הבחירות באינטרנט - דברים שלא תראו בטלוויזיה

הבחירות המתקרבות מאפשרות לגולשי האינטרנט למצות את מיטב כשרונותיהם. זה כמה שבועות שתיבות הדואר האלקטרוני של גולשים ברחבי ישראל מתמלאות ללא הרף בסטיקרים, סרטונים, כותרות סאטיריות ותכנים אחרים שעוסקים בנושא הבחירות.
אם אתם מחוברים מהבית או מהעבודה ומשתמשים פעילים בדואר האלקטרוני – הסיכוי לחמוק מתעמולת הבחירות "העממית" דרך האינטרנט הוא קלוש.
הרוב המכריע של תכני התעמולה באינטרנט לקראת הבחירות הוא סאטירי ודומה כי יותר מאשר ניסיון הגולשים לשעשע עצמם ואחרים (במהלך העבודה, למשל), הדבר מעיד על מיאוס הגולשים מהמועמדים השונים.
ברשימות תפוצה של גולשים (הודעות דואר אלקטרוני שנשלחות בתפוצה רחבה למכרים, עמיתים לעבודה, בני משפחה, חברים ושאר קורבנות תמימים שצורפו לרשימה בניגוד לרצונם. ברשימות פעילות במיוחד נשלחות מספר הודעות מדי יום), נשלחות הודעות דואר אלקטרוני ובהן תכנים השמים ללעג את שני המועמדים – ללא העדפה בין הדבר לכולירה.
בעוד המשחיתים האלמונים של שלטי החוצות "אסור לחזור לידי שרון" נאלצו לעמול קשה כדי למחוק את המלה "אסור", המדיה הדיגיטלית, בה השעתוק הוא עקרון בסיסי, מאפשרת לגולשים, באמצעים פשוטים יחסית וזולים, לפתח תכני תעמולה במולטימדיה, ולשנותם, לעוותם, לעצבם ולהפיץ בתפוצת שיא. כך למשל, קמפיין הבחירות של מרצ הפך ל"מלחמה בלי שרון, בסרט הזה כבר היינו – אינתיפאדת אל אקצה 2000".
הגולשים מרשים לעצמם את מה שמטות הבחירות השונים אינם יכולים להראות בתשדירי התעמולה בטלוויזיה, ויש רינונים על כך שבדיוק לשם כך הם משתמשים באינטרנט. בעבר פורסם כי מטה ברק מפיץ באינטרנט סרטונים שפסל לשידור.
באחד הסרטונים שמופצים ברשת נראה שרון מגמגם כאשר הוא נשאל על השלום, בסרטון אחר הוא נראה מבולבל ועצבני. התשדירים נפסלו לשידור בטלוויזיה, משום שחרגו מהקווים האדומים שהציבו אנשי האסטרטגיה, או משום שלא נמצא להם שיבוץ מתאים, ומצאו את דרכם לאינטרנט.
אולם מרבית תכני התעמולה מיוצרים על ידי גולשים, ואלו אינם מחויבים לקווים אדומים. למשל, באתר "עצומה" ניתן למצוא סטיקר אלקטרוני בנוסח: "הטבח לאל, שרון לישראל" עם תצלום שרון וכיתוב מופיע מתחתיו: "הסתה? החליטו אתם".
סטיקר אחר קובע: "רק ברק יביא שרון" עם הקו האדום הנמרח המפורסם מתחת למלה "ברק". בתמונת Gif מושקעת אך לא מעודכנת באתר אחר מופיע הכיתוב: "כל עם מקבל את המנהיגים הראויים לו" מתחת לתמונת אהוד ברק המתחלפת לתמונת בנימין נתניהו ולהפך.
גולשים משקיעים יותר יוצרים תעמולת מולטימדיה. למשל, גולש אלמוני יצר סרטון שבו מופיע אריאל שרון כזמר עממי השר בשירה בציבור "לבנון זו שמחה, לבנון זו ברכה, לכו תשאלו את בגין", על משקל "ילדים זה שמחה" של להקת "הברירה הטבעית".
גולש אחר עמל רבות וכתב קורות חיים של שמעון פרס, שבוודאי יודה לו על כך. גולש אחר עיצב כרזה לסדרת הפרוזה הנמכרת "אהוד פוטר" על משקל הארי פוטר.
הגולשים ממעטים להשתמש בתכונות האינטראקטיביות של האינטרנט. מי שכן עשתה זאת בחינניות רבה היא חברת "נטקינג", שהשיקה לאחרונה את אתר "מכתב לקול הצף". באתר זה יכולים הגולשים לחבר מכתב אינטראקטיבי, הקורא להצביע למועמד זה או אחר, לא להצביע או להצביע פתק לבן ולשלוח אותו לחבר.
האתר קורא לגולשים לנצל את ההזדמנות לפנות לקול צף ולנסות להטות את הכף לצד הנכון מבחינתם, אך צירופי הניסוחים המשעשעים שמציע המכתב הופכים אותו לסאטירה, שספק אם ישמש גולשים לשכנוע רציני של קולות צפים.
אתר הסאטירה המושקע ביותר שעוסק בבחירות הוא "נונסנס" של חברת האינטרנט "נונסטופ" ואולפני מימד. "נונסנס" הוא אתר בחירות סאטירי על טהרת טכנולוגיית הפלאש המציג לגולשים "מהדורת חדשות" - סרט אנימציה סאטירי הנפתח בדברי קריינות ומציג קטע אקטואליה בתוך מסך טלוויזיה מצוייר. לאחר שצפה בקטע, הגולש יכול לשלוח את הקטע לחבר בדואר האלקטרוני.
המהדורות, באורך דקה, מתחלפות מדי יום ו"מתכתבות" עם אירועי היום ותשדירי התעמולה בטלוויזיה. למשל, המהדורה של היום (ה') עוקבת אחרי מעללי פרס וביילין, שניצלו הפוגה בשיחות טאבה ויצאו לקניות באזור. פרס וביילין המצוירים מותקפים על ידי מחבלים, שמפוצצים את השניים. למרות מותם, ראשיהם הכרותים של השניים ממשיכים ללהג על אכילת חומוס בדמשק.
בסרטון אחר נראית דמותו המצוירת של אהוד ברק חוזרת בראיון ללא הרף על המשפט: "השלום הזה מהמוצדקים בתולדות ישראל" על רקע תצלומים (אנימציה) מהאינתיפאדה והלינץ' ברמאללה.
כאשר נשאל העורך הראשי של נונסטופ, ערן דרחוביץ, אם אתרי אינטרנט סאטיריים מרשים לעצמם לפרסם תכנים קיצוניים יותר מאלו שמתפרסמים בטלוויזיה, הוא אומר: "אני חושב שסאטירה מטבעה חייבת להיות נוקבת תמיד, בטלוויזיה כמו באינטרנט. אמנם, האינטרנט הוא מדיום 'חופשי יותר' אך גם לנו יש קווים אדומים. אנחנו פוסלים קטעים לשידור מנימוקים משפטיים".

אתם חופשיים גם מהצורך להציג תעמולה מאוזנת כלפי הימין והשמאל?

"אנחנו משתדלים לשמור על אי הטיה ימינה או שמאלה אבל לא מקפידים בדקדקנות על הסימטריה. מניסיוני, זה לא משנה מה אעשה - תמיד יאשימו אותי בשמאלנות".
דרחוביץ מצביע על ההבדל הניכר בין סאטירה פוליטית באינטרנט לבין סאטירה בטלוויזיה. "תוך דקות ספורות אנחנו מקבלים תגובות על כל קטע וידאו, בדיחה או רעיון שהוצג באתר, ומיד יכולים לדעת, על פי תגובות הגולשים אם הצלחנו או נכשלנו. באינטרנט, בניגוד לטלוויזיה, כמות הגולשים המגיבים היא כמות המבקרים, ולנו יש לא מעט מבקרים".
דרחוביץ אומר שבשלב זה אין למערכת "נונסנס" נתונים על כמות הגולשים שמקדמים את קטעי הווידאו לחברים בדואר האלקטרוני אך מדברים עלינו למחרת מהדורה, כפי שמדברים על תוכניות טלוויזיה.
בנונסנס עובדים צוות של כותבים, אנשי עיצוב ואנימציה, מעצבי דמויות ואנשי סאונד. עוד באתר: ידיעות סאטיריות שנפלטות ממכונת כתיבה ישנה מצוירת, קטעי סטנד-אפ בהשתתפות הצוות המשעשע דוד ויצטום ועמנואל הלפרין.
ראוי לציין שהתכנים באתר נונסטופ, כמו גם בקטעי תעמולה אחרים ברשת, אינם ברמה אחידה, אך כאשר גם בערוצי הטלוויזיה השונים אין תוכנית סאטירה אמיתית (אם אין לוקחים את "זו ארצנו" בחוסר הרצינות הראויה), מדוע לבוא בתלונות בעניין זה אל גולשים פרטיים וחברות האינטרנט דלות המזומנים?