ח"כ גלאון: אמירה כמו 'לא לתרום לערבים' מצערת אותי
"חבר טוב שלי חיכה ולא נמצא לו אבר מתאים, הוא קרס ואיננו בין החיים יותר". חברת הכנסת זהבה גלאון, שמחזיקה כרטיס אדי בארנק כבר 20 שנה, מדברת
החתימה
אני מחזיקה בכרטיס אָדי קרוב לשני עשורים.
ההתלבטות
לא היו לי התלבטויות כלל. היה לי ברור שזה הדבר הכי נכון וחשוב לעשות. אנחנו רוצים לעודד אנשים מתוך כבוד והבנה שניתן להציל חיים של אחרים וזה הדבר הנכון לעשות.
הגורם
לפני הרבה שנים גרתי בשכנות למשפחת בן דרור. היכרתי את סיפורם ומאבקם ואת העמותה שהקימו, ועד כמה חשוב לתרום אברים. בראייה רחבה יותר, מעבר לעניין הפרטי, זה מעשה מוסרי ונאצל.
תרומת אברים היא חובה מוסרית ומעשה נאצל (צילום: דודי ועקנין)
התגובות
אנשים פתוחים מוכנים לשמוע ומבינים את המצוקה של אנשים הנזקקים לתרומה. אני מנסה לשכנע שכדי למנוע סחר באברים, הדבר הנכון זה לעודד תרומת אברים מהמת. החולים, מתוך מצוקה, לפעמים מתפתים למכור הרבה מאוד כדי לקנות אבר. הדרך הנכונה למנוע מצב שבו אנשים עניים מוכנים למכור אברים כדי לצאת מהמצוקה, כדי שבכלל לא נגיע למצב הזה, היא בתרומת אברים מהמת.
פגשתי בחולה
נפגשתי עם אנשים שהמתינו להשתלות ועם אנשים שעברו השתלות. ראיתי את המצוקה, הייאוש ותחושת חוסר האונים שלהם בגלל שיש בארץ מחסור באברים להשתלה. חבר טוב שלי חיכה ולא נמצא לו אבר מתאים, הוא קרס ואיננו בין החיים יותר, לצערי. וזה משפיע. קודם כל יש תסכול וחוסר אונים, אבל זה גם נותן מוטיבציה להיאבק, לנסות לשכנע ולהסביר כמה הדבר הזה חשוב, כמה יש חשיבות לקבע נורמה של תרומת אברים.
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
אני עושה
בזמנו ידיד שלי עבר השתלת לב והוא עשה, ביוזמה פרטית שלו, קמפיינים ודוכנים והצטרפתי אליו. מעבר לזה אני מעלה את המודעות בעודי מדברת על הנושא בכנסת ובוועדות.
בגלל התחושה הזאת, שראיתי מה קורה לאנשים, אני חושבת שצריך להעביר מסר שתרומת אברים מהמת זאת חובה מוסרית של כולנו, ושזה מעשה נאצל שמציל חיים. עובדה שאני חתומה על כרטיס אָדי ובכל מקום שאני מדברת, אני מעבירה את המסר הזה כדי לעודד עוד ועוד אנשים שאם חס וחלילה יקרה להם הנורא מכל, הם ידעו שהם הצילו אנשים אחרים על ידי זה שבני משפחתם תרמו את אבריהם.
כולנו שווים
אמירות בסגנון 'לא לתרום לערבים' מצערות אותי. הן מעידות על חוסר מודעות בנוגע לחיי אדם. מבחינתי אדם הוא אדם באשר הוא אדם. ראינו מעשים נאצלים ויפים של משפחות ערביות בתוך מדינת ישראל, שבני משפחתם נהרגו והם תרמו את אבריהם ליהודים, ולהיפך, וראינו משפחות פלשתיניות. כשאני מדברת על תרומה אני ממש לא מסתכלת מי האדם, יהודי או ערבי, אישה או גבר, דתי או
חילוני, זה ממש לא מעניין אותי. המטרה הקדושה והחשובה שלנגד עיניי היא הצלת חיים, ואנחנו אמונים על הצלת חייו של כל אדם.
התרומה והדת
כשאני מדברת על קמפיינים הסברתיים זה בדיוק חלק מהעניין, באמת למנוע ולעקור מהשורש כל מיני דעות קדומות וסטריאוטיפיים ביחס למשמעויות של תרומת אברים. הממסד הרבני–דתי צריך להתגייס לעניין הזה ולחנך את הציבור שלו כמה זה חשוב ובאמת לטפל בדעות הקדומות בעניין הזה. צריך להסביר לאנשים שיש ערך נאצל של הצלת חיים בצד השיקולים הדתיים – הלכתיים, שאני לא מזלזלת בהם.
מילה לספקנים
מי שחותם על כרטיס אָדי יציל חיים של אחרים אבל מציל את חייו שלו. כשאדם יודע שהוא תורם ומוכן לתרום, זאת, בעיניי, התרומה הכי נאצלה כלפי עצמו.
רוצים לראות מי עוד חתם על כרטיס אדי ומפציר גם בכם להציל חיים? לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
