שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אבני דרך: סיור בין מבנים ששוקמו לכאלה שלא
    חתיכת היסטוריה מסתתרת במבנים יפהפיים ששוחזרו ושופצו בכל הארץ: לפניכם חלק מפניני האדריכלות בישראל ששומרו במאמצים רבים, כפי שפורסם ב"מסלול" של "ידיעות אחרונות"

    היום כבר התרגלנו ונראה לנו מובן מאליו לחזות בבתים ישנים ויפהפיים ששומרו, שוחזרו ונפתחו מחדש. אבל עד לא מזמן עמדו מבנים חשובים רבים זנוחים ומבוישים, ולעיתים אף נגזרה עליהם כליה במחי כף הבולדוזר. העיריות מיהרו להרוס, וברוני נדל"ן העדיפו להחליפם ברבי-קומות. מעטים היו מודעים לאוצרות האדריכליים וההיסטוריים שלנו, ורק אתרי גבורה והנצחה קרבית זכו להגנה ולשימור.

     

    הקמת המועצה לשימור אתרים בישראל שינתה את פני המציאות. עמותה ציבורית זו, הפועלת בתמיכה ממלכתית, דאגה לחוקק בארץ את "חוק השימור‭,"‬ המטיל על המועצות והרשויות העירוניות את האחריות לנושא. בגיבוי החוק, ניהלה המועצה קמפיינים ציבוריים רבים, בעזרתם ובעזרת גיוס הרשויות וגיוס כספים הצליחה להציל לא מעט רחובות, מבנים, מתחמים ואייקונים אדריכליים, השייכים להיסטוריה המקומית ב‭300-‬ השנים האחרונות.

     

    "הצלחנו בין השאר להביא לשיקום אתרים כמו הרחוב ההיסטורי בזכרון-יעקב, המושבה הגרמנית בחיפה, חצר תל-חי, משק הברון במזכרת-בתיה, אתר גשר הישנה, ורחוב הביל"ויים בגדרה‭,"‬ מונים יוסי פלדמן ועמרי שלמון, מנכ"ל המועצה וסגנו, חלק קטן מהצלחות המועצה. "בתל אביב התחלנו את המאבק על שימור מבני הבאוהאוס, שהוביל להכרזה על העיר הלבנה מטעם אונסק"ו‭."‬

     

    בימים אלה מציינת המועצה 25 שנים להקמתה, ולרגל חצי היובל הוציאה לאור את הספר ‭100"‬ מקומות שמורים" ‭150)‬ שקל‭.(‬ בחרנו להביא מתוכו דוגמאות של ארבעה מבנים ששוקמו ושל שני מבנים שעדיין ניטש מאבק על שיקומם.

     

    בית ילין, מוצא  

    ההקמה: בית ילין הוא ביתו של יהושע ילין ‭,(1924-1843)‬ בנו של דוד טביא, מאנשי היישוב הישן הפרושים, שהגיע לירושלים בתחילת המאה ה‭19-‬ והשתקע בה. יהושע ילין היה בין יוזמי הקמת המושבה מוצא ב‭1894-‬ והיה בין הראשונים שיזם, תיכנן וביצע מהלך של "יציאה מן החומה‭."‬ ביתו נבנה במוצא ב‭1890-‬ והוא התגורר בו עם אשתו עד שלהי מלחמת העולם הראשונה.

     

    סיפור המקום: באמצע המאה ה‭19-‬ עלתה לירושלים מבגדד משפחתו של היהודי העשיר, יחזקאל יהודה. שרח, בתו של יהודה, נישאה ליהושע ילין, בן למשפחה שעלתה מלומז'ה שבפולין. זו הייתה, קרוב לוודאי, החתונה הבינעדתית הראשונה בירושלים בעת החדשה.


    בית ילין, מוצא (צילום: איציק שוויקי, המועצה לשיקום אתרים)

     

    בשנת 1860 רכש ילין עם גיסו, שאול יהודה, אדמה מן הכפר קולוניה. השניים תיכננו להקים משק חקלאי ומלון אורחים. למקום קראו "מוצא‭,"‬ על פי משנה במסכת סוכה. בשנת 1871 הקימו מבנה שנועד לשמש כח'אן. היוזמה נכשלה. הם נקלעו לקשיים ונאלצו לעזוב. שאול יהודה מת, כנראה מצער, והוא בן 24 בלבד. בשנת 1894 רכש ארגון "בני ברית" כאלף דונם מאדמת מוצא כדי להקים מושבה חקלאית. ארבע משפחות התיישבו במקום. הן נאבקו בקשיים העצומים שזימנו להם הטבע והשכנים, אך מוצא הפכה למשק פורח.

     

    עבודות השימור: ממלחמת העולם הראשונה ואילך הח'אן הישן הפך לבית כנסת פעיל, אך בתי ילין ויהודה הוזנחו והתפוררו. המבנה ההיסטורי המפואר הוכרז כאתר לשימור, אך מצבו הלך והידרדר. בשנת 2005 חברו בני משפחת ילין למועצה לשימור אתרים והחלו להניע את גלגל השימור. במעורבות ה‭JNF-‬ נמצא תורם בשם לאונרד כהן, יהודי מניו-ג'רזי שהיה בעל רפת ו"נדלק" על סיפור הרפת שהיה ליהושע ילין במוצא. הבית שוקם ושומר, המרתף שבו הייתה הרפת נוקה והוכן לשימוש, הטרסות שוקמו ועליהן נטעו מחדש כרם ובוסתן.

     

    ביקורים: בשנת 2009 הבית נפתח למבקרים.

     

    שעות הפתיחה: א-ה' ‭.13:00-9:00‬ ניתן לתאם ביקורים עם מנהלת האתר רותי ארבל-פסח בטל' ‭.02-5345443‬ עשרה שקלים לאדם.

     

    איך מגיעים: בכביש מס' 1 מכיוון ירושלים, אחרי סיבוב מוצא מאטים (זהירות‭(!‬ ונכנסים בפנייה שבה שלט חום "בית הכנסת העתיק מוצא‭ ." ‬

     

    חצר עין-שמר  

    ההקמה: בשנת 1913 הוקמה חוות עין-שמר, שהפכה ברבות השנים לקיבוץ חקלאי בן מאות חברים.

     

    סיפור המקום: בשנת 1917 התיישבו במקום עשרה חברים מקבוצת "אחדות‭,"‬ שסבלו בעיקר ממחסור במים. אנשים באו ואנשים עזבו, ובשנת 1927 התיישבה במקום קבוצה מאנשי "השומר הצעיר" שעלו מפולין. אברהם לבזובסקי, חקלאי מחדרה, טען בלהט כי במעבה האדמה טמונים מים רבים. בשנת 1935 התרחש אירוע שהיה לפלא בעיני כל - לבזובסקי מצא מים בעין-שמר. מעתה הובטח עתידו של היישוב הקטן.

     

    עבודות השימור: בתחילת שנות ה‭,80-‬ ביוזמת אחדים מחברי המשק, ובראשם רן חדוותי, שוחזרו המבנים ההיסטוריים, ובשנת 1983 נפתח מוזיאון "החצר הישנה" - אתר חינוכי המציג את סיפורו של הקיבוץ דרך תיאור חווייתי של ימי ראשיתו.


    מוזיאון ההתיישבות בעין שמר (צילום: אלעד גרשגורן)

     

    ביקורים: אתר "החצר הישנה" מתאים לכל המשפחה. הדרכה במוזיאון, אפיית לחמניות, נסיעה בטרקטור וברכבת עולים כ‭37-32-‬ שקל לאדם, ניתן להיכנס רק לחלק מהפעילויות. הכניסה חינם לתינוקות עד גיל ‭.3‬

     

    שעות פתיחה: א‭-'‬ה' ‭,15:30-8:30‬ ו' ‭,8:30 12:30-‬ בשבת ‭.15:00-10:00‬ טל‭.04-6374327 :‘‬

     

    איך מגיעים: כביש ‭,65‬ צומת כרכור לכביש ‭.6403 ‬ 

     

    בית בוסל, צפת  

    ההקמה: בשנת 1837 התחוללה בצפת רעידת אדמה שגרמה לאסון כבד. בעיר החלו לפעול מוסדות סעד נוצריים ובהם "החברה האנגלית להפצת הנצרות בקרב היהודים‭."‬ בשנת 1867 רכשה החברה שטח לשם הקמת בית חולים. בשנת 1904 הושלמו ההליכים הביורוקרטיים וקם בניין מפואר, בנוי אבני גיר מסותתות ובעל חלונות קמורים. במרכז הבניין הודגש כרכוב ססגוני שבראשו שעון.

     

    סיפור המקום: בתחילת מלחמת העולם הראשונה גורשו המיסיונרים הבריטים. בתום המלחמה שהו בבית פליטים נוצרים שנמלטו מלבנון. בשנת 1921 הועבר המבנה למיסיון הסקוטי והפך לבית ספר. מאוחר יותר הועמד הבית לרשות חיל הספר העבר-ירדני (שהיה בפיקוד הבריטים‭.(‬

     

    בתקופת מלחמת העולם השנייה החל הפרק היהודי של הבית. קופת חולים של ההסתדרות הכללית רכשה אותו, והוא הוכשר כבית הבראה. שנקרא "בית בוסל" על שמו של יוסף בוסל, ממייסדי דגניה שמת בדמי ימיו בטביעה בכנרת. במלחמת העצמאות שימש הבית בסיס לחטיבת "יפתח" לקראת כיבוש העיר צפת.


