שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: לע"מ

    הבועה יוצאת למלחמה

    כיצד התמודד העורף התל אביבי עם פתיחתה של מלחמת ששת הימים? דיווח מבתי הקפה של העיר הגדולה

    40 שנה חלפו, אבל לפעמים נדמה שכמו שאנחנו חגים סביב השמש בעל כורחנו במסלול פחות או יותר קבוע, גם האירועים, למשל מלחמות, חגים סביבנו באופן מחזורי. כבר לפני 40 שנה, בתי הקפה התל-אביביים, שנפתחים ונסגרים במחזוריות שטרם נמצאה לה הנוסחה, שימשו כאינדיקטורים למצבו של העורף בזמן המלחמה.

     

    ביומה השני של מלחמת ששת הימים, 6 ביוני 1967, ביקש כתב העיתון "ידיעות אחרונות", נח קליגר, את יושבי בתי הקפה, אולם לבסוף מצא אותם (את אלה שלא נקראו לשירות) יושבים במקלטים, נטולי קפאין, אך חדורי רוח לחימה. להלן קטעים נבחרים מכתבתו "תל אביב לבשה מדים": 

     

    ללא בהלה ירדו תושבי העיר למקלטים לשמע האזעקות. הרחובות ובתי-הקפה (כמעט) נתרוקנו, החלונות ופנסי המכוניות הואפלו, הכל הוכיחו... "קשיות עורף". בתל אביב פסקה אתמול תקופת הכוננות והדריכות, והכרך הסואן לבש מדי-צבא ממש. החזית, שהיתה עד כה "אי שם למעלה בצפון", הגיעה תוך דקות ספורות אל לב העיר עצמה, ותושביה חילקו את התעניינותם בין המתרחש מחוץ לעירם ובין המתרחש במקומות אחרים.

     

    הם עמדו במבחן. האזעקות הרבות, שנשמעו במשך כל שעות היום והערב, לא הצליחו להביאם לידי בהלה. כמעט כולם ירדו למקלטים כאשר החלו בוקעים קולות הצופרים - וזאת למרות שלא תמיד ניתן להבדיל בין אות אזעקה ובין אות הארגעה. בעיקר התלוננו על כך "ותיקי" האזעקות וההפצצות, עשירי הניסיון מן הימים ההם. אלה טענו, כי אות אזעקה חייב "לעלות ולרדת" לסירוגין, ללא הפסקה, להבדיל מאות הארגעה, שהוא צפירה ארוכה וחד-קולית. האמת היא, כי אתמול דמו האותות זו לזו עד כדי כך שאנשים לא הבחינו לעיתים בין אות-אזעקה לאות-ארגעה.

     

    יודעי דבר מספרים

    המקלטים הפכו, באופן טבעי, למקום מפגש ושיחה על המצב, וכמעט החליפו את בתי-הקפה, שהיו, בדרך-כלל, ריקים מאדם. בכל מקלט נמצא איכשהו אדם בעל "קשרים" שהפך למבוקש ביותר, והסביר את המצב, כשהוא מסתמך, כמובן, על "מקורות שאסור לגלותם". אנשי הג"א, שצוידו בקסדות ובאלות, הפכו למרכז ההתעניינות, ו"לקוחותיהם" המטירו עליהם מאות שאלות שונות ומשונות. במקלט של "חניון הכיכר", למשל, שאלה אשה את אנשי הג"א: "אם נצטרך להישאר במקלט במשך מספר שבועות, כיצד נדאג לבגדים ולמזון...?".

     

    אגב, המקלט ב"חניון הכיכר" הוא ממש אידיאלי, אם אפשר בכלל להשתמש בביטוי כזה לגבי מקלט. הוא נמצא שתי קומות מתחת לפני הקרקע, ויכול לקלוט כ-5,000 איש בתנאים נוחים ביותר, כולל מיזוג אוויר. רבים מתושבי הסביבה החליטו על "ישיבת קבע" במקלט, וסידרו בו מיטות, מזרונים, כסאות נוח, ספסלים ושמיכות. "מדוע לעלות ולרדת? נישן כאן – ודי", קבעו. המקלט רחב הממדים, עליו ממונים תשעה אנשי הג"א, משמש גם מגרש משחקים אידיאלי לילדים. גם המבוגרים יודעים כיצד "להרוג זמן". כאשר מתעייפים מהניתוחים הפוליטיים, עוברים למשחק ה"רמי".

     

    מקלט במאפיה

    ובין אזעקה לאזעקה, עוסקים בהכנות האחרונות להאפלה. בכל דירה מדביקים ניירות על החלונות ומותחים בדים וניירות שחורים על כל פתח. עתה התברר, כי דווקא הפסימיסטים – שהכינו את ציוד ההאפלה כבר לפני ימים רבים – צדקו. לא רק את הדירות מכינים למקרה הצורך. גם המכוניות עוברות תהליך האפלה, והפנסים מכוסים בצבע שחור וכחול כהה. במקומות שונים של העיר, כמו בצומת פרישמן-דיזנגוף וברחוב אבן-גבירול, ניצבו אנשים בעלי "יוזמה פרטית", שביצעו את העבודה במומחיות ובמהירות – לפעמים חינם-אין-כסף, לפעמים תמורת מחיר "סמלי", ולפעמים לא כל כך סמלי.

     

    הרחובות כמעט נתרוקנו. רבים מתושבי העיר יצאו לשירות, כאשר שמעו את סיסמתם בשידורי "קול ישראל". אחרים העדיפו להישאר סמוך לבתיהם. נראה כי "המקלט הביתי" נחשב לבטוח יותר. אפילו קפה "רוול" הדיזנגופי, "מרכז העצבים" של החברה התל-אביבית, נראה שומם. רק מספר שולחנות היו תפוסים על-ידי "איסטרטגים", שעוסקים בהזזת כוסות וכפיות, המסמלות את כוחות צה"ל. אלה אינם מודאגים במיוחד גם מאזעקה. כל אימת שזו נשמעת הם צועדים לאיטם לעבר ה...מאפייה של בית הקפה, ומוצאים שם מקלט ריחני... ג'יפ של המשטרה עובר ברחוב דיזנגוף, וקורא לרדת למקלט, כי יש עדיין מספר בלתי מבוטל של "חבר'המנים" המפגינים את אומץ לבם דווקא באי-ציות להוראות.

     

    לאחר אות הארגעה, יוצאים, כמובן, מהמקלט. ליד דוכן העיתונים מתקהלים, כדי לחטוף את ההוצאה המיוחדת של עיתוננו, המביא "ידיעות טריות". כולם רוצים לקרוא, כולם רוצים לדעת.

     

    לא כולם שקטים, לא כולם שלווים. רבים מודאגים, ואין זה אלא טבעי. אך כולם יודעים, כי עליהם מוטלת אחריות גדולה. הם יודעים כי בחורינו בחזית סומכים עליהם. כי עליהם להוכיח "קשיות עורף", כפי שמוכיחים חיילינו – בחזית הקדמית.

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עומר הכהן
    גמעו את הקפה במהירות, המלחמה בפתח
    צילום: עומר הכהן
    צילום: איי פי
    ממש כמו תל אביב ב-67
    צילום: איי פי
    מומלצים