שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    גם סמס מאיים לאשה יכול להיחשב אלימות

    מסקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה שיותר ממחצית מהנשים בישראל סובלות מאלימות רגשית ומהתעללות מילולית מצד בן הזוג. גברים רבים נוקטים פעולות שאינן אלימות פיזית וחושבים שלא עברו על החוק. זה עלול להגיע עד הכלא

    15 נשים נרצחו בישראל בשנת 2009 על ידי בני הזוג שלהן. כ-11% מהנשים סבלו בשנים האחרונות מאלימות פיזית מצד בעליהן, ומסקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה שיותר ממחצית מהנשים בישראל סובלות מאלימות רגשית ומהתעללות מילולית מצד בן הזוג.

     

    החוק בישראל לא מחשיב רק מכות כאלימות מצד הבעל. גם שבירת חפצים, השמעת איומים, התעללות רגשית, ואפילו המטרת סמסים מאיימים, או מעקב אחר האשה, יכולים להיחשב כאקט של אלימות ולהוות עילה לעירוב המשטרה.

     

    גברים רבים נוקטים פעולות שאינן אלימות פיזית וחושבים לתומם שלא עברו על החוק. אבל אז מגיעים השוטרים ומעניקים להם ביקור לא נעים בבית המעצר וצו הרחקה מביתם, שיכול להימשך על פני שלושה חודשים.

     

    אז מה נחשב אלימות פיזית, מילולית או רוחנית? מה עלול לגרום לכם להכיר מקרוב את תנאי הכליאה בישראל?

     

    האלימות במשפחה הפכה למכת מדינה. על מנת להילחם בתופעה הקשה, התקבלו לאורך השנים מספר חוקים שמטרתם להגן על נשים מפני בעלים פוגעניים.

     

    חוסר הכרת החוק גרם לגברים נורמטיביים רבים לבלות לילות בבית המעצר, לסבול מהרחקה לצמיתות מביתם ופעמים רבות גם מרישום פלילי מגביל לאורך שנים.

     

    כמעט בכל שבוע מתקשרים אלי, בעיקר בלילות, גברים מתוסכלים, שמצאו את עצמם לפתע בתא המעצר, לאחר תלונה של נשותיהם על אלימות. הגברים המופתעים מתארים על פי רוב מסכת של מעשים, שעד אותו יום לא ידעו שהם נופלים תחת ההגדרה של אלימות בתוך המשפחה ושדינם מעצר והרחקה מהבית.

     

    החוק בישראל אוסר לא רק אלימות פיזית, אלא גם הרמת קול, השמעת איומים, שבירת חפצים, דפיקה בכוח על השולחן או על הקיר, טריקת דלתות, וכן התנהגויות שעלולות להתפרש על ידי בית המשפט כהתעללות נפשית באשה או בילדים. גם שליחת אינספור אסמסים, ואפילו SMS אחד בודד ובו איום מרומז, עלולים לגרום לגבר לבלות את הלילה בבית המעצר.

      

    למה נחשבת אלימות?

    אלימות נחלקת לשלושה סוגים: אלימות פיזית ישירה (חמורה ומתונה), אלימות פיזית עקיפה ואלימות רוחנית. החוק בישראל קובע שכאשר האשה חשה איום על שלומה, מדובר באלימות, גם אם האלימות הפיזית עדיין לא פרצה.

     

    אלימות פיזית חמורה - אלימות פיזית חמורה כוללת מכות ומין בכפייה, ואליה מתייחס החוק בחומרה רבה. כאשר האשה מתלוננת על אלימות שכזו, הבעל ייעצר מיידית ויובא בפני שופט להארכת המעצר ולמתן צווים מגבילים. כן ייפתח נגד הגבר תיק פלילי במשטרה שיסתיים על פי רוב במשפט. אלימות פיזית מסתיימת על פי רוב בהפרדת בני הזוג. לרוב מורחק הגבר מהבית, אך באלימות קשה וכאשר קיימת סכנה מוחשית לשלום האשה והילדים, הם מועברים למקלטים ולטיפול על ידי מוסדות הרווחה.

     

    אלימות פיזית מתונה יותר, הכוללת דחיפות או מכות קלות בלהט המריבה, יצדיקו לעיתים מעצר, ולעיתים תסתפק המשטרה באזהרה, או בהרחקה של הבעל למספר ימים עד שבוע, זאת תוך הפעלת שיקול דעת של קצין המשטרה התורן.

