שתף קטע נבחר

האיום האיראני: ההשפעה הפרסית על העברית

מאז ימי המלך אחשורוש ועד ימינו אנו השפה העברית שואבת מילים רבות מהפרסית. השפות חיות בדו קיום, המנהיגים פחות. על הקשר ההיסטורי-לשוני בין אוצר, גנזך, גזבר ומרכול

ידוע שהפרסים הם סוחרים טובים ויודעים לנהל את כספם היטב. הפרסים מאז ומעולם הצטיינו באופן כללי בניהול, למשל ניהול אימפריה מהודו ועד כוש לפני 2,500 שנה. אחד העמים באותה אימפריה היה העם היהודי והשפה העברית קיבלה מן השפה הפרסית מילים רבות כבר תקופת התנ"ך, וממשיכה לקבל עד ימינו.

 

מכיוון שפרסית היתה שפת השלטון, חלק גדול מן המילים האלה הן מונחי שלטון. חלק מהמונחים האלה נטמעו בעברית והגיעו עד לעברית החדשה, למשל דת (חוק) ופתגם (מסר), וחלק נשארו מילים זרות בתנ"ך, למשל אחשדרפנים (מילולית: שומרי הממלכה).

 

בתוך מונחי השלטון יש גם מונחים כלכליים. במגילת אסתר, המן מבטיח לאחשורוש "ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך" – כלומר אל אוצר המלך. Ganza היא המילה הפרסית העתיקה ל"אוצר", במשמעות בית האוצר: המקום שבו מחזיקים את הכסף וגם תבואה ודברי ערך אחרים. בצירוף סיומת ההקטנה ka-, נשאלה המילה לעברית כ-גנזך, והשורש ג.נ.ז קיבל משמעות של הטמנה ושמירה, ללא שימוש.

 

לאיש שתפקידו לשאת את ה-ganza קוראים ganza-bara. האלמנט השני במילה, bara, בא מאותו שורש הודו-אירופי כמו הפועל האנגלי to bear – "לשאת". הסיומת -בר מופיעה גם במילה הפרסית פרבר – היישובים ש"נושאים" את העיר מסביב.

 

ה-ganza-bara, הוא הגזבר העברי, היה סוג של מנהלן פיננסי באימפריה האח'מנית, היא האימפריה של כורש, אחשורוש ובני שושלתם. היו גזברים במספר רמות שלטון: גזבר המחוז היה מעל גזברי משנה מקומיים. מאוחר יותר התרחב המונח ושימש לפקידי אוצר באשר הם, בכל רמות השלטון, וגם בבית המקדש בירושלים.

 

מהו אמרכל?

הגזבר הראשון המוזכר במקורות ישראל הוא מתרדת הגזבר, בספר עזרא. מתרדת היה כנראה גזבר בכיר ביותר, בבית המלך. הוא החזיר ליהודים את אוצרות בית המקדש שבזז נבוכדנצר. בספר עזרא מוזכרים גם הגזברים של מחוז עבר הנהר, שקיבלו פקודה להעמיד לרשות עזרא כספים ומשאבים ככל שיבקש, עד מאה ככרות כסף, מאה כורין של חיטה, מאה בתי יין, מאה בתי שמן, ומלח ללא הגבלה (עזרא ז, כא). משני התיאורים האלה ניתן ללמוד על תכולת ה-ganza, אוצר המלך, בימי קדם.

 

במשנה מוזכרים גזברין שעובדים במשותף עם אמרכלים. יש המסבירים את המילה אמרכל כ"מי שאומר הכול". זוהי אטימולוגיה עממית, כלומר הסבר של העם למקור המילה, שמבוסס על דמיון צלילי ועל קשר כלשהו למשמעות המילה. בעצם, גם אמרכל הוא מונח פרסי, או פרסי למחצה.

 

האלמנט הראשון ב-אמרכל הוא hamar, משורש פרסי שקשור לפעולות שכליות: זיכרון, מחשבה, חישוב. האלמנט השני יכול להיות אחד משני דברים. יש המשחזרים תפקיד בשם hamara-kāra "עושה החשבון" (האלמנט kara נגזר מהשורש הפועלי kar "לעשות" בדיוק באותו אופן שבו נגזר האלמנט bara מהשורש bar "לשאת").

 

אחרים משחזרים את האלמנט השני כ-ekal, מילה שומרית עתיקה שנכנסה לעברית כ"היכל". אמרכל הוא חשב ההיכל, כלומר חשב המקדש. גרסה נוספת של המילה אמרכל בעברית משנאית היא מרכול, אולי בעקבות האטימולוגיה העממית "אומר הכול". היום מרכול כבר אינו שם של נושא תפקיד, אלא של מקום – סופרמרקט, או מכולת.

 

הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות ואיראן הקדומה במסגרות שונות, יזמת ומנכ"ל מיזם המרצים מר צים וחבורתו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד
צילום: AP
ד"ר תמר עילם גינדין
צילום: דני שביט - Total Vision
מומלצים