שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שיעור 13: כישלון הניאו-ליברליזם
    פער עצום, אותו מתחזקים בעלי הכוח וההון והאליטות הכלכליות, קיים בין המודל הכלכלי הניאו-ליברלי לכלכלה הריאלית. מערכת משומנת של הונאה והסוואה, הכוללת את כלי התקשורת ומוסדות "אינטלקטואליים", מפיצים את התפיסה ומונעים מהציבור מידע. אמנון פורטוגלי מנתח את הניאו-ליברליזם על תוצאותיו ההרסניות

    מה בעצם קורה כאן? כותבים, מספרים ומשדרים לנו שהכלכלה פורחת, שהבורסה מגיעה לשיאים, שהמשק הישראלי צומח, שהכל נפלא ושאנו עשירים מאי פעם. אך באותה נשימה מדווחים לנו שאין תקציב לחינוך ראוי לילדינו ולמערכת בריאות שתטפל בכולנו, שאין די כסף לשלם לשכירים משכורות שניתן לחיות מהן, שאין דרך לממן רשת ביטחון לעניים, לתשלום פנסיה לגמלאים, לתמיכה באמנויות, להגנה על הסביבה, והרשימה הארוכה ממשיכה. 

     

    מה שקורה כאן הוא תהליך מכוון של ריסוק החברה והכלכלה הישראלית, המתחולל תוך שיתוף בין ההון לשלטון במערכת הכלכלית הניאו-ליברלית. למעשה הצמיחה במידה והיא קיימת, מופנית לעשירון העליון, בעוד מצבה של יתר האוכלוסייה הולך ומתדרדר. השכר הממוצע יורד, עובדים שכירים רבים הופכים לעניים, יותר ויותר אנשים עובדים במשרות חלקיות וזמניות, משתכרים פחות משכר המינימום ומפוטרים שוב ושוב. על-פי נתונים מעודכנים, 898,000 עובדים בישראל, שהם 35% מכלל השכירים, משתכרים רק 2,554 שקל - פחות משכר המינימום העומד על 3,335 שקל.

     

    וכך, למרות שאנו "עשירים" יותר, אין ביכולתנו לממן מה שבעבר קיבלנו כמובן מאליו. איך זה ייתכן? מה התקלקל בדרך? המקום בו אנו נמצאים היום נובע מהחלטות מכוונות שנעשו בידי אדם, ואין דבר שלא ניתן היה למנוע. אפשר היה לבחור בדרך אחרת, לקבל החלטות אחרות, להקים מוסדות כלכליים אחרים ולבנות מערכות ערכים חלופיות. ההחלטות הכלכליות הניאו-ליברליות שהביאו אותנו למצב הזה, התקבלו על סמך אמיתות ומיתוסים כלכליים-פוליטיים המועברים באוניברסיטאות לסטודנטים לכלכלה ולמנהל עסקים ומונחלים לציבור הרחב כתורה מסיני.

     

    קיים פער עצום בין המודלים הכלכליים הניאו-ליברליים ובין הכלכלה הריאלית, פער נוח לבעלי הכוח וההון ולאליטות הכלכליות. מערכת משומנת היטב דואגת לכך שהציבור הרחב כמעט לא יקבל מידע על הנושאים הללו, וחלקן הזעום של העובדות שמגיעות אליו עוברות דרך פילטרים מעוותים. מי שדואג לתחזוק השוטף של מערכת ההונאה וההסוואה הם התקשורת הכתובה, האלקטרונית ומוסדות "אינטלקטואליים" שתפקידם להפיץ את התפיסה הניאו-ליברלית. בשיעור שלפניכם ננסה לבקר את הניאו-ליברליזם ולהציגו כמות שהוא באמת, על תוצאותיו ההרסניות. 

     

    השוק הוא המסר 

    ניאו-ליברליזם הוא השם הכולל לתפיסה כלכלית חברתית השלטת בעולם האנגלוסקסי מזה למעלה מ-30 שנה. לא מדובר בפילוסופיה כלכלית בלבד, אלא באידיאולוגיה חברתית-ערכית הכוללת רכיבים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. אם תרצו, מעין דת או תיאולוגיה, ובתור שכזו יש בה ניגודים רבים. על-פי הניאו-ליברליזם קיום ופעילות השוק הם ערך מכונן, שיכול וצריך להנחות כל פעילות אנושית ולהחליף כל אתיקה קודמת. כך למשל, ההתייעלות קודמת לזכויות העובדים או לאיכות הסביבה. הדוקטרינה הניאו-ליברלית מגדירה את כל הפעילות האנושית במינוחים ובאמות מידה כלכליים, ומאמינה שניתן להרחיב את עקרונות ורציונל השוק גם לחיי המשפחה, העבודה, הבריאות, החינוך, התרבות וכו'.

     

    הרעיון העומד בבסיס הניאו-ליברליזם, אותו מפיצים חסידיו, הוא שהחירות והחופש האישי הם מטרתה ושיאה של התרבות האנושית. בצד הכלכלי מסתמכים הניאו-ליברלים על התיאוריה הניאו-קלאסית, ועל רעיון "היד הנעלמה" של הכלכלה

    הקלאסית. באמצעות אלה פותח מודל תיאורטי, על בסיס מספר הנחות יסוד שכמעט ולא מתקיימות במציאות, המוכיח כי די בכך שכל פרט ישאף למקסימום התועלת האישית, בכדי שהשוק יגיע לתועלת כלכלית מקסימלית.

     

    בצד החברתי-פוליטי טוענים הניאו-ליברלים שהחירות והחופש יושגו ויישמרו בצורה הטובה ביותר במערכת הבנויה על זכויות קניין חזקות, על שוק חופשי ועל מסחר חופשי, עולם בו היוזמה הפרטית תוכל לפרוח. המסקנה מטענה זו היא שיש צורך במינימום מעורבות של המדינה בכלכלה, ומאידך כי המדינה צריכה להשתמש בכוחה כדי לשמר את זכויות הרכוש הפרטי ואת מוסדות השוק המקדמים אותן במידת הצורך.

     

    למעשה, השוק הוא המסר, והניאו-ליברליזם מרחיב את תפיסת המושג מעבר ליצור ומכירת מוצרים ושירותים לכל מסלול החיים האנושי. מגמה זו בולטת בגישה וביחס לפרט, לחברה, ולתעסוקה. הניאו-ליברליזם מתייחס לתפיסת השוק ובעיקר לזרימה החופשית של מוצרים והון כאל ערכים אתיים, ושואף להעצים אותם באמצעות הגדלת מספר, תכיפות ותדירות העסקאות. על-פי מילטון פרידמן, מאבות הניאו-ליברליזם, היעילות הכלכלית היא ערך עליון, והשוק החופשי הוא האמצעי הבדוק ביותר ליעילות מוחלטת: "העיקרון המרכזי של כלכלת השוק הוא שיתוף פעולה באמצעות חליפין חופשיים", כתב פרידמן. "אנשים משתפים פעולה זה עם זה מפני שהם יכולים לספק בדרך זו את מחסורם ביעילות הרבה ביותר".  

     

    המאפיינים העיקריים של הניאו-ליברליזם

    • הרחבת שליטת כוחות השוק לכלל הפעילות האנושית:

    - סילוק כל החוקים, התקנות וההסדרים שהושמו על-ידי הממשלה על פעילות התאגידים הפרטיים העסקיים, ללא תלות במחיר החברתי שייגרם בשל כך. מאידך, החמרת הענישה כנגד מי שמעז להתנגד לשינויים אלו.

    - הסרת המגבלות על סחר בינלאומי ויישום תנועה חופשית לחלוטין של הון, סחורות ושירותים.

    - הגמשת שוק העבודה, הקטנת משכורות באמצעות חיסול ארגוני עובדים והפקעת זכויות העובדים שהושגו במאבק בן שנים.

    - הפסקת הפיקוח על המחירים.

    - הקטנת המיסוי וההוצאה הממשלתית.

     

    • קיצוץ בהוצאות הממשלתיות על שירותים חברתיים:

    - הקטנת רשת הביטחון לחלשים, תשלומי ההעברה ואפילו קיצוץ הוצאות האחזקה של דרכים ומפעלי מים, בשם הפחתת חלקה ותפקידה של הממשלה במשק.

    - היעדר התנגדות לסובסידיות והטבות מס לעולם העסקי.

     

    • דה-רגולציה:

    - הקטנת מעורבות הממשלה בכל תחום היכול להקטין את התחרותיות, ובכלל זה הגנה על הסביבה, הגנה על זכויות העובדים והציבור ובטיחות בעבודה.

