שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ח"כ ניסן סלומינסקי: "אשרי אדם שגם במותו מקיים מצווה"
    חבר הכנסת מהאיחוד הלאומי-מפד"ל, שראה כיצד קרוב משפחתו שנזקק להשתלת לב נפטר כשלא נמצא לו תורם, חתם על כרטיס אדי יחד עם חברי מפלגתו. "ברגע שאתה חותם, גם השני יחתום - והוא עשוי להיות התורם שלך. לקבור את המת בשלמותו זה כאין וכאפס לעומת היכולת להציל חיים"

    החתימה

    חתמתי על כרטיס אָדי בשנת 2003.

     

    ההתלבטות

    ההבנה שחייבים לעשות הכל כדי להציל אדם אחר קיימת בי מיום שעמדתי על דעתי. כך מכוונים כל חיי, אם זה בצבא ואם זה בכל תחום אחר. בחתימה על הכרטיס מקופל עניין חיי האדם והחשיבות של אדם באשר הוא אדם. אבל עד שלא יכולנו להבטיח שהאברים לא יילקחו כל עוד האדם חי, לא יכולתי לעשות זאת.

     

    הגורם

    תקופה ארוכה סירב הציבור הדתי להצטרף לנושא תרומת האברים. היה חשש שעל מנת להבטיח תרומה טובה, הרופאים, חס וחלילה, יקחו אותה עוד כשהאדם חי. זה היה החשש, עד שקמו אנשי רפואה ואנשי הלכה שיכלו לשאת על כתפיהם את כובד העניין וטיכסו ומצאו עצה. נמצאה הדרך להבטיח שבשום מקרה ובשום מצב לא ייפגע מישהו או תזורז מיתתו של אדם על מנת להציל אדם אחר. בגין זה הצטרפתי ואף נתתי את שמי כדי לדרבן ולעודד עד כמה שאפשר את הציבור הדתי והדתי-לאומי להצטרף למצווה חשובה זו.


    דמיינו מה הייתם עושים כדי שיתרמו לכם איבר  (צילום: דודי ועקנין)

     

    התגובות

    בציבור שלנו לוקח זמן עד שהדברים האלה מחלחלים, עד שחודרים ומשנים תפישה ותחושה כוללת. לוקח לאנשים זמן עד שהם מפנימים ומשכנעים את עצמם. אבל אנחנו עושים את זה.

     

    פגשתי בחולה

    אחד מקרובי משפחתי נזקק להשתלת לב. הוא ומשפחתו חיו במשך שנתיים–שלוש רק סביב הנושא הזה. ואלה לא חיים, כיוון שכל עולמך מרוכז אך ורק בדבר אחד. ניסו לחבר אותו ללב מלאכותי על מנת להרוויח זמן, אך הוא נפטר בגיל 58 בעודו ממתין לתרומה. 

     

    אדם צריך להודות על כל יום שהוא חי, כל שכן כשהלב פגוע ובקושי מתפקד. זו תחושה נוראה: בכל רגע החולה אינו יודע אם יגיע לרגע הבא. בכל בוקר אנחנו מודים דבר ראשון לבורא עולם. לכן אני אומר שזו מצווה גדולה ויש לה חשיבות רבה לחולה ולכל משפחתו.

     

    אני עושה

    אמנם החתימה היא מעשה אישי, אך ההשפעה נוגעת לחברה כולה. לכן החלטנו כל חברי סיעת המפד"ל לחתום יחד, ופרסמנו זאת, כדי לעודד את תרומת האברים, כדי להציל חיים של אחרים.

     

    חותמים עכשיו:

     

    פרויקט תורמים לחיים:

  1. מתלבטים? היכנסו לפורום אדי ב-ynet

     

    כולנו שווים

    אני מבין את האנשים שמסרבים לתרום לערבים מתוך אינסטינקט מסוים. אבל יש הבדל בין שתי האמירות, 'אני מוכן לתרום רק ליהודי' ו – 'אני מוכן לתרום, רק לא לערבי'. אלה שאומרים זאת אולי רואים את הערבי כאויב. זה לא אומר שכל הערבים הם אויבים. אז אולי אותו יהודי אומר 'אני מוכן לתת לכל אחד - רק לא לאויב'.

     

    מבחינת ההלכה, בפירוש לאותו מקור ממנו נובע הכל ובו נכתב כי כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם ומלואו, כתוב פעם אחת 'אדם' ופעם אחת 'יהודי'. מכאן למדים שלהצלת נפש יהודי יש משמעות מיוחדת כי זה העם שלך והמשפחה שלך, 'עניי עירך תמיד קודמים'. בנוסף, קיים גם עניין הצלת חיי אדם. הקב"ה ברא את כולם בצלם. האדם הראשון שנברא עדיין לא היה יהודי אלא אדם כולל. לכן, אם אתה יכול להציל אדם באשר הוא, אתה מקיים מצווה חשובה מאין כמוה.

     

    התרומה והדת

    זוהי מצווה מרכזית. כאדם מאמין שמשתדל לחיות על פי התורה והציווי, המצווה המרכזית היא להציל נפש. שואלת הגמרא, למה ברא הקב"ה אדם יחיד? ואחת התשובות היא להראות את החשיבות של האדם הבודד. אם לא נשמור את האדם היחיד, נשמיד את כל האנושות. אם יש יכולת להציל ולעזור, זוהי מצווה ראשונה במעלה והיא דוחה הרבה מאוד מצוות אחרות.

     

    אך למטבע שני צדדים. כדי לתרום אבר צריך שאדם ימות. היהדות אומרת שכל עוד נשמת חיים באפו של אדם, הוא נחשב חי לכל דבר וכל מי שעושה איזשהו צעד
    כדי לקרב את מיתתו, הוא כאילו רוצח. לכן הייתה לנו כאן בעיה: מצד אחד מצווה שאין כדוגמתה בחשיבותה, מצד שני עבירה חמורה שאין כדוגמתה. לכן ביקשנו שלכרטיס אָדי יתווסף הסעיף שקובע שאיש דת מטעם המשפחה יאשר את התרומה לאחר המוות. מרגע שאדם מת, המצווה הכי גדולה היא לעשות כל מה שאפשר כדי להציל אחרים. פי אלף מאשר לקבור את המת בשלמותו, שזה דבר חשוב בפני עצמו, אבל זה כאין וכאפס לעומת היכולת להציל חיים. זה לא לפגוע בגופה אלא להפך, זה לכבודה. אשרי אדם שגם לאחר מיתתו הוא יכול לקיים מצווה כה חשובה של הצלת חיים.

     

    מילה לספקנים

    דמיין לעצמך שקרה אסון ואתה זקוק עכשיו נואשות להשתלת קרנית, לב או כל אבר אחר. מה היית מוכן לעשות כדי שמישהו יתרום? מה שאתה מרגיש גם השני מרגיש ומה שאתה תעשה גם השני יעשה. ברגע שאתה חותם, גם השני יחתום - והוא עשוי להיות התורם שלך. ברגע שחתמת אתה מציל קודם כל את חייך.

     

    שנית, תסתכל על החבר הכי קרוב אליך, שאתה אוהב אותו ורוצה ביקרו. תחשוב שאתה מציל את חייו. לא היית מוכן לעשות את זה?


    רוצים לראות מי עוד חתם על כרטיס אדי ומפציר גם בכם להציל חיים? לחצו כאן


  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מצד אחד מצווה, מצד שני עבירה. ניסן סלומינסקי
    צילום: דודי ועקנין
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים