שתף קטע נבחר

חודש אחרי שהכירו הוא כבר שלף טבעת

כששי הציע, אושרת רצתה לחשוב על זה. בכל זאת הם רק הכירו, והיא היתה בת 19. הוא חיכה בסבלנות חודשיים שנראו כמו נצח, עד שהגיעה התשובה. זוג השבוע מוכיח שיש אהבה מצ'אט ראשון בלי תמונת פרופיל, ועם דעות אחרות על חתונות ושמות משפחה

רובנו, למודי דייטים ואתרי היכרויות שכמונו, כבר מטילים ספק בפגישה עיוורת של ממש, כזו בה לא רואים את הפרטנר לפני. חלקנו אפילו עוד יותר סקפטיים כשמדברים על אהבה ממבט ראשון. אבל מה לגבי אהבה לפני שהיה אפילו מבט אחד? 

 

שי, מהנדס תקשורת בן 28, מספר שהיה רווק מושבע. אחרי זמן מה קץ בחיי הבדידות ותר אחרי מישהי מיוחדת עבורו באתרי היכרויות. העובדה שמצא את אושרת, שתהיה בת 20 בספטמבר, והיום הם נשואים באושר וגרים יחד בנשר, נשמעת כמו עוד סיפור הצלחה של הרשת המשדכת, אבל המהירות בה הכל קרה היא זו שתפסה את תשומת הלב.

 

"לאחר דייט ממש לא מוצלח ויום של דיכאון בבית החלטתי להיכנס לאתר היכרויות האהוב עלי, ושם, אחרי פחות מחמש דקות, התחילה לדבר איתי אושרת", משחזר שי. לדבריו, כבר בפעם הראשונה שראה אותה, הוא ידע שהיא האחת.

 

מתברר ששי פנה לאושרת בפעם הראשונה שנכנסה לאתר ההיכרויות. "היה לי משעמם, חשבתי 'בואי נכיר אנשים' ונכנסתי לאתר מפגשים. עדיין לא היתה לי תמונה לא כלום. נכנסתי, נרשמתי, ואחרי חמש דקות הוא פנה אליי. כששאלתי אותו אחרי זמן למה הוא פנה אליי, הוא אמר שפשוט מבחינת סטטיסטיקה אם פונים כמעט לכולן, בסוף מישהי תענה", מספרת אושרת.

 

הסטטיסטיקה של שי עבדה לטובתו, מעבר לחלומותיו הפרועים ביותר. השניים התחילו לדבר בצ'אט בסביבות עשר בלילה, כשהנושא הראשון היה משהו לא בדיוק רומנטי: נשר, עיר מגוריו של שי וגם שם מפעל המלט ליד רמלה, שם שהתה אושרת אצל סבתה בעת השיחה. "יש לי גם חברה טובה בנשר, אז משם פיתחנו את השיחה. אחרי משהו כמו שעתיים עברנו לטלפון".

 

שי ואושרת לא זוכרים בדיוק על מה הם דיברו מעבר לכך. השיחה נמשכה שש בבוקר, וקשה לצמצם שמונה שעות דיאלוג לכמה מילים. אושרת זוכרת שהפתיעה גם את עצמה: "אפילו עם החברה הכי טובה שלי, איתה אני מדברת הכי הרבה, אף פעם לא דיברנו לפרק זמן כזה ארוך. עד היום יש דברים שאני מספרת לשי ואז מגלה שהוא יודע אותם כי כבר סיפרתי לו עליהם בשיחה הראשונה".

 

אחרי שהציע אושרת שאלה אותו אם הוא מטורף

כשהבוקר עלה, הם סיימו את השיחה, אבל לא נפרדו באמת: "קבענו להיפגש עוד באותו יום. אחרי שעתיים-שלוש, לא הלכנו לישון ונסעתי לדירה שלי בנתניה ששכרתי באותה תקופה. שי לא עבד בזמנו, לקח את הרכב של ההורים ונסע לנתניה לאסוף אותי. הלכנו אליו הביתה, ומאז בערך אנחנו ביחד".


 

אושרת אומרת שבתוך שבוע בעצם מצאו את עצמם גרים יחד: "לא עברנו רשמית, זה פשוט קרה. הייתי ישנה אצל שי וחוזרת בבוקר, ומהר מאוד שמתי לב שאני ארבעה ימים בשבוע אצלו ובקושי יומיים אצלי".

 

האהבה פרחה, וכעבור חודש אמר שי לאושרת שיש לו הפתעה בשבילה. גם כאן אפשר לומר שהצעת הנישואים, כמו המעבר לגור יחד, פשוט קרתה. ושוב, אושרת היתה מופתעת: "הוא קנה לי טבעת, יחד עם זוג עגילים, ונתן לי אותה באופן די קז'ואל. הוא לא עשה מזה סיפור גדול ואז זרק, 'תדעי, את הולכת להתחתן איתי'".

 

התגובה לא אחרה לבוא: "אמרתי לו, 'מה, אתה מטורף?' בכל זאת הייתי רק בת 19".