    הוכשר כבית הבראה. בית בוסל (צילום: אלכס ליבק, המועצה לשיקום אתרים)

     

    עבודות השימור: ב‭1964-‬ הורחב בית ההבראה. האדריכל יעקב רכטר שילב את הבנייה החדשה באופן הרמוני עם המבנה הישן, והבניין הפך למרכז קליטה. בשנת 1984 נמכר בית בוסל ליזם פרטי ומאז תובעת המועצה לשימור אתרים את שימור הבית כראוי לחשיבותו. תרומות יתקבלו בברכה.

     

    ביקורים: הבית נטוש ומוזנח, אך פתוח לקהל.

     

    איך מגיעים: רח' ירושלים ‭,10‬ צפת.

     

    בית הספר לילדי השייח'ים, ב"ש  

    ההקמה: בניית בית האבן בן שתי הקומות החלה בשנת ‭,1906‬ אך הושלמה רק בשנת ‭.1914‬ בחזיתו ההדורה שלוש קשתות מסוגננות, ואכסדרה מפוארת נפתחת אל אולם מרכזי מרווח. המבנה נועד לשמש כבית ספר חקלאי, שמטרתו המוצהרת הייתה יצירת שינוי בקרב הבדווים והפיכתם מנוודים לחקלאים מושרשים באדמתם.

     

    סיפור המקום: במהלך מלחמת העולם הראשונה הפכו הטורקים את בית הספר לבית חולים צבאי. לאחר הכיבוש הבריטי שימש הבניין כבית ספר עירוני. בנים ובנות למדו בו בקומות נפרדות. הכניסות לבניין היו מופרדות לחלוטין. בשנת 1932 החזיר מושל הנפה, עארף אל-עארף, את המוסד לייעודו המקורי, והוא הפך לבית ספר חקלאי בתנאי פנימייה.

     

    הקומה התחתונה שימשה למגורי התלמידים, ובעליונה היו הכיתות. המורים גרו בבניין עצמו או בקרבתו. מאחורי הבניין גידלו התלמידים ירקות. הלימודים היו ברמה גבוהה, וכך גם רמת התחזוקה והפעילות החברתית. מרבית החניכים היו בניהם של שייח'ים ושל בדווים אמידים. ביוני 1949 הפך הבית למשכנו של קצין העיר באר-שבע, ושנים ארוכות שימש כבית החייל של העיר.

     

     

    עבודות השימור:

    בשנות ה‭80-‬ עבר בית החייל למבנה חדש, והבית נמסר לרשות עיריית בארשבע. שנים ארוכות הוזנח המבנה והגיע למצב של התפוררות. בתחילת שנות ה‭,2000-‬ בזכות פעולתם הנמרצת של גופים רבים - ובראשם עיריית בארשבע, קרן רש"י והמועצה לשימור אתרים בישראל - שוקם הבית ועבודות השימור נמצאות לקראת סיומן, תוך הקפדה על שימוש בחומרים, בטכניקות ובשפה העיצובית שבה נבנה לפני למעלה מ‭100-‬ שנה. הבית, שסיפור עלילותיו הוא בבואה לסיפורה ההיסטורי של באר-שבע בדורות האחרונים, מיועד להיות חלק מפארק מדעי לנוער.

     

    ביקורים: עבודות השיפוץ נמצאות לקראת סיום, ובקרוב ניתן יהיה לבקר.

     

    איך מגיעים: במתחם העיר העתיקה באר-שבע, רח' העצמאות פינת רח' חטיבת הנגב.

     

    בית רוקח, נווה צדק ת"א  

    ההקמה: האחים אלעזר ושמעון רוקח, נכדיו של ר' ישראל ב"ק, הקימו ביפו את חברת "עזרת ישראל‭,"‬ שהפעילה מוסדות לתועלת הקהילה, כגון בית חולים וספרייה הפעילה עד היום ‭")‬שער ציון‭.("‬ החברה יזמה הקמת שכונה יהודית בחולות יפו שנקראה "נווה-צדק‭."‬ השטח, שנרכש מאהרן שלוש, חולק ל‭48-‬ מגרשים, ועל אחד מהם הקים את ביתו שמעון רוקח, ראש הקהילה.

     

    סיפור המקום: שמעון רוקח, מנהיג ואיש עסקים רב-פעלים, היה הרוח החיה בהקמת שכונת נווה צדק והתנהלותה. ביתו היה מוקד החיים הציבוריים של כלל הקהילה היפואית. תחילה היה הבית בן קומה אחת, אך רוקח, בסיועו של אדריכל אוסטרי, הוסיף עוד קומה, שבלטה לעיני הנוסעים ברכבת בקו יפו-ירושלים אשר עברה ממש ליד הבית, וזאת בזכות כיפה מסוגננת שעיטרה אותה.

     

    לאחר מותו של אבי המשפחה הוסיפו בני רוקח לעשות חיל בפעילותם העסקית והציבורית. לימים נעזב בית המשפחה בנווה-צדק ונמסר לאגודת "בני ברית" שהשתמשה בו לצרכיה.


    שמעון רוקח הוסיף עוד קומה. בית רוקח (צילום: עמית מגל)

     

    עבודות השימור: עד לפני כ‭20-‬ שנה הייתה שכונת נווה-צדק מוזנחת ונוטה להתפורר. התשתיות היו מיושנות, רמת התחזוקה הידרדרה, האוכלוסייה החזקה עזבה ונותרו בה אנשים קשי יום. בזה אחר זה נסגרו המוסדות הציבוריים, וגם בית רוקח נעזב. מצבו היה חמור: פריטי בניין נבזזו, זרים פלשו לתוכו והוא הפך לחורבה. לא פחות מ‭50-‬ מבנים בשכונה סומנו כמיועדים להריסה. נוכח התוכניות להחרבת נווה-צדק התעוררה מחאה ציבורית, שבה נטלו חלק המועצה לשימור אתרים, ותיקי השכונה, נאמני שימור ואנשי ציבור רבים.

     

    מי ששיקם את בית רוקח הייתה הפסלת לאה מג'רו מינץ, נכדתו של רוקח, שעשתה זאת בכוחות עצמה ועל חשבונה. ב‭1984-‬ נפתח חצר הבית לציבור, ובחלליו מוצגים כיום ציוריה ופסליה הייחודיים של האמנית. בבית מוצגת גם תערוכת קבע המתארת את פעילות המשפחה. על פעילותה זו העניקה לה המועצה לשימור אתרים בישראל אות הוקרה.

     

    ביקורים: פתוח לציבור הרחב.

     

    שעות פתיחה: א‭-'‬ה' ‭,16:00-10:00‬ ו‭-'‬ש' ‭.14:00-10:00‬ עשרה שקלים לאדם. הדרכת קבוצות: ‭.03-5168042‬

     

    מיקום: רח' שמעון רוקח ‭,36‬ שכונת נווה-צדק, תל-אביב.

     

    מלון קמיניץ, ירושלים

    ההקמה: בשנת 1842 הקים מנחם מנדל בוים את "בית הכנסת אורחים" בעיר העתיקה בירושלים. המקום הציע לאורחיו ארוחות כשרות ולינה ברמה סבירה ובמחיר הוגן. 50 שנה מאוחר יותר העתיק הבן אליעזר ליפמן קמיניץ את המלון לבית שנבנה על ידי הבנקאי פטר ברגהיים, במעלה רחוב יפו.

     

    סיפור המקום: בשלהי המאה ה‭19-‬ פעלו ביפו ובירושלים בתי המלון שהקימה משפחת בוים. המלון הירושלמי נקרא "בית אשל‭,"‬ על-שם העץ שנטע בנגב אברהם אבינו, המארח הנודע. בקרב הציבור והתיירים הוא נודע בשם "קמיניץ‭,"‬ עיר הולדתו של אבי המשפחה. בית ההארחה היה מודרני יחסית לירושלים של שלהי המאה ה‭.19-‬


    המקום הציע לאורחיו ארוחות כשרות. מלון קמיניץ (צילום: אלכס קולומויסקי)

     

    בחצרו ניטע גן גדול ופורח להנאת האורחים. הבית נודע לתהילה והתפרסם בספרי הדרכה לתיירים כגון: "הוטל ג'רוזלם‭."‬ בית המלון אירח אישים נכבדים, בהם הברון רוטשילד, הרב מוהליבר ומנחם אוסישקין. בסתיו 1898 התארחה בו המשלחת הציונית בראשותו של ד"ר בנימין זאב הרצל.

     

    עם התפתחות המלונאות בירושלים ירד מלון קמיניץ מגדולתו. השלטונות העות‘מאניים הפקיעו אותו ומיקמו בו בית דואר. אחר כך שכן במבנה בית ספר, מוקמו בו משרדים שונים, וכיום הוא משמש בית מגורים.

     

    עבודות השימור: מצבו של המבנה עגמומי ועלוב. עיריית ירושלים לא כללה אותו בתוכנית השימור שלה. המועצה לשימור אתרים בישראל עובדת כיום על הצלת הבית ועל האפשרות להקים במקום מוזיאון לתולדות ענף המלונאות. תרומות יתקבלו בברכה.

     

    ביקורים: בית המגורים פתוח לציבור הרחב.

     

    איך מגיעים: נכנסים לבניין מרחוב יפו ‭,70‬ מאחורי הבניין, סמוך לכיכר הדוידקה בירושלים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום:דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
    בית רוקח. מוקד החיים הציבוריים של הקהילה היפואית
    צילום:דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
    מומלצים