לא מעט ביטויים סרקסטיים הלקוחים ממתחם הויאגרה נזרקו לחלל האוויר כדי ללגלג ל"זקיפות הקומה המגוחכת, הפאתטית", שהפגינה ישראל בהשתלטותה על בניין האוריינט האוס, "ניסיון נואש וחסר סיכוי להחזיר את הגאווה האבודה של ששת הימים". בקריקטורה שראיתי אתמול בעמודו הראשון של "הארץ" מככבים הצנחנים מהתמונה המפורסמת של 67', כשברקע, במקום אבני הכותל, חזיתו של הבניין שנתפס. "האוריינט האוס בידינו" לועגת התמונה, כפרודיה על המשפט האלמותי ההוא. מה רוצים הלועגים? האם הם רומזים שבעצם ראוי היה לכבוש מחדש את ההר, במקום את הבניין ההוא? להפתעתי הרבה קראתי באותו עיתון שאופציה כזו אכן עלתה בתכנונים שקדמו לפעולה. עלתה, וכמובן ירדה מייד.
מאחורי הלעג והביקורת מסתתרת האמירה כי מי שלא יכול לכבוש מחדש את המקום האמיתי, את מוקד הסכסוך, את האתר שהאינתיפדה קרויה על שמו, שלא יתהדר בחיקויים זולים של הכיבוש הזה. הביקורת, בעומקה, חושפת למעשה את אוזלת היד של ממשלת ישראל, שנאלצת להסתפק כל הזמן בתחליפים מאופקים, בפיצוץ בנייני דמי, במשחק מונופול שבו משתלטים על מבנים ודורשים תשלום מנייר תמורת המעבר בו. אני מדמיינת את גרסת 2001 למשחק הזה: "מחבל התפוצץ מתחת לבניין שקנית זה עתה. המתן שני תורות עד לפינוי ההריסות והנפגעים".
כדאי לממשלה לשים לב לביקורת הזו, בין אם היא באה משמאל ("טרור לא מכניעים בכוח") ובין אם מימין ("תנו לצה"ל לנצח"). עם כל הרצון לומר שנית "הר הבית בידינו" ולהתכוון לכך, אני לא חושבת שהמשימה הבאה שמר שרון צריך להטיל על הצבא היא כיבוש מחדש של הר הבית. מה שכן, הייתי ממליצה לשריה ולראשה להקשיב טוב לקולות, להפנים את הכמיהה הטבעית להכרעה שעולה מן השטח לפלגיו, ולממשה במקומות אחרים.
מנקודת מבט זו, כיבוש האוריינט האוס הוא צעד נכון: הדגל הישראלי בראש "משרד החוץ" הפלסטיני אומר שיש מחיר לכל דבר: אם "סברו" בידיכם, אז האוריינט בידינו. אוריינט האוס תחילה. המשך יבוא.
אינני משלה את עצמי. להשתלט מחדש על שטחי איי זה עניין מסוכן למדי. לא בזה מדובר.
אתמול, אחרי הפיגוע בקריית-מוצקין, הוזכרה בפי אחד הדוברים העיר ג'נין כמוקד טרור משמעותי. שמא תהיה ג'נין היעד הבא? לאט לאט, ביסודיות וללא דרמה, תכבוש ישראל מקומות שיורים מהם, תשתלט על בתי החרושת למתאבדים. תיכנס למקומות שהבעלות הפלסטינית שעליהם הפכה אותם לאזורי תעשיית מוות שטנית, ותניף עליהם דגל של שפיות. ואם המילה "תכבוש" צורמת לכם כי הכיבוש משחית, החליפו אותה במילה אחרת נוחה יותר. אני מציעה את "תתפוס זמנית", "תיקח לידיה לעת עתה", ואפילו "תאבטח" "תחזיק", או "תקנה". על-פי כללי משחק המונופול, אם קנית, המשתמש האחר משלם מחיר, אלא שהפעם לא מנייר.
אולי, אחרי כל זה, יחזרו יציאות משותפות של הורים וילדים העירה ויהיו הדבר התמים שהם התכוונו להיות. אולי אז יהפכו לנחלת העבר דיונים רציניים כמו אלה שניהלנו, שכנותיי ואני בגינה אחר הצהריים, סביב השאלה איפה עדיף לקנות ציוד לילדים לבית הספר, בקניון או במרכז העיר, והאם לקחת את הילדים אתנו, לסבב ההצטיידות המסורתי, או שהשנה אנחנו נבחר בשבילם את צבע הקלמר. על פיצה מי מדבר בכלל.