יואל פלדשו - טייס הקרב שייעל את אל-על

יואל פלדשו נולד בטבעון בשנת 1949 ושם גדל. ב-1967 התגייס לקורס טיס ולאחר סיום הקורס שירת כטייס קרב בחיל האוויר. הוא התקדם בחיל עד לתפקיד מפקד טייסת ומפקד בסיס ובהמשך שימש כראש להק כוח אדם וראש להק מודיעין (תפקיד אותו מילא בתקופת מלחמת המפרץ). ב-1994 השתחרר מהצבא בדרגת תת אלוף.
לאחר השחרור עבד פלדשו תקופה קצרה בחברת אדיונטיקס ובצ'מפיון מוטורס. בספטמבר 1996 מונה כמנכ"ל אל-על, חברה בבעלות המדינה, במקום רפי הר לב, שכיהן בתפקיד 14 שנה.
מינויו הושג בהסכמה בין ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ושר התחבורה של ממשלתו, יצחק לוי מהמפד"ל, ולמרות התנגדותו של יו"ר דירקטוריון אל-על, יוסף צ'חנובר.
בתום שנת 1996, שנת כניסתו לתפקיד, רשמה אל על הפסד שנתי של 82 מיליון דולר. פלדשו יזם צעדי התייעלות והפסדי החברה הצטמצמו מרבעון לרבעון, עד שב-1998 רשמה החברה רווח של 22 מיליון דולר וגידול קל במספר הנוסעים. ב-1999 ירד הרווח ל-16 מיליון דולר.
במהלך השנים התבטא פלדשו פעמים רבות בעד הפרטת אל-על ובעד הפיכתה לחברה שפועלת על פי פרמטרים כלכליים בלבד. על רקע זה ועל רקע תפיסתו העסקית הוא נכנס לעימות עם שר התחבורה לשעבר, יצחק מרדכי, ועם כמה מחברי דירקטוריון אל-על.

תחילת הסוף

לאחרונה התגלעו מתחים בין פלדשו לאמנון שחק, שר התחבורה, על רקע פרשת העברת הכספים מאל-על לחברת היעוץ האמריקאית KGMG. הפרשה החלה בסוף יולי השנה לאחר שסמנכ"ל הכספים החברה, יורם גלאון, דיווח לדירקטוריון על אי סדרים בהתקשרויות החברה עם חברות זרות.
גלאון מצא כי אל-על שכרה את שירותיהן של החברות האמריקניות KGMG ומוניטור ללא מכרז וללא חוזה, והעבירה להן יותר ממיליון דולר. מנכ"ל KGMG ישראל הוא אסף אגמון, מקורבו של המשנה למנכ"ל אל-על.
סמנכ"ל הכספים גלאון התלונן לאחר הגילוי כי פלדשו דרש ממנו להתפטר בעקבות גילויו.
בישיבת שהתקיימה בראשית אוגוסט הביע דירקטוריון החברה את הערכתו ליורם גלאון על תיפקודו בפרשה. בנוסף, הדירקטוריון נזף נזיפה חמורה במשנה למנכ"ל, מנשה טרם, והעיר למנכ"ל, יואל פלדשו, על החריגות שהיו בטיפולו בנושא. היום החליט פלדשו להתפטר מתפקידו.
פלדשו מתגורר בקיסריה והוא אב לחמישה ילדים.