"אנו ב'ויסקונסין' ומשלמים לנו פחות משכר מינימום"

פרויקט מהל"ב (תוכנית ויסקונסין הישראלית) מחייב את מקבלי הבטחת הכנסה לעבוד תמורת פחות משכר המינימום. כך טוענים מקבלי הבטחת הכנסה המשתתפים בתוכנית.

תוכנית ויסקונסין, שיצאה לדרך לפני שבועיים, מספקת למובטלים כרוניים, המתקיימים מהבטחת הכנסה, מערכת סיוע אישי, הכוללת סיוע במציאת עבודה, תמיכה רגשית בהכנה לעבודה, וגם פיקוח על נכונותם לצאת לעבודה בפועל. במסגרת התוכנית, מחויבים מובטלים ב-30 שעות שבועיות של מחוייבות אישית, במשך 4 חודשים, כתנאי להמשך קבלת הקצבה.

"דורשים מאתנו לעבוד 120 שעות בחודש", אומר אחד המובטלים המשתתף בתוכנית, שחויב לטפל בקשישים בהתנדבות. "לפי חוק שכר מינימום, היינו צריכים לקבל 18 שקלים כפול 120 יום,  שהם 2,160 שקלים בחודש. במקום זה, אני מקבל גימלה של 1,337 שקלים בחודש, כלומר 11 שקלים לשעה.

"משרדי האוצר והתמ"ת הופכים אותנו לשוק עבדים, בשם הניסיון להיפטר בכל מחיר מהבטחת הכנסה. האם העובדה שאני מובטל הופכת אותי לאזרח סוג ב'? האם זאת חוצפה או פינוק שאני דורש משכורת תמורת עבודה? האם היועצים המקצועיים ומנהלי הפרויקט אינם מקבלים שכר על העבודה שלהם? ובכלל, מדוע שהקשיש, או העירייה והמדינה, ישכרו אותי לטפל בו בתשלום, אם הם יכולים לקחת אותי בחינם?", שואל המובטל.

מנהלת התוכנית, דורית נובק, אומרת בתגובה: "השירות לקהילה אינו עבודה. למתנדבים אין זכויות סוציאליות ואין יחסי-עובד-מעביד בינם למעסיקיהם. מדובר באחד הכלים המסייעים להם לחזור לעבודה. חלק מהמובטלים לא עבדו שנים, וההתנדבות מקנה להם ניסיון מקצועי ומגדילה את סיכוייהם למצוא עבודה. אם, לדוגמה, המתנדב צבע גן ילדים, הוא יוכל לספר על כך בראיון עבודה ולמצוא עבודה כצבע. הוא יוכל גם לספק המלצות של מעסיקיו.

"ההתנדבות גם מאפשרת למובטלים להתגבר על חסם רגשי: אדם שלא עבד שנים, מתקשה לקום בבוקר, לתת שירות, לקבל הוראות. היא מעניקה להם סביבה מוגנת, שדומה לסביבת עבודה, ובכך מכינה אותם לנעשה בשוק".

ומדוע מחייבים אותם להתנדב?

"ראשית, החוק מחייב אותנו לחייב אותם. שנית, הנסיון שהצטבר בפרויקטים דומים בעבר, כמו עם האמהות החד-הוריות, מראה שבמקרים רבים 'מתוך שלא לשמה, בא לשמה': הרבה מהחד-הוריות חששו בהתחלה לצאת לעבודה, ואמרו שהן לא מוכנות וזה יהיה אסון בשבילן. בסופו של דבר הן היו מאושרות, וכשהפרויקט שבו עבדו הסתיים, הן בכו".

אבל ההתנדבות מאפשרת למעסיקים לנצלת את מצב המובטלים ולהעסיק אותם בזיל-הזול.

"שירות בקהילה הוא רק למען גופים עירוניים וממשלתיים, ולא בגופים עסקיים פרטיים, והוא מוגבל ל-4 חודשים בלבד. אסור שהשירות יחליף עובדים, אלא רק להגדיל את שוק העבודה הקיים. העבודות שהם מבצעים חייבות להיות עבודות זמניות מובהקות".

ובכל זאת, המובטלים הם עניים מרודים. מדוע לא לשלם להם כאילו הם עובדים?

"כי בכך ניצור עיוות מטורף בשוק העבודה. עבודות יזומות מטעם המדינה הן סידור שאינו יכול להחזיק כלכלית. הדרך היחידה להוציא אותם ממעגל העוני היא לשלב אותם בעבודות אמיתיות".

הארגונים החברתיים: האיום בשלילת קצבה אינו חוקי

בתוך כך, טוען ארגון מחוייבות לשלום וצדק חברתי, כי האיום על מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, שקצבתם תישלל אם לא ישתפו פעולה עם פרוייקט ויסקונסין, אינו חוקי. כך עולה ממכתב, ששלחו היום (א') עורכי הדין שרון פרימור וערן גולן בשם הארגון, למנהלת הפרוייקט, דורית נובק.

"חברת אמין, המפעילה את התוכנית בירושלים, מחייבים את המובטלים לחתום על הסכם עמם, ומאיימת ש'מי שלא יחתום לא יקבל קיצבה", נכתב במכתב. "מדובר בדרישה שעינה מעוגנת בחוק ודינה להתבטל. לחברת אמין אין סמכות משל עצמה להטיל עונשים על אזרחים. מעבר לכך, החוזה אינו כלול בתקנון תוכנית מהל"ב, ולכן אין למובטלים חובה לחתום עליו. החוזה גם מחייב את המובטלים לקיים כללים שאינם חלק מהחוק, כמו 'הופעה מסודרת ונקייה".

"תוכנית ויסקונסין מנסה ליצור מערכת משטרתית עצמאית, המנוגדת לקיומה של מערכת השלטון בישראל", נכתב במכתב, "נודה לך אם תעני למכתבנו תוך 10 ימים, בטרם נשקול צעדים משפטיים".  

נובק מוסרת ל-ynet בתגובה, שהנושא נמצא בבדיקה. 

תוכנית ויסקונסין: כ-80% התייצבו

לדברי נובק, מרבית המובטלים שהוזמנו להשתתף בפרויקט התייצבו במרכזי התעסוקה והחלו את התהליך.

"שיעור המובטלים שהתייצבו ונרשמו עומד על 80%-70% מכלל אלה שהזמנו, בכל המרכזים, כולל במרכז בנצרת, שבה היו הפגנות סוערות נגד התוכנית", אומרת נובק. "זה מוכיח שני דברים: אחד, שמרבית המובטלים מבינים שהתוכנית יכולה לסייע להם, ושנית, שההצהרות שנשמעו מפי גורמים שונים, כאילו מרבית המובטלים הם רמאים ומתחזים, אינן נכונות. ההתייצבות מוכיחה שבניגוד להצהרות, אנשים רוצים לעבוד ולקבל משמעות לחייהם".