שתף קטע נבחר
בגדו בכם. תסלחו או לא?
ד"ר צביה גרנות מביאה חמישה סיפורים על בגידות ועל חמש התמודדויות שונות עם המשבר. לא משנה איך מגיבים, היא אומרת, העיקר שלבסוף סולחים לבני הזוג, "כי אם לא נסלח, נמשיך לסבול - בתוך היחסים או מחוצה להם". מסכימים איתה?

נבגדת מס' ‭:1‬ החותכת

 

יום שישי, ארבע אחר-הצהריים, בית הקפה הקבוע, ארבע חברות. הפעם רק שלוש משתתפות בשיחה. הרביעית, נקרא לה ליאת, שותקת. פניה נפולים. "מה קרה‭"?‬ שואלות האחרות. יחד עם הדמעות נשטף החוצה גם הסיפור: אתמול גילתה שיורם, בעלה, בוגד בה. את הלילה יורם עשה מחוץ לבית, וליאת העבירה אותו בבכי.

 

"אז מה אני עושה עכשיו‭"?‬ שאלה את חברותיה הנדהמות. "מגיע לך משהו יותר טוב‭,"‬ אמרו הן. "ומה עם הילדים? ואיך אני אסתדר עם חצי משרה ודירה שכורה‭"?‬ אבל החברות הטובות היו משוכנעות: "מי שבוגד פעם אחת יבגוד תמיד. את רוצה להישאר עם אחד כזה‭."?‬ לאחר כשבועיים הגיש עורך הדין שלה תביעה לגט. ליאת תצטרך לבנות את חייה כגרושה, להתארגן מחדש מבחינה כלכלית, ולהתחיל לחפש אהבה חדשה. יורם יצטרך לוותר על המסגרת המשפחתית, לרדת בצורה ניכרת ברמת החיים שלו, ולעשות חשבון נפש אם זה היה כדאי.

  

נבגד מס' ‭:2‬ הנוקם

 

כשגילה אמנון את דבר הבגידה של אשתו סיגל, היה לו ברור: "אתה לא רוצה להתגרש, אתה לא רוצה לפגוע בילדים, ובעצם אתה אוהב אותה. אם תעלה את הדברים אל פני השטח, לא תוכלו לחיות יחד יותר‭."‬ זאת הייתה החלטה מעשית והגיונית. אבל הכעס שהציף אותו תבע מענה גם הוא. אמנון החליט: "אם היא אז גם אני‭."‬ כעבור זמן קצר הוא היה מעורב בקשר עם אישה אחרת, אחת העובדות במשרדו.

 

בהתחלה זה נראה פתרון אידיאלי: הוא גם שמר על שלמות המשפחה, גם נקם בסיגל וגם נהנה מריגושים משלו. אבל לאחר זמן החלה לכרסם בו המטרה שהוחמצה, כי איזו מין נקמה זאת אם סיגל ממשיכה להיפגש עם המאהב שלה ולא יודעת שגם הוא נהנה מהחיים? אם נקמה אז נקמה, החליט - וסיפר לה על הקשר שלו. לאחר לילה ללא שינה, פצועים בלבם ובנפשם, החליטו השניים ללכת לטיפול זוגי כדי לשקם את היחסים. אבל שניהם עוד יצטרכו ללמוד שפצעי בגידה לעולם לא מגלידים.

 

נבגדת מס' ‭:3‬ המענישה

 

המעטפה שהוציאה דורית מתיבת הדואר נראתה תמימה, אבל תוכנה היכה את דורית בהלם: "דורית, מצטערת אבל אני לא יכולה לחיות יותר עם השקר. אני חייבת לספר לך את האמת הכואבת. לעמי ולי יש כבר הרבה זמן רומן‭."‬ בתום הבכי הבינה דורית שיש מצבים בחיים שבהם אדם צריך להחליט אם להמשיך לכעוס או לסלוח. שני ילדים קטנים ועסק משותף היו נימוקים כבדי משקל. היא החליטה לסלוח, ועמי נשבע שזה לא יקרה שנית.

 

אבל היא לא הצליחה לשכוח. כל דבר הזכיר לה את הפגיעה הנוראה שנאלצה לספוג. היא לא ישנה בלילה ולא תפקדה ביום. עמי חי עם אישה אומללה וסובלת. בכל יום רגשות האשמה שלו הכבידו עליו יותר, והוא הרגיש מרומה כי היא לא הקלה עליו. דורית אמנם הכריזה "סלחתי‭,"‬ אבל הכעס שהמשיך לחלחל בה הפך את הסליחה שלה למניפולציה של הענשה, בעוד היא מרגישה קורבן סלחני ונדיב. בהדרגה הבין עמי שלא משנה כמה פעמים יתנצל ויבטיח להשתנות - הוא נמצא בעונש מתמיד. אחרי שנתיים הוא עזב את הבית.

