משרד האוצר חתם על הסכם תוכנה עם מיקרוסופט
מכה קשה למדיניות המעודדת קוד פתוח בממשלה: משרד האוצר הכריז כי חתם על הסכם לרישוי תוכנה עם מיקרוסופט, בניגוד גמור להצהרות העבר
האם הסתיים הרומן של ממשלת ישראל עם הקוד הפתוח? משרד האוצר הכריז היום כי לאחר משא ומתן ממושך, החשב הכללי וחברת מיקרוסופט חתמו על הסכם רישוי תוכנה במשרדי הממשלה לשלוש שנים, עם אפשרות להאריך את החוזה בחמש שנים עם סיומו. על ההסכם חתמו מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, דני ימין והחשב הכללי, ד"ר ירון זליכה.
בחודש אוקטובר, 2002, הודיע האוצר על השעיית חידוש הסכם המסגרת הכללי של הממשלה עם מיקרוסופט, שאיפשר לחברה לספק מגוון תוכנות לכל משרדי הממשלה. בעקבות ההחלטה נשמעו הערכות לפיהן הצעד נועד להפעיל לחץ על מיקרוסופט כדי שתוריד מחירים.
"אין בכוונתנו לחתום על הסכם מסגרת חדש עם מיקרוסופט בכל מקרה", נמסר בעבר ממשרד האוצר ל-ynet, "בניגוד לעבר, מיקרוסופט תידרש לעבור בין המשרדים ולסגור חוזה עם כל אחד מהם בנפרד".
נוסף על כך, הממשלה הצהירה בעבר על חובתה לתרום להעשרת ההיצע בשוק התוכנה הישראלי במטרה לסייע בצמצום הפער הדיגיטלי ולקדם את חופש הבחירה.
היום כבר נשמעו זמירות אחרות. "בעקבות השעיית ההסכם עם מיקרוסופט החל מו"מ בין הצדדים שנועד להביא להסכם חדש בתנאים טובים לממשלה לגבי משתמשים חדשים ובכך להמשיך את שיתוף הפעולה הפורה בין ממשלת ישראל וחברת מיקרוסופט", נמסר ממשרד האוצר.
במה מדובר?
הממשלה, כמו ארגונים גדולים אחרים, רוכשת ממיקרוסופט רישיונות, המאפשרים לה לשכור תוכנות שונות על מנת להתקין אותן על מספר נתון של מחשבים, בהתאם למספר שנקבע בהסכם בין הצדדים. מדובר ברישיונות המשלבים מספר תוכנות יחד, בהן Windows, אופיס, תוכנות שרת כמו SQL, אקסצ'יינג' ועוד.
בסוף 2003 החליט החשב הכללי להשעות את חידוש הסכם רישוי התוכנה של המדינה עם מיקרוסופט ולא לשלם לחברה דמי שכירות שנתיים. ובמקום זאת לרכוש את התוכנות שהשכירה החברה למדינה (הליך Buy&Out במסגרתו תוכנות מיקרוסופט הופכות לרכוש הממשלה, להבדיל משכירתן), ולהביא לחסכון כספי של עשרות מיליוני שקלים על פני שלוש שנים (2002-2004).
ההחלטה על הפסקת ההסכם עם מיקרוסופט התקבלה על רקע מדיניות של משרד האוצר המעודדת מעבר לתוכנות מבוססות קוד פתוח. מדיניות זו באה לידי ביטוי בהקמת צוות המרכז את פיתוח התאמה לעברית של חבילת היישומים המשרדיים, המבוססת על קוד פתוח, אופן אופיס 2, ופיתוח גירסה עברית של מערכת ההפעלה לינוקס, כתחליף ל-Windows במשרדי הממשלה ובצבא.
משרד האוצר הצהיר רשמית כי לא יחדש את הסכם המסגרת עם מיקרוסופט על שימוש בתוכנות החברה בכל משרדי הממשלה ב-2004 וכפה על אנשי החברה לנהל משא ומתן על מכירת הרישיונות עם כל משרד בנפרד. יוצא הדופן הוא משרד החינוך, שחתם עם מיקרוסופט על הסכם נפרד וייחודי לתחום החינוך (School Agreement) לאספקת תוכנות Windows ואופיס במחיר נמוך במיוחד.
מיקרוסופט גיששה, משרד האוצר דחה את ההצעות
בחודש ינואר, 2004, פורסם כי מיקרוסופט ישראל הציעה להוריד את מחירי התוכנות שלה לממשלה, והיא מוכנה לאפשר רכישה חלקית של תוכנות, ולא לקניית סל תוכנות שלם במסגרת רישיון, התגמשות שעשויה להוריד את מחיר העיסקה לממשלת ישראל.
אך ממשרד האוצר נמסר בזמנו כי ההחלטה לסיים את ההסכם עם מיקרוסופט היא עקרונית ואין תכליתה לגרום למיקרוסופט להוריד מחירים. "ההוראה מסוף דצמבר, 2003, על סיום תוקף ההסכם לשימוש במוצרי מיקרוסופט על-ידי הממשלה עומדת בעינה", נמסר אז ל-ynet דובר משרד האוצר.
התחממות מחודשת בין משרד האוצר למיקרוסופט נרשמה במהלך ביקורו בארץ של מנכ"ל מיקרוסופט, סטיב באלמר, במהלך מאי, 2004. על אף שהודגש כי נושא ההסכם עם הממשלה לא עלה במהלך פגישת באלמר עם שר האוצר, בנימין נתניהו, באלמר הכריז אז על תרומת תוכנות ל-20,000 מחשבים, בשווי כולל של כ-18 מיליון שקלים, במסגרת פרויקט "מחשב לכל ילד".
פרויקט הקוד הפתוח - ברווז צולע
ממשרד האוצר נמסר היום, כי במהלך המשא ומתן הצליחה הממשלה להוריד את מחיר הרישיון הבסיסי לחבילה חדשה בכ-13%, וכן הסכימה מיקרוסופט כי הממשלה רשאית לרכוש חלקים מתוך החבילה הבסיסית ולשלם בהתאם את החלק היחסי. זאת, במקום החובה בהסכם הקודם לרכישת חבילה מלאה. כמו כן, מיקרוסופט הסכימה כי המחיר המעודכן ישמר לממשלה מבלי שהאחרונה תתחייב על רכש מינימלי של רישיונות.
כלומר, הממשלה נענתה להצעה שהגישה לה מיקרוסופט ישראל בעבר ואותה דחתה. מנהל מינהל הרכש הממשלתי, מר אבי דור, הביע סיפוק מהתנאים שסוכמו וציין כי ההסכם מהווה המשך לשיתוף פעולה האסטרטגי בין הצדדים. עם זאת, ל-ynet נודע כי המחיר אותה תשלם הממשלה עבור חבילת תוכנות במסגרת ההסכם עומד על כ-150 דולר - בהחלט לא מחיר מציאה בהשוואה לאלטרנטיבות בשוק.
ההחלטה האחרונה הפרו-מיקרוסופטית גם משקפת שינויים ביחסי הכוח בתוך משרד האוצר. בעוד פרויקט הקוד הפתוח של הממשלה עדיין נמשך, ללא מדיניות הדוחפת את התוכנות החופשיות אל משרדי הממשלה ובתי האזרחים, סופו להיות ברווז צולע ופרק איזוטרי בתולדות המיחשוב של ישראל.
