבות הביניים ייסגרו?
צילום: סבסטיאן שיינר
מומלצים