אור יהודה: שיפודים ושני מוזיאונים

את הקמת המוזיאון יזם מרדכי בן פורת, בן המקום, לשעבר שר וחבר כנסת, בעזרת תרומות של עשירי הקהילה. 2,500 שנות יהדות בבל נפרשות בשני אגפים: ההיסטורי, שמספר את סיפור הקהילה, והאתנוגרפי, שמציג את אורח חיי היהודים בעיראק, על המנהגים, ההווי ברחוב בגדדי משוחזר, האמנות והתרבות החומרית. המוצגים המרשימים כוללים ספרי תורה עתיקים שהונחו בתוך בית כנסת משוחזר, בגדים וחפצים אישיים, כלי עבודה וסירי מטבח, שכיות חמדה ותכשיטים יקרי ערך. הכל אותנטי ונאסף במשך עשרות שנים מבני העדה העיראקית בארץ ובתפוצות.

יהודי בבל הראשונים הוגלו מארץ ישראל לאשור ולבבל בין השנים 597 ו-586 לפני הספירה. במפת ההגליות האלקטרונית המוצגת במוזיאון, מומחשת הדרך שעברו הגולים במסעות ההגלייה, לצד הנתיב שבו עברו שבי ציון בימי כורש בשנת 539 לפני הספירה, ובימי עזרה ונחמיה, באמצע המאה החמישית לפני הספירה.

בעיראק נותרו יהודים רבים, ובמאה ה-19 הוקמו בבגדד, שבה התרכזו רוב

 היהודים, עשרות מוסדות המסוקרים במוזיאון: ישיבות, בתי ספר, בתי כנסת, ארגוני צדקה וחסד, מוסדות רפואה. יש גם דגם של סימטה אותנטית ברובע היהודי בבגדד של לפני 150 שנה, ותצוגה של לבוש מסורתי.

במוזיאון מוצג העתק מוקטן של בית הכנסת צלאח אל כבירי, בית הכנסת העתיק ביותר בבגדד. לפי המסורת, בית הכנסת המקורי נבנה מעפר שהובא מירושלים החרבה. בתוך בית הכנסת מוצגים ארון קודש ובו ספרי תורה עתיקים מעיראק ופרוכת רקומה בחוטי זהב. יש בו גם הסברים על תפארת גלות בבל, הישיבות הגדולות, וחיבור התלמוד הבבלי.

הפרק הבא במוזיאון עוסק בהתעוררות הציונות בעיראק. בשנת 1942, בעקבות פרעות נגד היהודים, נוסדו בעיראק ארגונים מחתרתיים - "תנועת החלוץ" וארגון ההגנה. תצוגות תלת-ממדיות מדגימות את טקס ההשבעה לארגון, את פעילות האלחוטאים ואת הטמנת הנשק בסליק משוחזר.

רוב יהודי עיראק עלו לארץ בתחילת שנות ה-50, במבצע עזרא ונחמיה. במוזיאון סדרת צילומים אותנטיים המלווה את דרכם של העולים מההרשמה לטיסה ארצה ועד לקליטה בהתיישבות ובמעברות. היהודים שנותרו בעיראק סבלו מרדיפות קשות בשנים 1973-1969 ורובם ברחו. כיום מונה הקהילה קומץ יהודים.

המוזיאון פתוח בימים א'-ה' מ-08:30 עד 15:30 ובימי שלישי עד 19:00. כניסה - 10 שקלים. לקבוצות בתיאום מראש, עם הדרכה, שחקנים ונגנים - פתוח גם מעבר לשעות הפתיחה. 

המוזיאון ליהדות בבל, שדרות מרדכי בן פורת 83. טל' 5339278 03.

את המוזיאון הקטן והחביב הזה הקים לפני כשלוש שנים אבי פדהצור, סגן-אלוף במילואים, צלם בן העדה הלובית וממקימי מוזיאון חיל האוויר בחצרים. המוזיאון ממוקם בבניין ששימש בעבר מתנ"ס ובזכות התושייה, המקצוענות וההתלהבות הפך לפינת חמד היסטורית.

כל מקימי המוזיאון עושים במלאכת האיסוף המוזיאלית בהתנדבות. הם עוברים מבית לבית בין המושבים והערים ברחבי המדינה שבהם מתגוררים בני העדה הלובית וצאצאיהם, אוספים פריטים, צילומי משפחה וחתונה מלפני יותר מ-100 שנים, ונדבך על נדבך מעשירים את הפרוייקט המיוחד.

בכניסה למוזיאון מוצגת הכרכרה היחידה שנותרה בארץ מימי הטורקים. גילה

 המשוער הוא 120 שנה, וכמוה היתה רק למשה מונטיפיורי בשעתו. ליד כל תצלום ענק מוצגים פריטים אותנטיים - מספרים עתיקים ועד מסמכים של בני המשפחות. בין הממצאים מסמכי משפחות יהודיות שהיו בקשר מעולה עם בני משפחת קדאפי, לא פחות.

במוזיאון מסופר בצבעוניות כובשת סיפורה של קהילת יהודי לוב, על ההווי היומיומי שלה, כולל תנועת הצופים הציונית שהוקמה על ידי עמוס בוקובזה, אביו של ראש העיר הנוכחי באור יהודה, יצחק בוקובזה. לזכרם של 700 יהודי לוב שנלקחו על ידי הנאצים למחנות ההשמדה ברגן בלזן במלחמת העולם השנייה, הוקם אתר מיוחד, כמו גם אתר הנצחה ליהודים שנרצחו בפרעות ולנופלים במלחמות ישראל. מהתצוגה לא נפקדת גם הטראומה של יהודי לוב שעלו ארצה בתחילת שנות ה-50 של המאה שעברה ולקו בהלם תרבותי.

ליד המוזיאון הוקם מכון ללימודים ומחקר למורשת יהדות לוב, בראשות דר' יעקב חג'אג' לילוף, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת באר שבע. המכון משמש, ללא תשלום, סטודנטים חוקרים ואזרחים מן השורה.

מוזיאון יהודות לוב, הגולן 4. כניסה חינם. לתיאום: טל' 5339278 03, 6341171 03.

אור-יהודה מהווה חלק מרצף הישובים המזרחי של הגוש המטרופוליני של תל אביב. בסביבה שלה נותרו עדיין שטחים חקלאיים, אך באופייה אור יהודה היא יישוב עירוני. העיר נקראת על שם רבי יהודה שלמה חי אלקלעי, יליד יוגוסלביה וממחוללי תנועת חיבת ציון במחצית השנייה של המאה ה-19.

לאחר מלחמת השחרור התפתחה במקום התנחלות עולים בשיטת חבר מביא

 חבר, כאשר ראשוני המתיישבים הגיעו בשנת 1949. היו אלה עולים מטורקיה ומלוב, שעזבו ביוזמתם את מחנה העולים שער עלייה. הם גרו בתנאים קשים, בבתי החומר בכפרים הערביים הנטושים סקיה וכפר-ענא ובאוהלים זמניים.

בשנת 1950 הוקמה המעברה הראשונה, סקיה א', וב-1950 עד 1953 הגיעו עולים מעיראק, במבצע "עזרא ונחמיה". אלה הפכו עם הזמן לרוב באוכלוסיית הישוב. בחורף הקשה של 1952-1951 פונתה המעברה באופן זמני למבנים באזור תל אביב. מצב התעסוקה במקום היה קשה, התושבים עבדו בתנאים בלתי נסבלים ובשכר זעום, ועל רקע זה פרצו שביתות.

בשנת 1955 הוכרזה אור-יהודה כיישוב קבע וב-1988 קיבלה מעמד של עיר. כיום נמצא בעיצומו השלב השני של התוכנית לקידום העיר - משיכת אוכלוסייה חדשה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מהממוצע בעיר.