     

    אלימות פיזית עקיפה כוללת טריקת דלתות, זריקת חפצים, אגרוף או מהלומה חזקה על הקיר או השולחן וכן איום במכות. גם אלימות שכזו עלולה להסתיים במעצר, וחומרתה תיקבע בחקירת המשטרה.

     

    אלימות רוחנית כוללת איומים מכל סוג שהוא, ביצוע מעקבים גלויים או סמויים, הטרדה מילולית, בטלפון או במייל, וכל התעללות רגשית אחרת באשה ובילדים.

     

    החוק נגד אלימות במשפחה, האוסר על הבעל לנהוג באלימות פיזית, רגשית או רוחנית כלפי האשה, מאפשר לאשה לבקש ולהרחיק אותו מהבית על מנת להפסיק את מעשי האלימות או למונעם. תלונה של אשה על אלימות מטופלת במהירות על ידי המשטרה ובתי המשפט, ללא צורך בהסתייעותה בעורכי דין. לעיתים קרובות נדון מעצרו של הבעל במעמד צד אחד (האשה). לאחר שבוע ימים מעת מעצרו של הבעל או הרחקתו מהבית, מתקיים דיון בעניינו בבית המשפט. במסגרת הדיון עלול הבעל לסבול הרחקה נוספת לשלושה חודשים, תחת תנאים שונים, הרחקה שנדונה מחדש בתום התקופה.

     

    בכל מקרה של אלימות במשפחה פותחת המשטרה נגד הבעל תיק פלילי, ואם התיק הזה לא ייסגר בשל זיכוי או חוסר הרשעה, יסבול הבעל מקיומו למשך שנים ארוכות. כאשר המשטרה נוקשת בדלת, טוב יעשה הבעל אם יבקש מהשוטרים להיוועץ באופן מיידי עם עורך דין המתמחה בפלילים.

     

    החוק נגד הטרדה מאיימת

    החוק פועל גם נגד פעולות שאינן איום בפועל או נקיטת אלימות. כך, למשל, מעקב של הבעל אחר האשה, הטרדת האשה באינספור צלצולים לטלפון הנייד או הנייח שלה, משלוח עשרות הודעות טקסט והעברת איומים מרומזים בהודעות קוליות, אימיילים או סמסים, עלולים לגרור תלונה למשטרה על "הטרדה מאיימת".

     

    החוק נגד הטרדה מאיימת דורש את החלטת בית המשפט בשאלה אם פעולות הגבר אכן מהוות איום על האשה. אם כך הדבר, יוציא בית המשפט צו האוסר על הגבר להמשיך במעשיו, ואם יפר הגבר המורשע את הצו, עלול הדבר לגרור את מעצרו, קנסות ומאסר.

      

    אי כיבוד צווים של בית המשפט יכול להסתיים במעצר מיידי ובפתיחת תיק פלילי. הישנות התנהגות שהוקעה על ידי בית המשפט בעבר, ובשלה הוצא צו הגבלה כלשהו על הבעל, תגרום על פי רוב את מעצר הבעל, או לכל הפחות את הרחקתו מביתו.

     

    למרבה הצער, החוקים החשובים האלה גררו תופעות לוואי, ובהן ניצול של החוק על ידי נשים על מנת לפגוע בבני הזוג שלהן הנמצאים בסכסוך גירושים איתן. תלונה על אלימות בסכסוכי גירושים הפכה לכלי רב עוצמה, שבו משתמשות חלק מהנשים המסוכסכות עם הבעלים שלהן על מנת להרחיקם מהבית, להפעיל עליהם מערכת לחצים במסגרת מאבק הגירושים.

     

    ידוע מהמחקר בעולם ובישראל, שרוב הנשים הסובלות מאלימות מצד הבעלים אינן נוטות להתלונן על כך במשטרה. העלייה בשנים האחרונות בתלונות על אלימות יכולה להיות מוסברת, לפחות בחלקה, בשל השימוש התכוף בתלונות אלה במסגרת מאבקי גירושים.

     

    בכל מקרה, גם אם הזוג החליט לתת לנישואיהם הזדמנות שנייה, אין הדבר מאפשר להם להחליט באופן עצמאי על הפרת צווי בית המשפט. הדרך הנכונה היא לפנות אל בית המשפט באופן מסודר, על מנת שזה יבטל את הצווים המגבילים שהוטלו על הגבר.

     

     

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אלימות בשלט-רחוק
    צילום: thinkstock
    עו"ד אבי תגר (צילום: שריר תקשורת)
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים