חיילים שהשתתפו בפעולה בג'נין: "לא לזה חינכו אותנו"

מבצע "סכין קהה" - הכניסה לג'נין - נעשה מתוך כוונה לפגוע בריבונות הפלסטינית בשטחי A. בצה"ל מניחים שהפלסטינים רגישים יותר לפגיעה בכבודם מאשר למצור שבו הם נתונים. לוחמי צה"ל יצאו מג'נין מתוסכלים והתלוננו על "פעילות בנוסח קבלני הריסה של העירייה". בפיקוד מרכז חוששים כי בפעולות הבאות תיאלץ ישראל לשלם מחיר גם בנפגעים

מפה צבעונית ומסומנת בחצים עבים שנפגשים בבנין הממשל בג'נין הועמדה שלשום (ב') מול חבורת הפיקוד הקדמית, שמיקם אלוף פיקוד מרכז, יצחק איתן, על הקו הירוק, סמוך למחסום ג'לאמה. הכותרת מעל המפה הייתה: "סכין קהה 1".

בסעיף המטרה הוצב מושג חדש שטבע קצין האג"ם של פיקוד מרכז, אל"מ גל הירש – מושג שעשוי לתפוס בימים הקרובים מקום של כבוד בעיתונות הישראלית לצד ה"חישוף" ו"הסיכול הממוקד": "נגיחה", אותה יבצע הכוח בלב ג'נין לשם הריסת בנין המשטרה בעיר. לאחר מכן באה גם הצהרת כוונות: "היערכות לפעולות דומות בעתיד" באותו אזור או באזורים נוספים שייצרו פעילות טרור ענפה לעבר מטרות בישראל. "אם, לדוגמא, ניתקל שוב בירי מאסיבי על גילה, אין מניעה שלא נבצע מהלך דומה גם באזור בית לחם", אמרו מפקדים לאחר שובם אל הקו הירוק.

 

היעד לתקיפה: הכבוד הפלסטיני

 

הרציונאל המבצעי מאחורי המבצע, אמרו בפיקוד מרכז, הוא ערעור הביטחון הפלסטיני במעין ריבונות שמתקיימת בשטחי A. "מדינת ישראל בוודאי לא תבצע פיגוע במרכז עיר פלסטינית", אמרו גורמי ביטחון, "אבל אנחנו יכולים לפגוע בביטחונם של הפלסטינים בבתיהם, להרעיד את הרחובות בשרשראות הטנקים ולגרום להם להתעורר בבוקר אל מול סמל הריבונות שלהם - בניין הממשל והמשטרה - שהפכנו לעיי חורבות". הפלסטינים, מאמינים במערכת הביטחון, רגישים הרבה יותר לכבודם ולפגיעה בעצמאותם – מאשר למצור שבו נתונה אוכלוסייתם כבר 10 חודשים.

עם בוקר, בשובם לנקודות הכינוס, היו מרבית הלוחמים מתוסכלים. צלליות הטנקים בדמדומי הבוקר והלוחמים מפוייחי הפנים, המותחים את אבריהם בעומדם על הצריח, נראים אולי כמו שחזור הירואי של קרבות עמק דותן במלחמת ששת הימים, אבל המלים שבקעו בקשר במהלך הפעולה ובנקודות הכינוס אחריה, העידו יותר על "פעילות בנוסח קבלני הריסה של העירייה נגד בנייה בלתי חוקית, ולא פעילות ל'מיגור קני מחבלים' שעליה חינכו אותנו", כדברי אחד הלוחמים. "אולי זה מרתיע את הפלסטינים, אבל לנו זה לא נראה כך. מה שכן, היו מעט מאוד אנשים שהעזו לצאת נגדנו".

 

הריקודים האקסטטיים והמיתוסים המתעצבים

 

את ה"אפטר פארטי" הפלסטיני - הריקודים האקסטטיים ברחובות שהחלו בשעה 5 בבוקר, את ירי הכדורים הנותבים שליווה את הכוח המשוריין של עוצבת כפיר בצאתו מג'נין, וכמובן את מסע ההסברה הפלסטיני, שלפיו הדפו קומץ הרובאים מג'נין עשרה טנקים, כמות דומה של נגמ"שים וכמה דחפורים ונגמ"שי הנדסה - פוטרים בצה"ל בגיחוך: "ההתנגדות שלהם הייתה זניחה ושולית, וחוץ מכמה פלסטינים אמיצים שיצאו לרחוב והתרוצצו בין הטנקים תוך כדי ירי, לא היה כלום. בקושי ירינו 15 כדורי מקלע בכל הפעולה", אמרו משתתפים בפעולה. אבל מעבר לגיחוך, חוששים בפיקוד מרכז כי בפעולות הבאות תיאלץ ישראל לשלם גם מחיר בנפגעים: "ציפינו שהפלסטינים יפעילו נגדנו נשק נגד טנקים, שקיים בידיהם, לפחות שיידו רימונים, אבל הם לא התנגדו לחדירה שלנו לעיר. בפעמים הבאות אנחנו מצפים להתנגדות מאסיבית יותר, שתכלול אש נגד טנקים", אמר גורם בפיקוד מרכז.

מחיר אחר, שלא ברור עד כמה עסקו בו בהכנות למבצע, הוא כוח הרצון הפלסטיני, והמיתוסים שנוצקו כבר בשעות הלילה בכיכר המזרקה של ג'נין. הסיפורים על מתאבדים עוטי חגורות נפץ שזינקו על הטנקים הישראלים, נפלו על אוזניים קשובות במחנה הפליטים ג'נין ובקבטיה, המקומות מהם יצאו מרבית המחבלים המתאבדים, ופעולת הענישה וההרתעה עשויה באותה מידה להפוך לאירוע מכונן של מתאבדים חדשים.