איך יעביר שרנסקי את התעשייה לפריפריה ?

שר השיכון יגיש לממשלה בימים הקרובים תוכנית חדשה לפיתוח הפריפריה בתוכנית: מתן הטבות מוגדלות למפעלי תעשייה בענפים מסורתיים שיעברו מהמרכז לנגב או לגליל הנחת היסוד: בניית יחידות-דיור באזורי פריפריה מחטיאה את מטרתה ללא הרחבה במקביל של הצעות התעסוקה

תוכנית חדשה לפיתוח הפריפריה תוגש בימים הקרובים לממשלה, ובמרכזה מעבר של מפעלי תעשייה בענפים מסורתיים ממרכז הארץ לפריפריה.

מאחורי היוזמה עומד שר השיכון, נתן שרנסקי, בעברו שר התמס. התוכנית כוללת, בין היתר, הענקת תמריצים גדולים מאלה הקיימים כיום למפעלים שיעברו מגוש-דן לנגב ולגליל.

בתוכנית היתה כלולה בתחילה גם יש"ע, אך שרנסקי אמר כי בגלל המצב הביטחוני הרגיש באזורים אלו, תדחה התוכנית לגבי ישע לפי שעה.

השר שרנסקי הציב את פיתוח הפריפריה כאחד מיעדי משרדו, מתוך הנחה שבניית יחידות-דיור בלבד, ללא הרחבה מקבילה של תעסוקה, תחטיא את המטרה. לדבריו, מתוך ניסיון מתפקידו הקודם כשר התמ"ס, הוא דבק בתיזה זו, שאם תיושם על-ידי הממשלה - ובעיקר אם יאמצה שר האוצר - היא עשויה לשנות את מפת הנדל"ן במדינה.

לדברי שרנסקי, מחירי הקרקעות הגבוהים במרכז, רמת שכר הדירה הנהוגה כיום במבני-תעשייה ודרישות איכות סביבה באזורים צפופי אוכלוסין, מחייבים ממילא איתור פתרונות רחוקים יותר ממרכז הארץ. על התעשייה בפריפריה להתרכז בעיקר בפארקי-תעסוקה, שיוקמו על צירים תחבורתיים ראשיים וירכזו קרקעות של מספר רשויות מקומיות".

עוד אומר שרנסקי, כי מבחינה כלכלית המעבר לפריפריה מהמרכז, בעיקר מגוש-דן, ייטיב עם התעשייה, שאינה יכולה לשלם מחירים גבוהים מ-5 דולר למ"ר, גם לאחר שיסתיים המיתון הכלכלי. גם ראשי הרשויות המקומיות במרכז הארץ הולכים ומתפכחים מהנטיה שהיתה קיימת אצלם, לבנות מבני-תעשייה בשטחים גדולים, כמעט ללא הבחנה", אומר שרנסקי.

אם תיושם התוכנית, הרי שמתוך 40 אלף דונם של מבני-תעשייה חדשים שיוקמו עד - 2020 מחצית יהיו באזורי פריפריה. כפועל יוצא מתהליך התרחקות התעשייה ממרכז הארץ, יוקמו גם מרכזים לוגיסטיים בערים קרובות למרכז, שמטרתם לאפשר הפצת מוצרים לצרכנים.

בענף הנדל"ן מתייחסים לתוכנית שרנסקי בהסתייגות מסוימת. נשיא התאחדות הקבלנים, סם אולפינר, שמע על התוכנית והגיב: שרנסקי חושב נכון, אבל התקציבים כידוע הם בידי שר האוצר, סילבן שלום. אם האוצר לא יתכנן כבר ל-2020 השקעות בסדרי גודל של מיליארדים לתשתיות, גם באמצעות היוזמה הפרטית, המדינה תוסיף לשקוע במיתון המתמשך. לא רק שהפריפריה לא תקבל זריקת עידוד, אלא גם במרכז הארץ המשק יוסיף לדשדש".

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, פרופ' אבישי ברוורמן, דווקא תולה תקוות בשר האוצר, בן העיר באר-שבע ובוגר האוניברסיטה. גם אריאל שרון, איש הנגב, מפיח בברוורמן תקוות למפנה חשוב במדיניות כלפי הנגב.

אוניברסיטת בן-גוריון מעורבת ביוזמה להקמת פארק היי-טק, בשיתוף עם חברות כמו אפלייד-מטיריאלס, מוטורולה-תקשורת ונט-מנג', שאמורות להכנס למרכז החדש, שיכלול פיתוח של 150 דונם ובניית מבנים בהיקף של 50 אלף מ"ר.

דוגמה נוספת כבר מתרחשת בשטח. 12 רשויות מקומיות בגליל התאחדו להקמת פארק תעשייה צחר. כעת גייסו את שלמה דברת, מנכ"ל מרכז ההשקעות לשעבר, כדי שיביא מפעל ענק - דוגמת אינטל בקרית-גת - תוך מתן הטבות רבות.

המפתח העיקרי בתוכנית השיכון היא הגדלת תקציב ההשקעות לתשתיות. אם אמנם יגדל יעד הגירעון התקציבי ב-2002 מעל 2% מהתוצר, והכספים הנוספים יושקעו לתשתיות ובעיקר לתחבורה - יש סיכוי להצלחת התוכנית. הצעת תקציב משרד התחבורה לשנת 2002 כוללת גידול של 20% בתקציב הפיתוח לרמה של 4.5 מיליארד שקל, לעומת תקציב 2001. הדבר יתבטא, בין השאר, בגידול בפיתוח פרויקטים להסעת המונים ופרויקטים מסילתיים.

כדי להביא את הרכבת לרמה סבירה, יש צורך בתקציב של 1.5 מיליארד שקל בכל שנה ל-10 שנים". כך אומר ניקו פרימו, מראשי לשכת שמאי המקרקעין. לדבריו, הבעיה במדינה היא, שאף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה התקציב בשנה הבאה, ושיטה זו תוקעת לא רק את הרכבת - אלא את כל הפרויקטים של התשתית, כמו ביוב וכבישים".

אנשי הפריפריה, שבעי תוכניות והבטחות, יוכלו להתעודד מהחלטות אופרטיביות שכבר התקבלו בקשר להשקעות בתשתית תחבורתית. בין היתר, הוחלט לזרז פרויקטים הנמצאים בביצוע: מחלפים באשדוד, כביש עוקף באר-שבע-מזרח, כביש באר-שבע-דימונה וכביש אשקלון-קרית-גת. ובצפון: כביש עוקף צפת, הרחבת כביש מכרמיאל לצומת חנניה, כביש מחניים-קרית-שמונה וכביש צומת-גולני-טבריה.