כ-3 מיליון צופים מבקרים בתיאטרון מדי שנה. אפשר בשקט להניח, שרובם לא משלם מחיר מלא על הכרטיס: רובם בעלי מנויים הזכאים להנחות, מנויים ותיקים שהמחדשים מנוי מקבלים הנחה נוספת, מי שמגיע דרך ועדי עובדים מקבל מחיר מוזל, אזרחים ותיקים - הולכי תיאטרון נלהבים - מקבלים על-פי חוק 50% אחוז הנחה מהמחיר המלא, כמו גם סטודנטים, חיילים וכדומה. כדי לשמור על אולמות מלאים משתפים התיאטראות פעולה עם גופים מסחריים, ובעיקר חברות האשראי.
בנוסף לתיאטראות הרפרטואריים הפועלים בארץ התרחבו מאוד גם התיאטראות המקומיים. כל עירייה, מועצה מקומית או אזורית מקימות אולם, ומזמינה את התיאטראות לבוא להציג אצלה. הוותיק ביותר המקיים את השיטה כבר שנים רבות הוא תיאטרון ירושלים, שגם מוכר מנויים. השיטה טובה לשני הצדדים: תושבי הפריפריה נהנים מהצגות חדשות שמגיעות ממרכז הארץ, ואילו התיאטראות הרפרטואריים נחשפים לקהלים חדשים ומגדילים את הכנסותיהם.
אז מה צפוי לנו השנה בתחום המנויים לתיאטראות הגדולים?