פיתחו לי שער

על מנת למקם ולעצב דלתות, עקבו אחר עקרונות פנג שואי כדי לקדם שפע, בריאות, מערכות יחסים הרמוניות ובעיקר להמשיך לשמור על כוחו ומעמדו של בעל הבית. בזמנים קדומים, חשיבות המיקום נקבעה על פי השערים, שהיוו את הפתח העיקרי הראשון בקירות המבנה. שערים חזקים גולפו מעץ והיו הכרחיים לארמונות ולמקדשים כיוון שהם הראו על סטטוס ועוצמה. השערים נצבעו באדום, צבע ינגי מזמין ומעורר. באופן מסורתי, מצבע שחור, הנחשב צבע ייני, התעלמו, כמו גם מדלתות העשויות מתכת. סוגי השערים האפשריים, דוגמאות, תבניות, עיצובים ומידות מדויקות נקבעו על פי חוק ויש לכך סמוכין בספרי השושלות העתיקות לבית מינג (1348-1644) ו-צ'ינג (1644-1911). רק משפחות השייכות לבית המלוכה היו רשאיות להחזיק בביתם שלושה עד חמישה שערים. כך, למשל, יש חמישה שערים בכיכר טיאמן בבייג'ין, במבנה שנבנה ב-1417 בזמן שושלת מינג.

חלון חשוב אף הוא לכניסה של צ'י, לכן מן הראוי שמסגרתו תהיה עשויה מעץ עם עיטורים וגילופים במאוזן או במאונך. הקפדה רבה היתה על מספר החלונות זוגי למזל ושפע: בדרך כלל מספרם היה שש, שמונה או אפילו שתים עשרה. ככל שמספר החלונות היה רב יותר כך ניכר עושרו של בעל הבית. בבתיהם של הפקידים הגבוהים, בעיקר בזמן שושלת מינג וצינג, היו בדרך כלל חלונות ודלתות מגולפים מעץ מעודן בעבודת יד מרהיבה, מעשה ידי אומן להתפאר ובהם, בדרך כלל, הציגו דמויות היסטוריות או אגדות. ככל שמסגרת החלונות הייתה מעוטרת יותר, כך נראה שבעל המבנה עשיר יותר ומעמדו גבוה. אומנים זכו להכרה רבה באותם שנים ככל שהציגו דלתות וחלונות מגולפים בצורה מורכבת ומעוצבת. אמנים פשוטים יותר, שעסקו בעבודות של עץ וגילוף, היו בשושלות הקדומות כשושלת האן (206-220 לספירה) ושושלת טנג (618-907 לספירה). חלונות ודלתות אלו הציגו עיצוב סימטרי ופשוט.

דלתות וחלונות היו, בדרך כלל, מעוטרים בחלקם העליון בסמלים של מזל והגנה, למשל עטלפים על מטבעות, כדי לקדם שפע, או צב עם ראש דרקון, כדי לקדם בריאות ואריכות ימים.

שער העיר - בכניסה לעיר, לכפר או לאזור נהגו, בדרך כלל, למקם שער שתפקידו הגלוי להראות את הכניסה הראשית מזמינה ומרשימה. אך מאחורי כל כניסה כזאת עומדות נוסחאות פנג שואי מורכבות שביקשו להכניס את הצ'י הטוב ביותר לרווחתם של התושבים.