עופרי נפטרה בחופשה בטורקיה - והצילה ארבעה
עופרי זיו בר-און איבדה את הכרתה במהלך חופשה בטורקיה, הוחזרה לישראל במצב אנוש באמבולנס מעופף וחרף נסיונות ההצלה הנמרצים אובחנה כלוקה במוות מוחי. בעלה, נושא כרטיס אדי, הסכים מיד לתרום את איבריה. חייהם של ארבעה ישראלים ניצלו במרתון השתלות בסוף השבוע. הקרניות שיושתלו מחר ישיבו את מאור עיניהם של שניים נוספים
טרגדיה אחת של משפחה ישראלית בחופשת פסח הצילה ארבעה ישראלים: במהלך חופשה משפחתית בטורקיה איבדה באופן פתאומי עופרי זיו בר-און, בת 40 את הכרתה. מאמצים אינטנסיביים של צוותים רפואיים בתורכיה ובישראל להציל את חייה לא צלחו, ומותה המוחי נקבע ביום רביעי עם שובה לארץ. בעלה ואמה הסכימו לתרום את איבריה. במרתון השתלות שבוצע אתמול (שישי) בבתי החולים בילינסון ואיכילוב ניצלו חייהם של ארבעה ישראלים. הקרניות יושתלו במהלך השבוע בשני אנשים שאיבדו את מאור עיניהם.
זו הייתה אמורה להיות חופשת חג משמחת. אורן ועופרי זיו בר-און ושלושת ילדיהם נסעו יחד עם חבריהם לחופשה בטורקיה. במהלך החופשה, ביום ראשון, יום לפני מועד החזרה המתוכנן איבדה עופרי את ההכרה כתוצאה מהתקף אסתמה חריף. "קראתי מיד לרופא", משחזר אורן, "בתוך 15 דקות הגיע האמבולנס שהסיע אותנו לבית החולים בעיר קמר. בדרך לבית החולים היא איבדה את הדופק. התחילו לבצע בה החייאה אבל לא הצליחו לייצב אותה".
הרופאים בארץ קבעו: מוות מוחי
בית החולים בו אושפזה תחילה היה קטן וחסר ציוד מתקדם ולכן היא הועברה לאחר שמצבה יוצב לבית חולים באנטליה. "היינו במקביל בקשר עם רופאים בארץ של חברת הביטוח שנתנו ייעוץ ובקרה על איכות הטיפול. קיבלנו המון עזרה מהחברים. היא אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ מורדמת ומונשמת. הטסנו את הילדים ביום שלישי לארץ ולאחר יממה נוספת הטסנו אותה בחזרה לארץ".
"ג'ינג'ית גם באופי". עופרי זיו בר-און ז"ל
ביום רביעי לפנות בוקר עם הנחיתה, הועברה עופרי ליחידה לטיפול נמרץ בבית החולים בילינסון. "ביום רביעי בבוקר עשו לה סדרת בדיקות והתברר שמצבה חסר תקווה ושהיא סובלת ממוות מוחי. כל אותו היום, וגם למחרת הייתי עסוק בהודעה למשפחה שלנו שלא ידעה את כל הפרטים. סיפרתי בהדרגה גם לילדים. ביום חמישי ערכו סדרת בדיקות נוספת והגיעו למסקנה הסופית שהיא במוות מוחי. בשלב הזה דיברו איתי על אפשרות של תרומת איברים".
עופרי זיו בר-און שימשה כמנהלת שיווק לצעירים בחברת אורנג'. והיא ובעלה אורן הורים לשני בנים בני 11 ו-15 ולתינוקת בת 5 חודשים. "היא הייתה מאוד מיוחדת, יפהפיה, ג'ינג'ית גם באופי. מסוג האנשים שנאהבים על ידי כל מי שפוגש אות. היא אהבה אנשים שתמיד רצו את קרבתה".
- איך הגעת להחלטה לתרום את איבריה של עופרי?
"אני בעצמי נושא כרטיס אדי הרבה מאוד שנים, ואני רואה בזה משהו מאוד טבעי. הסכמתי מיד, וביקשתי את אישורה של אמא של עופרי. היה ברור לי כבר קודם לכן שמצבה עלול להסתיים כך, ועבר לי בראש שאם נגיע למצב הזה, נסכים לתרום. לא היתה התלבטות".
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
- שיתפת את הילדים?
"הם חששו. הם הבינו כבר בטורקיה שמשהו לא טוב קורה. עשיתי את זה בשלבים, ורק ביום חמישי בבוקר כשהבנו שאין תקווה, סיפרנו להם. באופן טבעי הם הגיבו בשוק והרבה בכי. אחר כך נתתי להם את האפשרות לראות אותה בפעם האחרונה ולהיפרד ממנה. הם מגיבים בצורה מאוד יפה, מדברים על זה איתנו ועם החברים שלהם שמחבקים אותם".
- אם הייתה לך ההזדמנות, מה היית אומר לה עכשיו?
"הייתי רוצה לומר לה שאני אוהב אותה מאוד, והיא חסרה לי. באיזשהו מקום זו נחמה שהאברים שלה ממשיכים לחיות ומשהו קטן ממנה עדיין כאן. למושתלים כדאי להיות מוכנים, הם קיבלו איברים של ג'ינג'ית אמיתית".
רגע לפני הלב המלאכותי קיבל לב חדש
ליבה של עופרי הושתל בבית החולים בילינסון בצעיר בן 29 תושב צפון הארץ. החולה סבל ממחלת לב משפחתית ומצבו הידרדר לאחרונה. בימים האחרונים לקה בקריסת מערכות ואושפז במצב קריטי ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים. הוא הונשם, כשתוך זמן קצר הסתמנה פגיעה באיברים נוספים. לרופאים היה ברור כי ללא השתלת לב דחופה ,ייאלץ לעבור השתלת לב מלאכותית.
"הוא סבל כל דקה של היממה", מספר אחיות ל-ynet, "הייתי ישן לידו ומשגיח שהוא נושם. הוא לא היה מסוגל כמעט לבצע שום פעילות לבד. כבר שלוש שנים שהוא ממתין להשתלת לב ותכננו בעוד שבוע לנסוע להשתלה בקולומביה. הוא אושפז פעמים רבות ונטל תרופות, אבל מצבו רק הלך והידרדר". דוברת בית החולים בילינסון, ורד קויטל, מסרה כי ההשתלה עברה בהצלחה, מצבו כעת הוגדר טוב, והוא מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ כשהוא אינו מונשם.
אשתו של מושתל הכליה: "קיבלנו לפסח חיים חדשים"
כליה הושתלה גם כן בבית החולים בילינסון בחולה בן 50 תושב דימונה, אב לשניים. האיש סבל מאי ספיקת כליות עקב הידרדרות מחלת הסוכרת. מספר שנים הוא טופל במכונת דיאליזה. מצבו כעת הוגדר טוב והוא מתאושש. "המצב היה קשה מנשוא", מספרת אשתו, "חמש שנים של טיפולים שבהם נאלצנו לנסוע כל שבוע לירושלים ולבאר שבע. היה לו קשה לקום, הוא היה עייף, חסר סבלנות. נטל תרופות רבות בנוסף לדיאליזה, והיה בהגבלה משמעותית של שתיה ואוכל. אני משתתפת בצערה של משפחת התורמת, ושמחה על המתנה שקיבלנו לפסח – חיים חדשים".
"הצלתם את אבא שלי, אנחנו אסירי תודה"
הכבד הושתל בבית החולים איכילוב ברובין רובינוב, בן 53 אב לשלוש בנות מתל אביב שסבל מדלקת כבד (הפטיטיס) כ-40 שנים. מצבו של רובינוב הידרדר והוא המתין להשתלה משך 10 שנים. "בשנתיים האחרונות אבא כמעט בקושי יצא מהבית" מספרת מאיה רובינוב בתו, "הוא אושפז פעמים רבות עקב ההחמרה במצבו. הוא סבל מכאבים, מים בבטן, והצהבת כבר השפיעה על המוח. הוא התבלבל, התנהג אחרת והיה מותש. ללא השתלה הוא לא היה איתנו בעוד שלושה חודשים".
"לא נותנים לנו בשלב זה ליצור קשר עם המשפחה, אבל רק רצינו להגיד להם תודה מקרב לב. הצלתם את אבא שלי, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו, אנחנו אסירי תודה למשפחה ולכל הרופאים שתמכו וטיפלו". הכליה והלבלב הושתלו באיכילוב בחולה בת 46. שתי קרניות תושתלנה בימים הקרובים בבית החולים בילינסון.
