הסוהר של נתניהו
בכלא המטאפורי שהקים ברק עם התפטרותו יושב נתניהו, ואתו חצי העם שרוצה בבחירתו
"אני מרגיש מוזר", אמר לי שכן שבא לכוס קפה. "אני חייב כסף לאדם מת. אליהו בן עמי שנרצח שלשום היה מסיע עבורי קבוצת תלמידים מדי יום חמישי". על המקרר בביתו של השכן עוד תלוי הפתק עם ההודעה שאליהו מחפש אותו. גם אהוד ברק מצטער על מותו של אליהו, בזה אין לי ספק. אבל ספק אם הוא עשה מספיק כדי שאליהו יישאר בחיים.
ברק התפטר כדי לקבל גיבוי לעמדתו בשאלה "מדוע מת אליהו?", מפני שהעם שלנו חצוי בדיוק בשאלה הזו. האם אליהו בן עמי מת כי הפלסטינים לא קיבלו מאתנו חלק גדול דיו מדרישותיהם הלגיטימיות, או שהוא מת למרות שהם קיבלו את החלק הזה? האם קרה הדבר בגלל תגובתנו הצבאית המאופקת, בשל פזילתנו הקבועה לעבר שולחן המשא ומתן? האם אסור היה לנו להלום חזק מדי ברוצחי אליהו, כי בכך נחמיץ הסדר שלום שבלעדיו ימותו לנו עוד הרבה כמוהו, או אולי הכל להיפך: היה עלינו ליזום ולא להגיב, לפעול בחוזקה על מנת לנצח, כדי שכאשר נשוב למשא ומתן יידעו הפלסטינים שיש להם מה להפסיד ויקבלו את התנאים הנוחים לנו.
לכאורה התפטר ברק כדי לקבל גיבוי לעמדתו בוויכוח הזה, אבל בואו נדבר בכנות. ברק לחוץ ממה שכולם לחוצים: ממלחמה כוללת. הוא יודע שביבי הולך לנצח, ובשחצנותו השמאלנית האופיינית הוא משוכנע שאם יפקיר את המדינה בידיו הלא אחראיות, ייכנס האזור להיסטריה. הוא לא מסוגל לכבד את הניתוח הפוליטי ההפוך, שנעשה מימין, ולפיו דווקא חולשת השמאל תזמין בסופו של דבר את המלחמה הזו, ובתנאים גרועים בהרבה למדינה, אחרי שחתמה הסכם שלום שנישל אותה מנכסיה. אותה התנשאות שמאלית בדיוק באה לידי ביטוי בסירובו של ברק להקים ממשלת אחדות, שתאלץ אותו להתחשב בעמדות הימין השונות משלו - עמדות לגיטימיות, שלפחות חצי העם מחזיק בהן.
למעשה, מהווה התפטרות ברק צעד של ייאוש. צעד כשר אבל מסריח, שבאמת הפנימית שלו הוא אינו דמוקרטי. אי אפשר לקרוא עיתונים בשבת, לחטוף כאב בטן, ולהכניס מכה מתחת החגורה ליריב הפוליטי הכי גדול, כדי שלו יכאב יותר. זהו צעד של בריונות פוליטית, שמסתיר מאחוריו חולשה מוסרית גדולה.
אמש הפך ברק לסוהר של נתניהו. אין דרך אחרת לומר זאת: להותיר את נתניהו מחוץ למשחק לעת הזאת, פירושו לכלוא אותו. ממש כשם שכלאו את דרעי. בכלא המטאפורי הזה לא יוכל נתניהו לממש את זכותו ואת זכות תומכיו לחזור ולהתמודד על ראשות הממשלה. אמש, עם התפטרותו של ברק, נורתה אבן הפינה של הכלא הזה, והשאלה היא כמה אמנון דנקנרים יימצאו כדי למחות על המאסר הלא הוגן הזה, וכמה כוח יהיה להם להוציא את האסיר ממנו.