מאוריטניה

מקום שכוח אל וצחיח שהמדבר כאילו מאיים לכסותו, ובכל זאת זהו מקום אקזוטי ובלתי נשכח

מאוריטניה אינה מסוג הארצות שמושכות אליהן המוני תיירים: היא מדברית ברובה, ענייה מאוד, בלתי צפויה מבחינה פוליטית ויקרה לביקור. והיא גם חצי נטושה. הוסיפו לכך סכסוכים עקובים מדם, מוקשים ואלימות בגבול עם מאלי, סנגל והסהרה המערבית של מרוקו (תבדקו במפה; כל זה אינו מותיר אפשרויות תמרון רבות) ונדמה שהביקור במאוריטניה אינו שווה את המאמץ.

כמובן, לא הכול גרוע כל-כך, אך אם ברצונכם לראות לא רק חול מחוץ לבירה הקטנה והמשעממת נואקצ'וט (Nouakchott; גם שם לא חסר חול, דרך אגב), תידרשו לתכנון קפדני ולמעט מזל. ישנם כמה מקומות טובים לדיג, לצפרות ואפילו לגלישת גלים לאורך החוף, וכמה עיירות-דרכים מעניינות בפנים הארץ. פרט לכך, מוקד העניין המרכזי במאוריטניה הוא אותן צחיחות ועליבות שמרתיעים מבקרים כה רבים. עבור כל ההרפתקנים האמיתיים שביניכם, מאוריטניה היא אחד המקומות הכי פחות מוכרים ומתוירים על פני האדמה.

מטיילים ללא חת יאהבו את מאוריטניה אם מלהיבה אותם עצם המחשבה על טיול בעיירות המכוסות למחצה בחול, על לגימת תה בקרב נוודים בתוך אוהליהם הססגוניים, על חציית מישורים צחיחים שהנוף בהם מזכיר את הירח ועל התבוננות בציורי-קיר פרהיסטוריים ואדריכלות עתיקה של אזור הסהרה. גם אנשים שגרו ב"מקום שכוח האל הזה" מסכימים שזהו מקום אקזוטי ביותר, וללא ספק בלתי נשכח.