     

    • הפרטה מאסיבית:

    - מכירת תאגידים הנמצאים בבעלות הממשלה, שירותים ורכוש ממשלתי למשקיעים פרטיים, ובכלל זה בנקים, תעשיות מפתח, רכבות, כבישי אגרה, בתי-ספר, בתי-חולים ואספקת חשמל ומי שתייה. למרות שההפרטה נעשית לרוב בשם הגברת התחרות והיעילות, תוצאתה העיקרית היא הגברת ריכוז העושר בידיים מועטות, כשהציבור משלם יותר עבור מוצרים ושירותים שאיכותם יורדת.

     

    • החלפת המושג "טובת הכלל" ב"אחריות אישית":

    - הפעלת לחץ על החלשים והעניים בחברה למצוא בעצם פיתרונות למחסור בשירותי בריאות, חינוך וביטחון סוציאלי, ובמידה והם אינם מצליחים לעשות זאת, האשמתם בעצלות ובחוסר יוזמה. 

     

    כל הזכויות לתאגידים, כל ההתחייבויות לממשלות

    בתחומים רבים, הניאו-ליברליזם בן זמננו שונה באופן מהותי מהליברליזם של המאה ה-19'. על-פי שתי התפיסות, היבטים חשובים של החברה צריכים להיקבע בידי כוחות השוק, במיוחד חלוקת ההכנסות וחלוקת העושר. שתיהן מאמינות שכוחות השוק יביאו למצבה המיטבי של החברה האנושית ושאין להחליפם. עם זאת, בעוד הליברליזם דוגל במינימום מעורבות ממשלתית בתחום הכלכלי, הניאו-ליברליזם תובע מהממשלה לפעול באופן אקטיבי בכל התחומים. הוא תומך בתוכניות להקטנת מחסומי מסחר ומגבלות בשוק המקומי, תוך שימוש בעוצמה השלטונית לפתיחת שוקי חוץ. הליברליזם מתנגד לכך, תוך העדפת שוק ומסחר חופשי. אך עיקר השוני הוא בגישה אל האזרח: הליברליזם מעניק ליחיד זכויות ככלי להגנה מפני עושק, ניצול ושרירות גופי השלטון, ובכך מגביל את כוחם. הניאו-ליברליזם מעניק את הזכויות האלה לתאגידים ולחברות, ובכך מקנה להם כוח בלתי מוגבל הן על יחידים והן על גופי שלטון. המנטרה האמיתית של הניאו-ליברליזם היא כל הזכויות לתאגידים, כל ההתחייבויות לממשלות, שום זכויות לאזרחים.

     

    למעשה, הדינמיקה של הכלכלה הקפיטליסטית, הניאו-ליברלית, מחסלת את תנאי הסף ודרישות השוק החופשי. התוצאה היא שהחירות והחופש נעלמים במערכת הנשלטת על-ידי התאגידים העסקיים, שהיקף פעילותם גדול מהתל"ג של מדינות רבות. אלה מתכננים את פעילותם במטרה להשיג כוח מונופולי, לשלוט בהיצע

    ובביקוש ולקבוע את מחירי הסחורות. פעולות אלו מייתרות ומחסלות את ההנחות הבסיסיות של המודל הכלכלי הקלאסי, ומנוגדות לאידיאולוגיה הכלכלית הליברלית והניאו-ליברלית.

     

    התאגידים העסקיים הגדולים מנסים להשיג כוח מונופולי באמצעות מיזוגים ורכישות, קרטליזציה גלויה וסמויה, הבנות כתובות ושאינן כתובות ולובי חזק במסדרונות הממשל. הן נעזרים בפרסום גלוי וסמוי, ביחסי ציבור ובמניפולציות רגשיות ותת-הכרתיות, במטרה לייצר צורך וביקוש למוצרים ולשירותים. התוצאה הסופית היא שוק שאינו חופשי, שאין בו תחרות אמת, שבו התאגידים שולטים הן בהיצע והן בביקוש וקובעים את מחירי הסחורות.

     

    אחת מאבני היסוד של הדוקטרינה הניאו-ליברלית היא שוק החופשי מהתערבות הממשלה. אך למעשה, לא קיים שוק חופשי ממגבלות כל עוד השווקים מובנים, ובמקביל אין שוק חופשי ממנו נעדרת מדיניות היד הנעלמה של הממשלה. כל השווקים, החל משוק הכרמל ועד שוק המניות, מובנים. יש להם חוקים, תקנות, נוהלי עבודה, וקיימת מערכת המפקחת על יישומם ומבטיחה שהכל יפעלו בהתאם לכללים. היד הנעלמה או הגלויה של הממשלה הכרחית לתפעול היעיל של שווקים, לקביעת מטבע חוקי ונטרול מזויף, לקביעת מידות ומשקלים ושמירה על דיוקם ועוד. בנוסף, יש צורך בקביעת סטנדרטים של בריאות ושיטות לבדיקת ואישור תרופות, בבדיקות רישוי, בחוקי ותקנות תעבורה ובקיום מערכת החוק, החוזים, בתי המשפט ובתי הסוהר, וכמובן בפיקוח על הבנקים, על שוק ניירות הערך ועל המונופולים וההגבלים העסקיים.  

     

    כישלון הדוקטרינה הניאו-ליברלית

    כדי להבין את הסכנה הגדולה הטמונה ביישום עקרונות השוק החופשי מהתערבות ממשלתית, ובדוקטרינה הניאו-ליברלית, נזכיר שני מקרים קטסטרופליים מההיסטוריה של הכלכלה החופשית: הרעב שהתחולל באירלנד באמצע המאה ה-19'; והמשבר הכלכלי שפקד את ארצות-הברית בשנות השלושים של המאה הקודמת.

     

    כמיליון איש, שמינית מאוכלוסיית אירלנד, מתו ברעב הגדול שהתחולל בין השנים 1846 עד 1851. הדבר קרה תחת שלטונה של בריטניה, שבאותה תקופה היתה המעצמה העשירה ביותר בעולם. הרעב הגדול אמנם החל כאסון טבע שהתפשט במהירות, אך הוחמר שבעתיים בשל מעשיה ומחדליה של הממשלה הבריטית בשנים אלו, שהונעו בעיקר מתפיסת השוק החופשי ומדוקטרינת היד הנעלמה. הדוקטרינה הזו מנעה התערבות ממשלתית לעצירת ייצוא מזון מאירלנד בתקופת הרעב אך יתרה מזאת, גם הסיוע לרעבים באמצעות מטבחי-מרק הופסק אחרי שישה חודשים. רעיון מתן האוכל בחינם היה מנוגד לדוקטרינת השוק החופשי ולתפיסת תפקוד הממשלה והחברה שנבעה ממנה.

     

    תפיסת השוק החופשי הביאה לקטסטרופה נוספת, המשבר הכלכלי העולמי הגדול שהתרחש בין השנים 1929 עד 1933. עקרונות השוק החופשי חישקו את הממשל האמריקני עם קריסת הבורסה בשנת 1929. הכלכלנים שהשפיעו על השלטון, והאמינו בכלכלה חופשית מהתערבות ממשלתית, מנעו מהשלטון להתערב, ובכך העצימו את המשבר הגדול של שנות השלושים. רק אחרי ארבע שנות משבר עמוק וסבל בל יתואר, במהלכו הפכו כרבע מתושבי ארצות-הברית למובטלים, נבחר פרנקלין ד. רוזוולט לשלטון והחל במדיניות הניו-דיל שאיפשרה את היציאה מהמשבר.

     

    המבחן האמיתי של הניאו-ליברליזם צריך להיות בשטח. וכאן, למרות טענותיהם של חסידיו המופצות השכם והערב בעיתונות הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה, הדוקטרינה נכשלה כישלון חרוץ.

     

    אמנון פורטוגלי הוא המרכז האקדמי של הקורס לניהול מלכ"רים - עבודת שדה, בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל-אביב  


     

    רוצים להעמיק בנושא השיעור? להלן רשימה ביבליוגרפית:

     

      

     

    • המכללה החברתית-כלכלית , עמותה ללא כוונות רווח, מספקת ללומדים בה ידע תיאורטי וביקורתי על החברה הישראלית - לצד אלטרנטיבות וכלים מעשיים שמטרתם לקדם שינוי חברתי. המכללה פועלת בכל הארץ ומונעת על-ידי פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה הפועלים בהתנדבות מלאה. מדור חדש יגיש מדי יום ראשון שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים