שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מלחמה, מלחמה, מלחמה
    אפשר לטפל בבעיות גם באופן קצת פחות נעים. שלילה, החרמה, אכיפה גדולה וענישה חזקה

    תאונות הדרכים הן נושא רציני למדי. כ-500 ישראלים מאבדים את חייהם מדי שנה בתאונות ועוד רבבות נפגעים - וזה בפירוש נושא המצדיק "מלחמה" של ממש. ובמלחמה - כמו במלחמה - צריך לגייס את כל האמצעים, גם אם הם לא פופולריים בקרב הנהגים.
    הבעיה היא, שבישראל אף אחד אינו פועל בצורה מערכתית ומתוכננת במלחמה הזאת, אחרת ניתן היה כנראה להגיע לתוצאות טובות יותר. הנה תוכנית פעולה בת 10 נקודות, כל אחת מפרטת מה וכיצד ניתן להשיג:

    1. מודיעין - לא יוצאים למלחמה בלי מודיעין שטח טוב. זה צריך לכלול הקמת מערך דיווח ממוחשב, במסגרתו יוקם במשטרת התנועה ובמשרד התחבורה מאגר מידע ממוחשב, שיכלול דיווח על כל תאונה המתרחשת בכל פינה בארץ.
    הדיווח יכלול פרטים כמו מיקום תאונה, סיבה, סוג רכב, צבעו, מין וגיל הנהג, מזג האוויר במועד האירוע ועוד. ממאגר מידע שכזה ניתן יהיה להפיק בתוך שנה-שנתיים מידע רלוונטי לרוב: למשל, על צמתים וכבישים שבהם יש בעיות תשתית, על דגמי מכוניות בעייתיים ואפילו על מעורבותן הגבוהה יחסית של מכוניות הצבועות בצבע מסוים.
    2. הצטיידות - למלחמה אמיתית אי אפשר לצאת עם כמה עשרות ניידות משטרת תנועה בלבד. צריך ציוד מתקדם כמו הרבה יותר כלי רכב, גם מוסווים, שיצוידו במצלמות וידיאו, בעזרתן יצלמו השוטרים נהגים בעייתיים כמו אלה החותכים נתיבים, עוקפים במקומות אסורים, לא מאותתים בפניות וכדומה. זו שיטה יעילה במיוחד, שגם חוסכת ויכוחים אחר-כך בבתי המשפט - שהרי אין כמו הוכחה מצולמת.
    וכמובן, שאת הניידות והשוטרים צריך לראות על הכבישים בכל שעות היממה, במיוחד בסופי שבוע. אם צריך, אפשר להקים מערך התנדבותי של שוטרי משטרת תנועה שיעבדו (אולי במסגרת המשמר האזרחי) רק בסופי השבוע, הנחשבים לקטלניים במיוחד.
    3. ענישה - מה לעשות, אבל הגורם האנושי הוא עדיין הגורם העיקרי לתאונות. לא יתכן שעל כבישי ישראל מסתובבים נהגים שיש להם 30, 40 ו-50 עבירות תנועה רשומות - נהגים כאלה הם עבריינים מועדים, שבסופו של דבר יגרמו לתאונות קטלניות.
    את הנהגים האלה צריך להוריד מהכביש לתמיד, ומי מהם שייתפס ליד ההגה בלי רשיון תקף - יישלח לכלא לזמן ממושך.
    4. מצלמות - שלא יספרו לאף אחד שמהירות מופרזת אינה גורם לתאונות דרכים. מי ש"טס" על הכביש אינו מספיק להגיב למצבים משתנים, כמו למכוניות ש"חותכות" נתיבים, ליקויי תשתית בכביש או הולכי רגל מתפרצים. ומצלמות הן אחלה שיטה לצמצום תופעת הנהיגה במהירות מופרזת, בניגוד ל"אקדח הלייזר" הבעייתי והמיותר.
    אם משטרת התנועה הייתה פועלת ביעילות, אפשר היה לפרוס מאות מצלמות כאלה המחוברות למוקד באמצעות מערכת סלולרית-ממוחשבת, השולחת דוחו"ת באופן אוטומטי, יעיל וחסכוני. ונהג שיודע שהכביש בו הוא נוהג מצויד בהרבה מצלמות, נזהר יותר (ראו למשל את כביש מס' 4, מצומת מורשה ועד חדרה).
    5. תשתית - מה לעשות, אבל מע"צ היא גוף פשוט מפגר בכל הקשור לתכנון ולתחזוקת כבישים. כנראה שהמהנדסים שלהם למדו בשנות ה-50 ולא התעדכנו מאז. לא יתכן שכל-כך הרבה כבישים יתוחזקו בצורה גרועה - עם בורות, שוליים נמוכים ולא מסומנים בפסים צהובים ובמחזירי אור, עם צמתים צרים מדי, הגורמים לנהגים לחתוך נתיבים, עם המון רמזורים מיותרים (צומת בני ציון על כביש 4 הוא דוגמה מצוינת).
    כדי לתקן - לא צריך תקציבי ענק כמו לכביש חוצה ישראל: צריך המון עבודה אפורה ושיטתית, של בדיקת כביש אחר כביש וצומת אחר צומת, של תיקון והרחבת צמתים, של סימון, צבע, תאורה, מחזירי אור וגדרות בטיחות, גם בתוך הערים. והכי חשוב, לצמצם ככל האפשר את מספר הצמתים המרומזרים באמצעות מנהרות, כיכרות וכדומה.
    6. חינוך לנהיגה - לימוד נהיגה צריך להיות מקצוע חובה בבתי ספר תיכוניים, בדיוק כמו מתמטיקה ואנגלית. צריך להגיע למצב שתלמיד מסיים את כיתה י"א עם רשיון נהיגה ואחרי שעבר קורס תיאוריה מתקדם ומורחב, אחרי שהתנסה גם בנהיגה במצבים קיצוניים במגרש החלקה, כולל ירידה לשוליים וחזרה לכביש וכו'.
    7. נהגים צעירים - מדובר במגזר הכי מסוכן על הכביש, וכדי להשתלט עליהם חייבים לנקוט באמצעים קיצוניים. הדבר שהכי משפיע עליהם הוא החרמת המכונית - ואין ברירה - זה אמצעי שצריך להיעזר בו. אם נהג צעיר, כזה שלוקח את המכונית של ההורים בלילות שישי ונוסע להשתולל עם החברים יידע שאם ייתפס כשהוא מבצע עבירה כלשהי מכוניתו תוחרם לשבוע-שבועיים או יותר (בהתאם לחומרת העבירה) - הוא ינהג כאילו הוא ממשיך את הטסט שלו.
    8. הולכי רגל - יותר מרבע מהרוגי התאונות הם הולכי רגל - וכאן תעזור רק הסברה. המגזרים הכי נפגעים כאן הם ילדים וקשישים ואליהם צריך לפנות בכל דרך אפשרית - בבתי הספר, באמצעי התקשורת, ובבתי אבות. כמו-כן ניתן להיעזר בפנסיונרים רבים שרוצים להתנדב ולעמוד בשעות העומס במעברי החצייה, כדי לסייע לילדים ולאחרים לחצות בביטחון את הכביש.
    9. נהגים "מקצועיים" - מגזר מופרע נוסף, שאחראי להמון תאונות קטלניות. מדובר בנהגי משאיות, מיניבוסים, טנדרים, מוניות ואוטובוסים, כאלה הנמצאים הרבה שעות על הכביש ולא תמיד מתנהגים בהתאם לחוקים ולכללים.
    גם אצלם, האמצעי שהכי ישפיע הוא החרמת המכונית המבצעת עבירת תנועה. ותהיו בטוחים שאם נהג משאית יידע שאמצעי הפרנסה שלו יוחרם בגלל עומס יתר, מהירות מופרזת, חיתוך נתיבים או כל עבירה אחרת, יתנהג אחרת על הכביש.
    10. מנהל הבטיחות בדרכים - כיום זהו גוף מגוחך, אבל למעשה זה אמור להיות המטה שירכז, ינחה ויפעיל את כל המערך הנ"ל, כולל פיקוח מקצועי על עבודת משטרת התנועה . ובראש המטה הזה צריך לעמוד אדם סמכותי, רציני, מקצועי, שיידע שהוא יוצא למלחמה של ממש עם יעד ומטרה ברורים: להוריד - תוך שלוש-ארבע שנים - את מספר ההרוגים הממוצע בתאונות בישראל ללא יותר מ-300 בשנה.


    הכתבה מייצגת את דעתו של הכותב בלבד

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מלחמה, מלחמה, מלחמה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום:איי פי
    במלחמה כמו במלחמה...
    צילום:איי פי
    דני סלומון
    עשר נקודות לביצוע
    דני סלומון
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים