לא מגיעה בזמן

לכבוד, שר התחבורה, מאיר שטרית

שלום כבוד השר. כן, אני יודע. הדוברים הנאמנים שלך הספיקו כנראה לספר לך לא פעם על תלונות שהגיעו בענייני רכבת ישראל. אולי אפילו ראית בעצמך איזו תלונה או שתיים, על איחורים, על נוסעים מתרגזים. אולי אפילו ראית פרסום כלשהו בנושא, כזה שעוזריך דאגו ברוב התחשבות לגזור מעיתון או להדפיס מהרשת. ובכל זאת, תרשה לי להטריד אותך שוב, לחדד מעט את הדברים.

נוטשים את הכביש?

אז ככה. אני ועוד מספר אזרחים משלמי מסים במדינת ישראל דואגים הרי למימון עצמי של ההרפתקה הכלכלית שנקראת "רכבת ישראל". ממש מכיסינו. אתה יודע, העניין הפעוט הזה של תשלום יותר מ-100% מיסים על מכוניות חדשות ומיסוי אדיר על דלק. את הכסף הזה, המון מיליארדי שקלים מדי שנה, אתה ופקידי משרדך הרי לא מחזירים לנו, בעלי המכוניות, באמצעות השקעה בכבישים.

למעשה, אם נהיה ריאליים, הרי הפסקתם פחות או יותר לחלוטין את סלילת הכבישים במדינת ישראל. כמעט והפסקתם לבנות מחלפים, רק לעיתים רחוקות אתם משפצים ומשקמים כבישים מרופטים ומסוכנים עד אימה. מעברי חצייה וצמתים נצבעים לעיתים מאד רחוקות, רמזור ותמרור, הס מלהזכיר. כי את המסים שאנחנו - בעלי המכוניות - משלמים, אתם משקיעים בפרויקט אחד ויחיד: רכבת ישראל.

עוברים לרכבת?

ועכשיו, בוא ונחשוב רגע ביחד, כבוד השר. הרי מה אמור להיות טוב ברכבת: היא אכן בטוחה יותר, היא בפירוש מזהמת פחות, אין ספק שהיא זוללת פחות משאבי שטח, ובעיקר היא אמורה לצאת בזמן ולהגיע בזמן. ברשותך, אתמקד שנית בנקודה האחרונה והחשובה מאד. הדיוק בלוח הזמנים, מר שטרית, הוא אולי העיקר.

כי אנחנו, בעלי המכוניות, עומדים כל בוקר לפני בחירה אם לצאת לעבודה בנוחות ובתענוג במכונית הפרטית שלנו, עם מיזוג נעים ומערכת שמע מוקפדת, או שמא לטרוח ולהגיע לתחנת רכבת, להצטופף עם עוד אלפי נוסעים ואולי אפילו לעמוד בקרון דחוס כל הדרך.

וכשהבחירה היא זו, השיקול המכריע היחיד יכול להיות רק הזמן. הרכבת, כך סיפרו לנו, אינה סובלת מפקקים, לא מתעכבת ברמזורים, מגחכת לתשתית כבישים עלובה ומסוכנת. עם הרכבת - אני חושב שכעת הנקודה כבר ברורה - אנחנו אמורים לצאת בזמן, ולהגיע בדיוק בזמן.

יתרון תיאורטי

עכשיו, בוא ואספר לך משהו. רכבת ישראל לא מגיעה בזמן, כמעט אף פעם. נכון, כבר קראתי ב-ynet את תגובות מנכ"ל הרכבת לתלונות על איחורים. הוא טוען, שרק פה ושם יש כאלה. ואני אומר לך, שרק פה ושם הרכבת מגיעה בזמן. רובן המכריע של הרכבות, בכל יום, בכל שעה, גם בלילה, מאחרות.

דבר נוסף. כל הסיפורים של הנהלת הרכבת על מחסור בתשתית מסילתית, קטרים, קרונות וכדומה, המון נוסעים בבוקר וחיילים בימי ראשון כגורמים לעיכובים ואיחורים - הכל סיפורים. כי אם רכבת שאמורה לצאת מתל-אביב צפונה בשעה 21:54 , מגיעה כמעט בכל ערב לתחנה 20 עד 25 דקות מאוחר יותר, זה אומר דבר אחד: שהעסק מתנהל לא טוב, ברשלנות ובזלזול בנוסעים. להזכירך, אותם נוסעים שמשלמים את המסים, המאפשרים את פעולת הרכבות והמשכורות הנפלאות, והמינויים המקצועיים, כנראה.

אם לא הובנתי עד עכשיו, זה העיקר כאן: אם לא נקבל מהרכבת שירות הולם, שבמרכזו דיוק בלוח הזמנים, הרי שכל העסק הזה מיותר. אם לא מצליחים לשנות את המצב, כדאי לעצור ולחשוב אם אותם מיליארדים שנשפכים על מסילות, קרונות וקטרים, באמת משתלמים לנו, למדינה.

כי אולי, באמת, עדיף להחזיר את הכסף הזה למקום הכי טוב. בניית מחלפים יעילים, סלילת כבישים רחבים, מוארים ובטוחים, אולי אפילו הורדת מיסוי כבד על מכוניות, כך שנוכל כולנו להצטייד במכוניות חדישות יותר, בטוחות יותר, מזהמות פחות. לא שאני חושב שזה עדיף על רכבת נוחה ומדויקת, אבל אתה יודע - אם אין כזו...

תחשוב על זה שטרית. תיכף יהיו בחירות ואנחנו מבטיחים לזכור את ההחלטות שלך בדרך לקלפי.