שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מאיראן לחזית המחקר הנוירוכימי בישראל
    הוא נולד באיראן, בגיל 12 נשלח לבדו לאנגליה, ולבסוף מצא את עצמו מקים את המחלקה הפרמקולוגית בטכניון ושותף לפיתוח תרופות למחלות ניוון מוחי. סיפורו המופלא של פרופסור מוסה יודעים

    "נולדתי בטהרן, איראן, למשפחה בת 5 ילדים. הורי, עליהם השלום, נולדו בטהרן ובלהיזאן", מספר פרופסור מוסה יודעים. "משפחתו של אבי חיה במהלה, הרובע היהודי בטהרן. בית הכנסת במהלה היה רכוש המשפחה ועל כן ניהלה את כל שירותי הקהילה בנושאי הדת. ראשי המשפחה היו בעלי הידע ונתנו עצות רבות לחברי הקהילה, ומכאן שם המשפחה, יודעים".

     

    פרופ' יודעים נשלח לאנגליה לבדו בהיותו בן 12 בלבד, ומאז לא שב לאיראן. הוא התחנך בפנימייה יהודית בברייטון, וב-1959 התקבל ללימודי רפואה

    באוניברסיטת מק-גיל שבקנדה. הוא שמע ההרצאות על ביוכימיה של המוח (נוירוכימיה), ואלה השפיעו משמעותית על המשך לימודיו ומחקריו העתידים. תקופה זו היתה השחר של מחקר נוירו-פסיכיאטרי וטיפול במחלות נוירו-פסיכיאטריות בעולם. "חזיתי שתחום זה יהווה חזית חשובה ביותר בשדה המחקרי. זנחתי את לימודי הרפואה לטובת לימודי דוקטוראט בתחום הביוכימיה והפסיכיאטריה באוניברסיטת מק-גיל", אומר פרופ' יודעים.

     

    כשסיים את לימודיו בקנדה חזר לאוניברסיטת לונדון למשך חמש שנים, לאחר מכן בילה שנה באוניברסיטת קמברידג' וארבע שנים נוספות באוניברסיטת אוקספורד. במהלך שהותו באוקספורד הגיע למסקנה שעליו להחליט אם להשתקע באנגליה או לעזוב. למרות שהציעו לו תפקיד ב- N.I.H בארצות-הברית , הוא לא נטה לעבור לשם. "היו אלה שנים פוריות, אשר עיצבו את עתידי המקצועי", הוא מספר.

     

    המשימה: מחלקה פרמקולוגית מהדרגה הראשונה

    בביקורו בישראל בשנת 1975 נאמר לו על ידי חברו חתן פרס ישראל, פרופ' רפי משולם, שבית הספר לרפואה בטכניון מחפש פרמקולוג שיקים את המחלקה לפרמקולוגיה ויעמוד בראשה. "הכרתי את מוסד הטכניון, אולם לא ידעתי שקיים במסגרתו בית ספר לרפואה. בביקורי בחיפה פגשתי את דיקן בית הספר לרפואה של הטכניון, פרופ' דוד ארליך, ובמהלך חצי השעה ששוחחנו הוא הציע לי את משרת ראש המחלקה לפרמקולוגיה", הוא נזכר.

     

    ב-1977 עלה לארץ. בהגיעו לישראל היו לפרופ' יודעים שתי מטרות עיקריות – לפתח מחלקה פרמקולוגית מהדרגה הראשונה בטכניון, ולעודד את חברות התרופות המדשדשות בתחום לשתף פעולה ולפתח תרופות. לרעיון זה היו שתי סיבות: הראשונה נגעה לכך שתחום הפרמקולוגיה לא פותח כראוי (בהשוואה לתחומים אחרים בישראל). השנייה נעוצה בכך שלחברות התרופות בישראל לא הייתה עד אז תכנית פיתוח ברורה. מדענים בישראל התייחסו לפרמקולוגיה כמדע שימושי, למרות שהרבה פריצות דרך חשובות ברפואה ותגליות של תרופות חדשות הגיעו מתחום הפרמקולוגיה.

     

    "יזמתי בישראל מחקר בתחום נוירופרמקולוגיה של ניורוטרנסמיטרים אמינרגים, שכלל בחובו את כל המחלות הנוירופסיכיאטריות", אומר פרופסור יודעים. במהלך עשר שנים, המחלקה הוכרה ברחבי העולם האקדמי והן על-ידי תעשיית התרופות הבינלאומית.

     

    אולם, הפריצה הרצינית בתחום פתוח התרופות חלה בשנים 1978-9, כשחברת התרופות הישראלית "טבע" החליטה להיכנס לתחום מחקר ופיתוח תרופות. מחלקתו נבחרה על ידי מנכ"ל החברה דאז, אלי הורביץ, כמעבדה הראשונה למחקר ופיתוח תרופות. הם התעניינו בתרכובות 1133 AGN ו-AGN1135 לטיפול במחלת הפרקינסון שאותן גילה. "פרופסור ג'ון פינברג ואני התחלנו לעבוד עליהן, כאן בטכניון, במנזר שהיה בנין הפקולטה לרפואה", מספר יודעים. "זכרתי שמבנה תרופות אלו דומה לזה של התרופה סלג'לין, שהינה דור ראשון למעכבי האנזים מונואמין אוקסידאז-B סלקטיביים להעלאת רמות הדופאמין במח של חולי פרקינסון".

     

    תרופה עם פוטנציאל

    "בשנת 1981 כבר ידענו שיש לנו תרופה פוטנציאלית ביד (בבוא הזמן התרכובת העיקרית הפעילה קיבלה את השם רסג'ילין), אבל תחושותנו התממשו רק בשנת 2003 כשהניסויים הקליניים בחולי פרקינסון הוכתרו בצלחה. כיום ידוע שרסג'לין (או בשמה המסחרי AZILECT) היא בעלת יכולת סגולית טיפולית, הן כאשר היא ניתנת כתרופה בודדת והן במתן כקוקטיל תרופות עם התרופה L - דופא לחולי פרקינסון המצויים בשלבים שונים של המחלה.

     

    לאחרונה התקבל אישור ה- FDA לשווק התרופה תחת השם "Agilect" בארה"ב. יתרה מכך, רסאג'ילין נבחרה כנושא מחקר עיקרי למחלות נוירודגנרטיביות במוסד היוקרתי NIH בארה"ב. תוצאות של מחקר ראשוני זה המבוצע על-ידי קבוצה בינלאומית לחקר מחלת הפרקינסון הראו שרסאג'לין הינה בעלת תכונות ייחודיות נוספות הקשורות לריפוי מחלת הפרקינסון.

     

    מזה שבע שנים מנהל פרופ' יודעים את המרכז להצטיינות על שם "איב טופף" לחקר מחלות נוירודגנרטיביות ומרכז הוראה בפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון. מירב מאמציו מושקעים בשנים האחרונות בפיתוח סדרות רבות של תרופות למחלות ניווניות מוחיות. כאות הוקרה לפיתוח תרופות אלה זכה פרופסור יודעים פעמיים בפרס הרשל ריץ' מהטכניון. "אני מאמין שהשגתי את שתי המטרות שהצבתי לעצמי כשהגעתי לישראל", הוא אומר. "למזלי זכיתי בסטודנטים מבריקים ועמיתים נפלאים, להם ולטכניון שגילו אמון רב ביכולתי והביאוני לישראל, אני אסיר תודה".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים