ריבוי תאונות הדרכים הקטלניות בתקופה האחרונה, לא הצליח לגרום למשטרת ישראל לחרוג ממנהגה הקבוע – להסביר מעל כל במה כי בכל תאונה אשם הנהג או, כפי שהם מעדיפים לכנותו, הגורם האנושי. הסבר זה מזכיר לי את התנהגותם של צמד בני התאומים. כאשר היו צעירים יותר ענו על כל שאלה בנוסח "מי שבר את החלון?", באופן אוטומטי לחלוטין - "זה לא אני. זה הוא".
השוטר
האמת היא שהגורם האנושי הוא באמת האשם העיקרי בתאונה. אלא שהגורם האנושי אינו באופן אוטומטי הנהג עצמו. הגורם האנושי הוא גם המשטרה, שאינה חפץ דומם אלא מורכבת מבני אדם. אותם בני אדם ששמים את נפשם בכפם כשהם מזנקים למרכז הכביש המהיר על מנת לעצור נהג שעבר על המהירות המותרת, ומסכנים בכך לא רק את חייהם אלא גם את כל הנהגים העוברים במקום באותה עת. ובני אדם הם גם אלה המאיישים תפקידים בצמרת המשטרה וקובעים עבורה סדרי עדיפות שגויים בנושא האכיפה.
המחוקק
הגורם האנושי הוא גם הגוף המחוקק. איני יכול שלא להזכיר את אותו חבר כנסת זחוח-דעת שביקש שעל המכוניות הצמודות-חדשות שקיבלו חברי הכנסת לאחרונה, יותקן פנס כחול מהבהב, מרשים ומרתיע.
זאת, על מנת שלא יצטרכו לסבול בעצמם את התלאות העוברות על הנהג הישראלי מדי יום – אלה הנובעות במידה לא מועטה מהקצאת משאבים שגויה שלו ושל חבריו, המעדיפים להשקיע בבניית כביש עוקף חרת-אל-ת'נק במקום בהקמת מחלף נוסף. או רחמנא לצלן, הוספת נתיב נוסף בכביש מהיר.
התשתית
והגורם האנושי זו גם התשתית, מכיוון שלמרבה הפלא, אף היא אינה ישות בפני עצמה. התשתית היא למשל אנשי מע"ץ שהוזהרו על-ידי קצין הבטיחות של אגד כי בקטע כביש מסוים נשפך חומר שמנוני, העלול לגרום לתאונה. הפעולה המאומצת ביותר בה נקטו הייתה, כך נראה, לנסות ולהעלים את הראיות לאחר התאונה המחרידה של האוטובוס ה"הוא".
התשתית היא גם כל הקבלנים העובדים בכבישים, ואינם דואגים לשילוט אזהרה ראוי, וגורמים מדי יום לתאונות דרכים, לעתים אף קטלניות. גם כאן אגב יש להפנות אצבע מוכיחה אל מול אנשי המשטרה והמערכת המשפטית, אלה הנמנעים מלהטיל עליהם את האחריות לכך.
ועוד
והגורם האנושי הוא גם בעל הרכב הכבד שאינו דואג לתקינותו, וחורג משעות העבודה וממגבלות ההעמסה. או הנהגים המשתפים אתו פעולה מרצון או בלית ברירה, הרשויות, אפילו הממשלתיות, שלעתים עוצמות עין.
אז נכון שאי אפשר להסיר את האשמה מהנהג. נכון שנהג עבריין, שאינו מציית לחוקי התנועה, אשם חד-משמעית בתאונה שנגרמת כתוצאה מכך. אני מסכים גם שהמשטרה תמשיך להאשים בתאונה את הגורם האנושי – בתנאי שתזכור שבכך היא גם מאשימה את עצמה, ואת כל שאר הגופים האחראים לטיפול בנושא התחבורה בארץ. "זה לא אני, זה הוא…" היא תשובה שאינה מקובלת כאשר משחיתים בטעות חפץ יקר ערך שנח לו לראווה על השידה בחדר המגורים. כאשר מדובר בחיי אדם מדי יום, זו כבר אינה תשובה כלל. קוראים לזה בריחה מאחריות שערורייתית וגובלת בזילות חיי אדם. לתשומת לבכם.
הכותב הוא עיתונאי רכב במקצועו ועורך המגזין "טכנומוטור"