שתף קטע נבחר

בעד ונגד: מאגר טביעות אצבע - מסוכן לכולנו?

הצעת החוק המורה על הקמת מאגר ביומטרי מסוכנת: אזרחים יהיו חשופים לנסיונות גניבת זהות, הממשלה תחזיק בפרופיל מלא ומדויק על כל אזרח ואח גדול שצופה על כולנו. דעה

משרד הפנים מקדם בימים אלה בנמרצות הצעת חוק, לפיה יונפקו תעודות זהות ודרכונים ביומטריים, בהם יוצפנו טביעות האצבע

ומקרא תווי הפנים של כל אזרחי המדינה. עד כאן זה מבורך.

 

אך זה לא נעצר כאן. הצעת החוק קובעת גם, שבמשרד הפנים יוקם מאגר מידע ראשי, שיכלול את הנתונים הביומטריים של כל אזרחי המדינה. המאגר הזה יהיה פתוח, כך מוצע, גם בפני רשויות הביטחון והמשטרה, בתנאים שונים שנקבעו בחוק. פה מתחיל הפוטנציאל ההרסני.

 

בכל העולם מתקדמים לקראת הוצאת תעודת זהות ודרכון ביומטרי. מצדדי החקיקה גם שבים ומציינים את הקביעה, כי במדינות רבות, החל משנת 2010, לא יוכל להיכנס איש ללא דרכון ביומטרי. אלא שבדיקה מעמיקה במדינות אלו מעלה, כי כאשר מוציא אזרח תעודה ביומטרית, נשמרים הפרטים אודותיו אך ורק בשבב המוטמן בתעודה עצמה, ומעבר לכך מושמדים.

 

כלומר, למדינה אין כל מידע על אותו אזרח, מעבר לזה המוצפן בתעודה שהוא נושא על גופו. מכאן, שבהצעת החוק הנוכחית, לוקחת ממשלת ישראל דוגמא ממדינות כגון כוויית, פקיסטן ואינדונזיה, ולא מהמדינות המערביות הדמוקרטיות, בהן לא קיים מאגר מרכזי שכזה.

 

חשופים

הצעת החוק באה לפתור את בעיית "גניבת הזהויות" ולמנוע תופעה של "הרכשה כפולה" של זהויות. בנוסף, מוצגת החקיקה בפי תומכיה, ככלי נוסף בידי המשטרה למלחמה בפשיעה. אלא, שבתוך הדברים נשכחת עובדה אחרת חשובה: עצם הקמתו של מאגר מידע גדול כל-כך, אשר יכיל את הפרטים הביומטריים של כל אזרחי המדינה - טביעת האצבע של כל אזרח וסריקת תווי הפנים שלו - מסוכן לכולנו.

 

עם הקמתו של מאגר כזה יהיה כל אזרח חשוף בפני ניסיונות של גורמי חוץ לחדור אליו, כמו גם פתוח לתופעת "התפוח הרקוב" במסגרתה יעביר גורם פנימי, שלא כדין, מן המאגר אל גורמים חיצוניים. קיומו של מאגר כזה גם תרחיב, כפי שתמיד קורה במקומותינו, את כמות הגורמים הממשלתיים שיהיו מוסמכים להיעזר בנתונים שיכללו בו.

 

טביעת אצבע אי אפשר להחליף

פריצת האבטחה של המאגר הביומטרי תוביל לכך, שהנתון הכי שמיש לנו כאמצעי מאובטח לכניסה למקומות שונים, טביעת האצבע שלנו, יעבור לידי גורמים שיעשו בו שימוש לא חוקי. את הסיסמה שאנחנו קובעים ניתן לשנות, את טביעת האצבע לא. זו מלווה אותנו לכל אורך חיינו. האזרח גם יכול למצוא עצמו, שלא בטובתו, קורבן לטעויות של המערכת, וכך ייכלל ברשימה

שחורה, שתמנע ממנו ברגע האמת לצאת לחו"ל, למשל.

 

צבירת המידע הביומטרי על אדם גם תאפשר הצלבתו עם מאגרים דומים כמו גם עם כל מידע אחר הקיים עליו במאגרי מידע שונים. כך יתקבל פרופיל מלא ומדויק על אדם, תופעה שרק יכולה הייתה לעלות בחזונו האפוקליפטי של ג'ורג' אורוול בדבר "האח הגדול".

 

יש דרכים אחרות למנוע זיופים

בדיקה מעמיקה של הנושא מובילה למסקנה, שניתן להביא להגשמת המטרה אליה מכוונת ההצעה, הוצאת תעודת זהות ותעודת מסע ביומטריים, מבלי להקים את מאגר הנתונים הביומטרי. בכך תושג המטרה שבבסיס ההצעה, תוך שימוש באמצעים מידתיים יותר בכל הקשור לפגיעה בזכות לפרטיות.

 

כך, לדוגמה, היה ניתן לפתור את הבעיה של "גניבת הזהויות" על-ידי יצירת שאלון מפורט, שעל כל אזרח הפונה לקבלת תעודה ממשרד הפנים היה להשיב עליו. בהקשר זה ראוי לדעת, כי למשרד הפנים מחזיק כ-80 נתונים שונים על כל אזרח. אין ספק שאלו היו יכולים לשמש בסיס טוב לשאלון המוצע.

 

הוצאת תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים ללא הקמת מאגר מידע ביומטרי תשיג, לפיכך, הן את המטרה החשובה של מניעת גניבת הזהויות וגם תשמור, במקביל, על פרטיותו של האזרח. וכי מה יש לו לאזרח הקטן אם לא ביתו, זהותו והזכות להיעזב לנפשו - ולשמור על אלמוניותו.

 

עו"ד דן חי הוא יושב ראש הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין 

 

בעד המאגר ביומטרי? חושבים שדן חי לא צודק? הגיבו בטור ה"בעד". מתנגדים לחוק ומסכימים עם עו"ד חי? הגיבו בטור ה"נגד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
טביעות האצבע של כולנו במאגר
צילום: ויז'ואל/פוטוס
עו"ד דן חי
מומלצים