 

אושרת רצתה לחשוב על זה, והיא חשבה, חודשיים. ושי חיכה. "יש לו סבלנות של פיל, אני לא יודעת מאיפה הוא מביא אותה. שי היה נציג שירות חמש שנים ואהב את העבודה, שזה אבסורד. הוא היה מקבל אנרגיה מלעזור לאחרים, וזה עושה אותו לבן אדם מדהים. כשהבנתי מי הוא אמרתי שאני אנצל את מה שיש לי ביד, אתפוס את ההזדמנות זו ואתחתן איתו – שלא יתחרט".

 

"לארגן חתונה זה דבר רע, זה בלגן תהומי"

שאלתי את אושרת אם ההפרש ביניהם, של כתשע שנים, לא הפריע: "נשים מתבגרות מהר יותר מגברים באופן כללי, ואני ספציפית בוגרת יחסית. אם הייתי יוצאת עם מישהו בגילי הייתי מרגישה שאני מגדלת אותו, אז זה נראה לי כיתרון. מבחינת אינטליגנציה אנחנו באותו ראש, ויש לנו שפה משותפת. אומרים שאנחנו דומים, מתנהגים ומגיבים כמעט אותו דבר, ואפילו נראים קצת דומה".


כשהוסרו העכבות התחילו ההכנות לחתונה. השניים נישאו באולם הרקיע בקריית אתא בסוף אוגוסט, שישה חודשים ויומיים אחרי שהכירו. הם לא רצו חתונה גדולה, אבל הסכימו, כדי לרצות את ההורים.

 

התפישה של אושרת ושי לגבי החתונה שונה מזו של חלק מהזוגות - הם בעיקר התמקדו בלארגן אותה מהר, לעבור את זה ולהמשיך משם הלאה. הם לא ראו בערב עצמו את פסגת שאיפותיהם: "לארגן חתונה זה דבר רע. זה בלגן תהומי. כבר בחלוקת ההזמנות, המשפחה שלי מזרחית אסלית, אם לא מגיעים אל כל אחד באופן אישי ויושבים אצלו לחצי שעה לקפה ועוגה, הם נעלבים".

 

אושרת הגיעה למודת הכנות אחרי החתונה של אחותה: "היו שם כל כך הרבה ויכוחים שזה עשה לי כאב ראש, ואני הייתי רק האחות. הלחץ הנפשי הוא אדיר. את רוצה שכולם יהיו מרוצים ויגידו שהיה מעולה ומדהים, וכדי שזה יקרה את צריכה להיות מטורטרת באופן בלתי ייאמן, לדאוג להתמקח על כל דבר, לדעת בדיוק מה את אמורה לקבל כדי שלא יעבדו עליך ולרדת לפרטי הפרטים הקטנים".

 

שם המשפחה שלה הצטרף לשם שלו


החתונה עברה כמו מערבולת צבעים. היום המאושר היה למחרת. שי ואושרת

 

מרוב לחץ והתרגשות אושרת בקושי זכרה את הערב, למרות שלא שתתה טיפת אלכוהול: "החזקתי לשי את היד מאוד מאוד חזק בחופה, שי שם לי טבעת, והיה רב מעצבן שאמר משהו על חודש אלול. אחר כך הכל עבר מולי, כמו מערבולת של צבעים. כשישבתי לראות את הווידיאו תהיתי מתי כל זה קרה. זה לא היה היום המאושר בחיי, היום המאושר היה יום אחרי, כשיכולתי לשבת בשקט עם בעלי ולדעת שאנחנו נמשיך לחיות את חיינו יחד".

 

כשם שהחתונה מבחינת שי ואושרת היא לא הכל, גם מאחורי שם המשפחה המשותף ארף לופטון יש סיפור לא שגרתי. אושרת מספרת: "אבי נפטר כשהייתי בת עשר, והיו לו רק בנות. היה לי עצוב ששם המשפחה ייעלם מהעולם, אז שי הוא הוסיף את השם שלי לשם המשפחה שלו, כדי שלא יאבד. עכשיו שנינו נושאים את שני השמות".

 

לאושרת יש גם עצה טובה לזוגות אחרים, וכמה מילים על טיבה של זוגיות: "אין דבר כזה זוגיות מושלמת, היא מורכבת מהרבה התפשרויות. כמה שלא אוהבים זה את זה, אם לא מתפשרים – לא נשארים ביחד. אי אפשר להישאר כל אחד בדיוק כמו שהוא היה לפני שהכרתם, ועדיין להגדיר את עצמכם כזוג. צריך להיפגש איפשהו באמצע".

 

היא נותנת דוגמה מהחיים: "לפני שנפגשנו שי היה פנאטי לסדר ואני מבולגנת ועצלנית, אז אני הפכתי לקצת יותר מאורגנת והוא לפחות מוקפד. אני לא מסוגלת להיות נמלה חרוצה, אבל אם יש משהו שממש מפריע לו, אני אכן אעשה מאמץ. למשל, אני שונאת לרחוץ כלים, אז שי עושה את זה, אבל אני אשטוף את הבית. אי אפשר שאחד יישא בכל העול והשני לא יעשה כלום. חייבים לחלוק בנטל".

 

  • זוגות שסיפורם המלא ותמונותיהם יתפרסמו בערוץ יחסים יקבלו במתנה ספר רומנטי אישי בכיכובם, מתנת יוליה - הפתעות מתוקות

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הכירו בפעם הראשונה שנכנסה לאתר. אושרת ושי
ידע מיד שזה זה. שי
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים