שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כרווקת המחמד של חברותיי, ניסיתי שלישיה

    הפעילות המינית הממוצעת-פלוס שלי מצטיירת בעיני חברותיי הנשואות מופרעת ומסוכנת, אבל מושכת ומלאת תאווה. אני מהווה מקור חוץ לכל הגחמות המיניות שלהן. אבל המציאות של חיי פחות מסעירה, לכן החלטתי לקחת את עצמי בידיים

    יש לי את כל הנתונים להיות מתנסה מקצועית בתחום המין החופשי: אני בת קיבוץ לשעבר, מה שאומר כמעט בהכרח לכל מי שיודע על מוצאי שכבתי בפעם הראשונה עוד לפני שיצאו לי שיני חלב, אני באה מבית פתוח וליברלי בכל הנוגע למיניות (אבל חס וחלילה בכל הנוגע ללימודי תואר), שירתתי בבסיס סגור מפוצץ אנשי מילואים וכוחות סדיר, ואני משתעשעת ברווקות מאוחרת, אבל לא מדי, כדי להיות עדיין מועמדת רלוונטית ולא מאיימת.

     

    ואכן, אני לא חוסכת מעצמי את תענוגות החיים. בואו נגיד שלוקח לי יותר זמן לבחור תוכנית השקעות או יעד לחופשה הבאה מאשר להחליט שהלילה בא לי . עם זאת, אני כלב נובח לא נושך - יותר מפנטזת מאשר מבצעת.

     

    נכון שאני רחוקה מלהיות הנזירה מריה מ"צלילי המוזיקה" (ולא רק בגלל הפחד מטיפול בפלוגת ילדים), אבל אני גם לא מייקל פלפס של החיים בין הסדינים: לא שוברת שיאים, לא מתאמנת יום-יום, וגם לא לובשת לייטקס לבקשת הקהל.

     

    הפעילות המינית הממוצעת-פלוס שלי מצטיירת בעיני חברותיי הנשואות כסצינה מתוך מופע הקולנוע של רוקי: מופרעת ומסוכנת, אבל מושכת ומלאת תאווה. אני מהווה מקור חוץ לכל הגחמות המיניות שלהן, בזמן שהן תלו את הנעליים מזמן.

     

    אני, ידידיי, רווקת המחמד. זו שתמיד נאנחים ששואלים "מה יהיה איתה", זו שתמיד תהיה פוטנציאל שידוכי לחבר המכוער מהעבודה, זו שמהווה בריחה מהחיתולים, מהניקיונות, מהריב האחרון עם הבעל.

     

    אם כך, עלי להיכנס לתפקיד. במסגרת ההכנות לג'וב החדש-ישן שהוטל עלי, עשיתי חשבון נפש קטן, והפלגתי לסיור נוסטלגי ברשימת חוויותיי עד כה. לתדהמתי הרבה גיליתי, שאני לא כזאת "משוגעת" כמו שכתוב בתווית המחיר שלי.

     

    עוד לא רכשתי אף לא מוצר אחד בחנות לאבזרי מין, סוג הגברים שאני יוצאת איתם הוא קבוע וצפוי, וטרם השתתפתי באירוע שמונה יותר מבן זוג אחד.

     

    בקול פנימי סמכותי ותקיף נזפתי בעצמי שזה ממש לא בסדר מצידי! הרי בעבודתי לא הייתי מעיזה לבצע משימה מבלי לקבל את כל הנתונים, וגם בלימודיי לא הגשתי עבודה שלא מנתה לפחות 15 ספרים מהרשימה הביבליוגרפית המוצעת.

     

    החלטתי פה והיום שאני חייבת להשלים פערים, לפני שיפטרו אותי ממעמדי המכובד של ה"רווקה המשוגעת". רבותיי, יוצאים למשימה, ולא לוקחים שבויים!

     

    המשימה הראשונה היתה פשוטה. שישי בבוקר, לוקחים חברה טובה ויורדים לעיר בתואנה של בראנץ' נשי, ומשם "נגררים" כמעט בטעות לחנות סקס הידידותית ביותר למשתמש.

     

    בכניסה קיבלה את פנינו מוכרת בעלת גזרה גרומה, ספק מנוסה ספק מתנסה. עם ארשת פנים של מבינות עניין ניגשנו להעמיק את היכרותנו עם מרכולתה של חנות התענוגות. בעודי אוחזת במוצר קטן, ורוד ולא מאיים, נכנסות שתי בנות שנראות כמו מדריכות בצופים, עם משקפיים וחולצה של "לורד קיטש", וביקשו לראות את הטורבו 2000, עם 750 כוחות סוס, ראשים מתחלפים ומנוע דיזל, או משהו בסגנון.

     

    רכשתי את הצעצוע הראשון שלי

    קנייתן הגרנדיוזית של זוג הסטודנטיות בסמינר הקיבוצים דירבנה אותי לא להשתפן, ואכן רכשתי את הצעצוע הראשון שלי. בהתרגשות רבה , צעדתי בגאון עם מרכולתי לכיוון ביתי, בתכנונים מרחיקי לכת על הפלגה קסומה לעבר ארץ לעולם-לא. הנה, ביצעתי את משימתי הראשונה, ואני בדרך להיות הגברת הראשונה של המין החווייתי.

     

    המשימה השנייה הייתה לגוון בטיפוסים שאיתם אני מחליטה לבלות, אם לא ברכיבה לעבר השקיעה, אז לפחות בפעילות ספורטיבית כלשהי. אחרי פגישה עם עורך סרטים אלטרנטיביים, דייט עם עובד סוציאלי שרק ערער את נשיותי, שיחה "מרתקת" עם בחור דור שלישי לשואה על שורשינו המשותפים ועוד מספר פגישות כושלות, נאלצתי להודות בהפסד שלי במערכה - כנראה אאלץ לחזור למתכון המוכר והאהוב של גברים יוצאי סיירות,שאמא שלהם מתמחה בעשיית קובה הכי טוב בעיר ושהג'יפ ששיפצו "לבד לבד" לא מספיק גדול כדי להכיל את סיפורי הצבא המתישים שלהם. עם כל בחור איתו נפגשתי, אחרי בערך הפגישה השלישית הבנתי שיש לי התאמה כימית עם ניאנדרתלים חסרי תקנה, עובדה שעלי כנראה להיכנע לה, לא להילחם בה.

     

    קבעתי לי מסאז' ע"י שני מעסים בספא יוקרתי

    המשימה האחרונה על הפרק היתה הרחבת המשתתפים במשחק הזוגי. כהתחלה החלטתי להתאמן על יבש ולראות איך נוכחות אינטימית של שני גברים משפיעה על בלוטות הטעם שלי. קבעתי לי מסאז' ע"י שני מעסים בספא יוקרתי בצפון תל אביב בהתרגשות רבה נכנסתי לבסיס האימונים הפרטי שלי.

     

    ואכן, בוריס ומשה, שנראו יחד כמו פרסומת לחברת האופנה בנטון, או לפחות כקמפיין ל"צו פיוס", העניקו לי את התחושה ששלושה זה לא בהכרח צפוף, ודווקא נחמד להיות קליאופטרה מתפנקת, אפילו אם זה רק לשעה, אפילו אם זה רק אימון על יבש. חסר שם רק אשכול ענבים וכרוז של המלך שמזמין אותי לנשף הריקודים בארמון המרכזי.

     

    מחוזקת, משוחררת ומריחה כמו סבוניה במארז מיוחד לחג, קיבלתי את ההחלטה האמיצה שהואיל והוכשרתי בידי מיטב המפקדים, אני מוכנה וראויה לצאת לקרב.

     

    למצוא מועמדים למשימה הנ"ל זאת לא ממש בעיה. הרי כל החבר'ה מהסיירת רוצים חוויה כזאת אחת לפני שהם מתחתנים עם הסטודנטית לחינוך מיוחד הפרטית שלהם. חיש קל ארגנתי את תמציתו של מיטב הנוער לגלם תפקיד בפרמיירה, ובערב אפלולי במיוחד התארגנה החזרה הגנרלית בביתי שלי.

     

    התנפלו עלי משני הצדדים, כי ברור לכל שזה הכי מרגיע

    הכל היה כמתוכנן. הנרות המגוחכים להפליא, היין שההוא בחר בקפידה, והסרט שההוא צרב, כי הוא מצחיק לאללה ומשחרר את האווירה. בהתרגשות רבה ישבתי מכווצת על ספתי, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה למה לעזאזל יין ולא איזה אבסנט 80 אחוז אלכוהול לטשטש הכל. נראה שהשחקנים שלצידי קלטו את המבט המבוהל שעל פני, וברגישות אופיינת למין הגברי, התנפלו עלי משני הצדדים, כי ברור לכל שזה הכי מרגיע.

     

    מה אני אגיד לכם חברים, הרגשה מלכותית לא היתה שם. מעבר לסרבול הרב של שלושה זוגות רגליים, נראה שאפילו חנוך רוזן לא השתמש בכל כך הרבה פנטומימה כדי להסביר את עצמו. ללא שום קשר עין, או בעצם ללא שום קשר בכלל, העברתי ערב משתדל מאוד עם שני שחקנים שלא קראו את התסריט לפני. במקום להביא אותי לעומקים חדשים, הם הביאו לי את העצבים. זה זמן רב ששני גברים לא העיקו עלי בנוכחותם, לפחות לא מאז העימות הטלוויזיוני בין ברק לביבי.

    כל מה שרציתי היה ללכת, לצאת לגמרי הסיטואציה. משלוש - יוצאת אחת.

     

    או אז היכתה בי התובנה שבכל הקשור להתאמה מינית וצבירת חוויות, שלוש זה פשוט לא מתאים.

     

    לא צריך לחכות לשלוש פגישות כדי לדעת שאת אוהבת גבר שמקבל צו מילואים וגם הולך אליהם. לא צריך שלוש שעות להסתובב בחנות לאבזרי מין רק כדי לגלות שהצעצוע החדש שלך לא מלטף אותך, וגם לא ממש בעניין הנשיקות. גם לא צריך שלושה משתתפים כדי להגדיר מין כחוויתי.

     

    סקס זוגי עם קשר עין, מגע ופינוקים לא חייב להיות משעמם ולא "משוגע", והוא בטח לא נחלתם של זוגות אוהבים בלבד.

     

    תנו לנו ליהנות מדו-קרב ראוי, מבלי להנחית עלינו, הרוווקות והרווקים, ערימה של ציפיות להיות יו הפנר הפרטי שלכם. פנו דרך ותנו לנו לחוות בשקט.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אני רחוקה מלהיות הנזירה מריה
    צילום: jupiter
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים