ח"כ ענבל וד"ר גבריאלי

ענבל גבריאלי, את לא לבד. הבורות המדהימה שהפגנת בשבוע שעבר, שלא ידעת על מה ולמה מציינים את יום ט' באב בישראל, מושיבה אותך במקום טוב באמצע בשורת הח"כים שהתבטאויות מטופשות שלהם מבליחות פה ושם בתקשורת.

רק בשבועות האחרונים שמענו (שוב) מפי אחד, באמת לא חשוב מאיזו מפלגה, שצריך "לחוקק חוק עונש מוות", שעה שכבר יש אפשרות לעונש כזה בדין הישראלי, ועוד מזמן. מאחר (נחשו מאיזו מפלגה?) שמענו (שוב) ש"הומואים זה נגד הטבע". שלישי, דווקא יליד הארץ, נתפס באומרו "זה עולה חמש שקל". רביעית קראה לאחר "פאשיסט", ואני מוכנה להתערב עם כל מי שרוצה שאינה יודעת מה פירושה האמיתי של המילה. איכשהו נדמה כי בית המחוקקים שלנו הופך לחממה ענקית של בורות.

ועוד נדמה, שהולך ופוחת הדור, ומקדנציה לקדנציה מתרבים נבחרי הציבור שאינם שולטים ביסודות שפת האם שהם, שאינם מסוגלים להבחין בין דעה לבין עובדה, שהבנת הנקרא שלהם לא מגיעה עד כדי הגייה מתקבלת על הדעת של הנאום שעוזריהם הנאמנים הכינו מראש. רוב הנבחרים מודל 2003 לא שמעו כלל על אמנות הרטוריקה. רבים מדי מביניהם אינם מסוגלים לצטט שורה משיר עברי או פסוק מן המקורות בתוך נאומיהם.

תאמרו, זו מערכת החינוך שלנו ואלה בניה, פליטיה וניצוליה. אבל כיוון ששכרם משולם מכיסינו ובאמצעות מסינו, אולי הגיעה העת להגות תוכנית חינוכית הכרחית לכל מועמד מטעם עצמו ומטעם מפלגתו לכהונה בבית המחוקקים. פעם, בימי התום של הישראליות, הגיעו לשם אנשים איכותיים יותר. היום אולי צריך ליצור מסננת מכוונת שתוביל אל הבניין רק כאלה שעמדו בתנאים מוקדמים, באמת לא קשים מדי.

בחלומי אני רואה את נציגי כל המפלגות מתכנסים ומחליטים שכך אי אפשר להמשיך, וכבוד הבית חשוב ואף חיוני, והם עושים מעשה ומייחדים חלק מן הכספים המשמשים ל"קשר עם הבוחר" להקמת מכללה חד-שנתית שבה ייאלץ לבלות כל מי שעיניו נשואות אל המשרה הרמה. ילמדו בה, כמובן, מעט היסטוריה, ויפטרו את הענבל גבריאליות של הקדנציות הבאות מחרפת הסומק בתשעה באב. ירביצו בהם את תורת הגיאוגרפיה, כך שהמועמדים יידעו מעט יותר על ארצם הנאווה, מעבר לחישוב מרחקי הנסיעה מחוג בית למשנהו. יקנו לחניכים את יסודות הכלכלה, וילמדו אותם להבחין בין תוכנית לבין חזון, בין אשליה לבין אחיזת עיניים כשהם נדרשים להצביע ולאשר קיצוצים בתקציב. ידפיסו להם חוברת ייעודית ובה מבחר טוב טעם. ידרשו מהם לקרוא תריסר ספרים עבריים. אולי אפילו יצליחו להקנות להם אנגלית בסיסית נטולת שגיאות, וגם את הכושר לשתוק בה כשלא יודעים לדבר. ובשיעור מיוחד לאמנות הארכת הפיוזים ילמדו אותם שאין מקללים בבית הנבחרים כי זה באמת לא יפה.

ובתום שנת החניכות, ירצו או לא ירצו, יהיה עליהם להיבחן, והתוצאות יפורסמו ברבים כדי נדע גם אנו, מממני הפרויקט הזה, מי ראוי ומי לא. ואז יוכלו כולם להתמודד על כל המקומות בכל המפלגות, והבוחרים יידעו מעט על המועמדים, מעבר לעובדה שלכולם, איכשהו, נמצא הממון הרב הנחוץ להתמודדות.

וכשיתקיים חזון אחרית הימים הזה, בערך באותה עונה שבה יגיע המשיח, יבינו סוף סוף נבחרינו כי בורות וכסף אולי יוצרים כוח אלקטורלי קצר מועד, אבל רק ידע הוא כוח אמיתי. עד אז, נמשיך להשתעשע בגזירת כותרות מביכות, ונחכה בחמדה לפאדיחה הגדולה הבאה.