 

נבגד מס' ‭:4‬ הסולח

 

אהבתם החזקה של אורן ורונית הייתה מושא לקנאה של כל הסובבים אותם. יום אחד אמר אורן לרונית: "אני כל-כך אוהב אותך, שגם אם יהיה לך סטוץ קטן זה לא ישבור אותי". אורן התכוון לומר שעם אהבה כזאת אף אחד מהם לא יעלה על דעתו לבגוד, אבל רונית הבינה את הדברים כפשוטם. אחרי כמה שבועות היא מצאה את עצמה מעורבת בפלירט קליל. אורן ידע ולא אמר דבר. אבל הסטוץ הקטן של רונית הפך לסיפור אהבה. בשלב זה התערב אורן ודרש ממנה לנתק את הקשר עם המאהב. רונית, באומץ ובהגינות, הודיעה שהיא מפסיקה את הקשר מיד. אורן האמין. הוא לא עסק בהטחת האשמות ולא דרש ממנה לדווח על צעדיה. 

 

ואז התברר שרונית בהיריון. אורן לא שאל דבר, אבל רונית אמרה לו: "שלא יהיה לך ספק, אתה האבא‭,"‬ והציעה לעבור בדיקת רקמות. אורן סירב. "זה הילד שלי ואני לא רוצה לדבר על זה יותר‭."‬ אורן בחר בנתיב הסליחה. הבחירה הזאת לא באה מתוך חולשת אופי, אלא להיפך, מתוך עמדת כוח של אדם היודע מה נכון לו. רונית, שראתה אותו חושק שפתיים וממשיך הלאה, התאהבה בו מחדש. כשאורן החזיק בפעם הראשונה את בנו הקטן בזרועותיו, לשניהם היה ברור שהמשבר מאחוריהם.

 

נבגדת מס' ‭:5‬ השותקת

 

באחת מהשיחות שלהן, בביתה של יעל, שאלה אורית את חברתה:

"את לא מודאגת מזה שיונתן נוסע המון לחו"ל‭"?‬ יעל לא היססה: "אני סומכת עליו בעיניים עצומות". אבל בכל זאת, בפעם הבאה שראתה מעטפה עם כרטיס טיסה של יונתן, פתחה אותה - ועיניה חשכו: "מה פתאום הוא נוסע ללונדון דרך רומא‭"?‬. למחרת פנתה לחוקר פרטי, ומהר מאוד קיבלה את הממצאים המחשידים: כבר שנתיים יונתן טס ללונדון דרך רומא, ונשאר באיטליה שלושה-ארבעה ימים. אלוהים, אמרה לעצמה, יונתן מנהל רומן.

 

בימים הראשונים הסתובבה יעל כסהרורית ובקושי תפקדה. היא ידעה שאסור לה לקבל החלטות במצב נפשי כזה והכריחה את עצמה להתאושש ולחשוב בהיגיון. אחרי התלבטויות לא מעטות הבינה שסגירת הדלת בפני יונתן אינה הדבר שאותו היא רוצה באמת. יעל קיבלה את ההחלטה הקשה ביותר שקיבלה אי-פעם: לא לספר לו שהיא יודעת על מעלליו. ההחלטה גבתה מיעל מחיר גבוה של מאמץ נפשי מתמיד. אבל היא לא ויתרה ונעזרה בייעוץ מקצועי כדי לא להישבר. כשנה לאחר מכן גילתה שיונתן חזר לטיסות ישירות ללונדון.

 

האם אפשר בכלל לסלוח?

 

אי אפשר לצאת מחוויה של בגידה בלי סבל, אבל תמיד יש לנו אפשרות לבחור: בשבירת הכלים, בהנצחת הסבל או בהתעלות מעל העלבון והקנאה. אין כאן בחירה בין מצב טוב ומצב רע, אלא בחירה בתוצאה הרצויה לנו ביותר. אבל בין שאנחנו מחליטים להישאר ובין שאנחנו מחליטים ללכת, התנאי לשיקום הרגשתנו נמצא ביכולת שלנו לעבור למצב של סליחה אמיתית. כי אם לא נסלח, נמשיך לסבול - בתוך היחסים או מחוצה להם.

 

ייתכן שאתם שואלים: "מה פתאום אני צריך/כה לסלוח למי שבגד בי‭"?‬ אבל השאלה איננה אם מגיעה להם סליחה, אלא אם אתם רוצים להמשיך להיות מורעלים ממרירות. סליחה היא מצב נפשי. סליחה היא הכרה בכך שבדיוק כמונו, גם אנשים אחרים אינם מושלמים, שיש להם חולשות ושהם אגואיסטים. יהיה לכם קל יותר לסלוח אם תזכרו שסליחה לא מעידה על כניעות. סליחה היא עוצמה, כי היא מחייבת התעלות מעל יצר הכעס שטבוע בנו.

 

  • הכותבת היא יועצת פסיכולוגית המתמחה בתקשורת זוגית ומשפחתית
  • הכתבה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאשה בפייסבוק
מומלצים