56% מהנערים העובדים משתכרים מתחת למינימום
עפ"י דף מידע של התמ"ת, שכר ממוצע לבני נוער עומד על 11.7 שקל בשעה, בזמן ששכר המינימום לנערים הוא 13.5 שקל בשעה. עוד נקבע: 10% ממעסיקי בני הנוער מפרים לכאורה את חוק שעות עבודה ומנוחה
בשנת 2004 היו בישראל 21 אלף בני נוער בגילאי 17-15 שעבדו, שהם 6.3% מאוכלוסיית הנערים בגילאים אלה. כך עולה מדף מידע חדש של מינהל תכנון, מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בראשות בני פפרמן.
לפי דף המידע, משתכרים בני הנוער באותם גילאים בממוצע 11.7 שקלים בשעה. זאת, כאשר שכר מינימום לנערים נע בין 13.5 (לבני 15) ל-16 שקל בשעה (לבני 17). לפיכך, שכרם הממוצע של בני הנוער הוא מתחת לשכר המינימום החוקי לבני נוער. לפי המחקר, 56% ממעסיקי בני הנוער משלמים שכר מתחת לשכר המינימום.
2,000 נערים עובדים יותר מ-40 שעות בשבוע, שהן מספר שעות העבודה המקסימלי המותר בחוק להעסקת בני נוער. "הנתון מצביע כי 10% ממעסיקי בני הנוער מפרים לכאורה את חוק שעות עבודה ומנוחה", נאמר בדף המידע.
62% מבני הנוער העובדים הם נערים, ו-38% הם נערות. המחקר קובע כי שכרם הממוצע של נערים מגיע ל-12 שקלים בשעה, ואילו שכרן של נערות מגיע בממוצע ל-11.2 שקלים בשעה. המעסיקים משלמים אפוא לנערים שכר גבוה ב-6% מזה שהם משלמים לנערות.
שכרם החודשי של הנערים, שגם עובדים שעות רבות יותר, מגיע ל-1,580 שקלים בחודש, לעומת שכר חודשי ממוצע של 900 שקלים בחודש לנערות. שכרם החודשי של הנערים גבוה ב-74% משכר הנערות, גם בגלל שהם עובדים יותר אך גם בגלל שהמעסיקים מפלים לרעה את הנערות בשכר לשעה.
25.2% מבני הנוער העובדים מועסקים בענף שירותי האירוח והאוכל, 17.4% עובדים במוסכים ובסוכנויות רכב, 12% עובדים בשירותים קהילתיים, 7.7% במשקי בית, 9.5% בתעשייה ו-6.1% בחקלאות.
נערים עשירים עובדים יותר
לפי דף המידע של התמ"ת, עובדים נערים מאזורים מבוססים יותר מאשר נערים באזורים עניים: באזור המרכז מתגוררים 49% מבני הנוער העובדים, הרבה יותר משיעורם של בני הנוער מאזור המרכז באוכלוסייה. 5.7% מבני הנוער העובדים גרים באזור ירושלים, למרות שבני הנוער הירושלמים מהווים 13.5% מכלל בני הנוער בארץ. גם מספר הנערים העובדים בדרום הארץ נמוך משיעורם הכללי באוכלוסייה ועומד על 11.7%.
שיעור בני הנוער העובדים בצפון הארץ דומה לשיעורם באוכלוסייה: 15.4% מבני הנוער העובדים גרים בצפון הארץ, ו-13.6% מהם גרים בחיפה.
14% מבני הנוער העובדים הם עולים חדשים, שיעור דומה ביחס לשיעור העולים באוכלוסייה. 8% מבני הנוער העובדים הם לא יהודים, שיעור נמוך בהרבה משיעורם באוכלוסייה.
4,430 בני נוער, שהם 1.3% מבני הנוער בגילאים האמורים, עובדים ואינם לומדים. 17 אלף בני נוער משלבים לימודים עם עבודה. זאת, לעומת 296.6 אלף בני נוער בגילאים האמורים הלומדים ואינם עובדים, ו-22.8 אלף בני נוער שאינם עובדים ואינם לומדים.
במשך השנים חלה ירידה מתמדת בשיעור תעסוקת בני הנוער: בשנת 1980 עבדו 12.1% מבני הנוער, לעומת 6.3% בשנת 2004.
"ניצול הנערים יפגע בשוק העבודה"
"בני הנוער מהווים עבור המעסיקים קבוצה עם יתרונות העסקה. עלות העסקתם נמוכה מזו של מבוגרים", קובע דף המידע של התמ"ת, "הם זמינים בשעות אחר הצהריים והערב, וקל להעסיקם בשעות עבודה שאינן נוחות להעסקת מבוגרים, שחלקם הורים לילדים קטנים. ניתן להעסיקם בקלות במשרות שבהן נדרשת מומחיות מעטה וגמישות רבה כמו משון מהיר, מלצרות, סדרנים בבתי קולנוע ושמרטפים".
"עבור בני הנוער, מהווה הכניסה לעולם העבודה בגיל צעיר התנסות ראשונית ביחסי עבודה, התמודדות של נער עם מעסיקים שאינם מצייתים לחוקי העבודה, תוך ניצול גילו הצעיר וחוסר נסיונו של הנער, עלולים להשפיע על הנער לטווח ארוך, להותיר בו רשמים שליליים ולעכב את כניסתו לשוק העבודה בהמשך חייו".
תנועת הנוער העובד: התמ"ת אשם
מתנועת הנוער העובד והלומד נמסר בתגובה: "בזמן שידו האחת של משרד התמ"ת יודעת לאסוף ולדגום נתונים וסטטיסטיקות, ידו השניה של המשרד מפקירה את בני הנוער והילדים העובדים במדינת ישראל. משרד התמ"ת מקצה מספר זעום של מפקחי עבודה, שאינם מצליחים לאכוף את חוק עבודת הנוער ואת חוק שכר המינימום, כך נותנת ממשלת ישראל יד לניצול מחפיר של ילדים ובני נוער" .
