הגמלאים כובשים גם את הרשת

דומה כי האנטישמיות - באינטרנט ובכלל - גוברת מיום ליום ואתרים השוללים את זכות הקיום של ישראל פועלים באין מפריע. לא בטוח שאפשר לייבש את כל ביצות השנאה האלה, אך בוודאי שניתן להילחם בהתפשטותן.

על המשימה הזו מופקדים מאות קשישים מרחבי הארץ, חמושים במחשב ומקלדת ובהרבה זמן פנוי ורצון טוב. אם לא הבחנתם עדיין בתוצאות החיוביות של התעמולה הפרו-ישראלית שהם מפיצים ברחבי הרשת, זה רק מפני שיש להם עדיין לאן להתפתח. ומי יודע, אולי ההצלחה המפתיעה של רשימת הגמלאים בבחירות לכנסת אולי תעודד את הרחבת פרויקט ההסברה הישראלית של איגוד האינטרנט הישראלי, הנערך בשיתוף משרד החוץ ואשל - הג'וינט. ביום ה' נערך בירושלים המפגש השנתי השני של הפרויקט. על כך בכתבת הווידאו הבאה.

צילום: סטודיו אדי בוי

פרויקט ההסברה הישראלית החל לפני כשנתיים וחצי, במטרה מוצהרת להיעזר ביתרונות של האוכלוסייה הבוגרת (ידע בשפות שונות, ניסיון חיים, זמן פנוי ורצון טוב) לטובת תרגום חומרי הסברה באינטרנט מעברית לשפות זרות ולהשתתפות בפעילות הסברה באינטרנט.

"תשובתה של מדינת ישראל, מהמובילות בעולם בפיתוח היי טק, מגומגמת וחלושה כשמדובר בהסברה על גבי הרשת", נכתב בזמנו בכרזה של איגוד האינטרנט, הקוראת לקשישים להתגייס למען מאמץ ההסברה, "מול אלפי אתרים פרו-פלסטינים עומדים אתרי אינטרנט ישראליים בודדים, שעל אף היותם מעמיקים ורציניים, אינם נותנים תשובה הולמת ליריבים הווירטואליים...יש צורך ביצירת 'מבול של אתרים ישראליים', שיופיעו בעשירייה הפותחת בכל חיפוש במנועי החיפוש".

המבול הזה עדיין לא ירד, אך המתנדבים בני הגיל השלישי שנבחרו להשתתף בפרויקט עברו הכשרה מקדימה בנושאי הכרת המחשב והאינטרנט, בהדרכת סטודנטים, הזוכים בתמורה להנחה בשכר הלימוד. עם סיום ההדרכה הבסיסית, שולבו המתנדבים בפעילויות ההסברה השונות - תרגום חומרי הסברה שיסופקו על ידי משרד החוץ לשלל שפות זרות, תגובה למאמרים ולכתבות שיטנה באינטרנט, כתיבת זכרונות אישיים והעלאתם לאתרי אינטרנט שונים ועוד.

200 קשישים כבר הצטרפו

דותן שמחוביץ, מתאם הפרויקט באיגוד האינטרנט הישראלי, מגלה כי בפרויקט נוטלים חלק כ-200 קשישים. אחד מהם הוא שמואל בורוש, כמעט בן 90, יליד הונגריה. הוא לא נגע במחשב לפני הפרויקט וכיום הוא מתכתב בדוא"ל עם קרובי משפחה שלו, שמבקשים ממנו פרטים על מה שקורה בארץ, כדי לענות לאנטישמיים בהונגריה (ויש הרבה כאלה). נוסף על כך, הם עוזרים לו לתרגם חומר הסברה להונגרית.

מה הספיקו לעשות עד עכשיו שאר המתנדבים? באתר "ציר הזמן הישראלי", ניתן לקרוא מאמרים שתורגמו על ידי המתנדבים לשפות שונות, המכיל חומרי הסברה על ישראל. האתר Israel Technology (בשלב הרצה) מציג את הצלחות הטכנולוגיה וההיי טק הישראליים. זאת ועוד, הקשישים העלו סיפורים אישיים בבלוג "סיפורי ארץ ישראל", ובו סיפרו על המדינה מזווית הראייה שלהם, בשפות שונות.

"האתרים האלה מאפשרים למשתתפים בפרויקט להשיג חומרי הסברה איכותיים במקרה הצורך, על מנת להציג את ישראל בקרב

אוכלוסיות זרות שאינן אוהדות או מכירות אותנו", הוא אומר.

האם זה עובד?

לדברי שמחוביץ, בשלב זה עדיין מוקדם מדי לבחון את הצלחת הפרויקט בתרומה להסברה הישראלית ברשת. עם זאת, מחקר שנערך בארה"ב ובדק את אפקטיביות ההסברה הישראלית (לא בהקשר של הפרויקט הספציפי הזה) גילה כי בשלב ראשון, אמרו רק 34% מהמשתתפים כי ישראל חשובה להם או משמעותית בחיי היומיום.

עם זאת, לאחר שהם קיבלו חומרי הסברה על ישראל (בנושאי היי-טק, חקלאות וכו'), המספר צמח לכ-64%, ולאחר שהתברר להם כי יש כמה מיליוני אמריקנים, המסתובבים עם קוצב לב ישראלי בחזה - המספר זינק ל-75%.

אמיר שגיא, סגן מנהל מחלקת מידע ואינטרנט באגף ההסברה והתקשורת, ציין במפגש כי שמשרד החוץ רואה בפעילות המתנדבים חלק אינטגרלי ממערך ההסברה הישראלי ומקנה לו חשיבות רבה בקידום המוניטין של ישראל באינטרנט ובכלל. זאת בעקבות שינוי התפישה האסטרטגית של יחסי הציבור במדינה, וניסיון להראות את ישראל שמעבר לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אך המאמץ שנעשה עד כה רחוק מלהספיק. שמחוביץ השווה במפגש את תקציב ההסברה של מדינת ישראל, שעומד על תשעה מיליון דולרים בלבד, לתקציבים של חברות מסחריות שונות, כמו "פלאפון" שמוציאה 16 מיליון דולרים בשנה או עלית שמוציאה 21 מיליוני דולרים בשנה.