מישהו שומע אותי

הממשלות הולכות בכיוון של ניטור המידע, כלומר הקשבה לטלפון שלך וקריאת האימייל שלך

לצד פילטור, צינזור וחסימה, מכירה התקשורת עוד דרך יעילה ומסוכנת שהולכת ומשתכללת עם הזמן לשליטה במה שקורה בעולם בכל מיני רגעים נתונים – ניטור מידע, שזה בעצם ציתות משוכלל. שזה אומר שאף אחד לא יכול להבטיח לי שבזמן שאני שולח את המסמך הזה בדואר האלקטרוני עכשיו אין שום SNIFFER, "רחרחן", שמרים גבה, רושם את רשימותיו ומסיק את מסקנותיו עבור מי שזה לא יהיה.

הרחרחן הזה הוא תוכנה, ש"עוברת" על שרת מרכזי ובודקת את כל הפעילות שלו לפי פרמטרים שונים. לאחרונה אנחנו מתבשרים יותר ויותר על מערכות כאלה, שמסוגלות לקלוט מילים, לזהות דפוסים ואולי אפילו "להבין" דברים מתוך מסמכים שמצויים ברשת או שנשלחים בין משתמשים – בדואר אלקטרוני, במסר מיידי ובכל אמצעי אחר.

 

אוהבי הבשר

 

מי שרוצה הוכחה ניצחת לקיום תוכנות כאלה מקבל אותה מהממשל האמריקאי. לפי עדויות של ספקי אינטרנט אמריקאיים, ה-FBI מנסה לשדל אותם להתקין אצלם את תוכנת ה DCS-100 או בשמה הקודם – הקרניבור. מדובר בפיתוח של הביון האמריקאי שמסוגל לשים יד על כל אימייל שעובר ברשת לפי מילות מפתח בגוף הטקסט. באופן רשמי מיועד הקרניבור ללחום בפשע – בפדופיליה למשל. אך כידוע, כדי לחפש מילה במכתב יש לקרוא את כולו, וכך פוטנציאל החדירה של תוכנות הניטור לפרטיות המשתמשים הוא בלתי מוגבל.

כמה ספקים יצאו במאבקי אינטרנט נגד התופעה, אך אפשר והחוק האמריקאי יכריח אותם לציית. ואולי חלקם כבר צייתו ואנחנו לא יודעים? למעשה אין לנו ממש דרך לדעת. בישראל אין הרבה ספקי אינטרנט ויחסית כמות המשתמשים לא גדולה – אם ספק אינטרנט גדול היה מתחיל להפעיל שירות כזה עבור המשרד לבטחון פנים, למשל, האם היה מספר זאת לקהל לקוחותיו?

 

מעקב אחר שיחות

 

ולמי שעוד לא נכנס לפראנויה נספר גם על ההאקרים האמריקאים, הטוענים כבר שנים שה-NSA (הסוכנות לבטחון לאומי, ארגון מודיעין אמריקאי פדרלי שמככב רבות ב"תיקים באפילה" אך קיים גם במציאות) מפעיל מחשבי ענק העוקבים אחר חלק לא מבוטל משיחות הטלפון בארה"ב. לטענתם, המחשבים מסוגלים לפענח לפחות חלק מהנאמר בשיחות ולאסוף נתונים מחשידים בנושאים שונים, בעיקר כאלה הקשורים לגורמים אנרכיסטיים או כאלה שנחשדים כאנטי-אמריקאיים. מי שראה את "אוייב המדינה" יזכור איך שיחת הטלפון של וויל סמית' הופכת לנתוני מחשב שמזהים מיד את הדובר, את מיקומו ואת נושא השיחה ומקפיצים את הפד'ז בכיוונו.

חבל בכלל להכנס לספקולציות, האם מחשבים כאלה קיימים או שזאת עוד פנטזיה של האקרים מתוסכלים. מה כבר המרחק בין הקרניבור (סליחה, ה-DCS-100) לבין התוכנה מ"אוייב המדינה"? זיהוי קולי? אפשר לנחש די בקלות שבאמצעות הכספים שהממשל האמריקאי משקיע במה שהוא קורא "בטחון לאומי" אפשר לבצע פרוייקטים כאלה כבר היום – אם לא על כל האוכלוסיה, אולי רק על חשודים ספציפיים. אם לא על כל האנגלית – אולי רק על כמה מילות מפתח (ולא בהכרח "סדאם" ו"אללה", כפי שמציע ג'ין הקמן בסרט). ואם אפשר לעשות את זה, אז כבר עשו את זה, או שעובדים על זה וזה תיכף יהיה מוכן.

ואצלנו? כידוע גם אנחנו לא רעים בבטחון לאומי. דיווחים זרים מורים על מודיעין מפותח במיוחד של כוחות הביון הישראליים. גם הטכנולוגיה שלנו די מפותחת, ובעצם אין סיבה שישראל לא תפעיל מכשיר כזה. זה גם הרבה יותר פשוט פה – זאת מדינה קטנה, וכולם בה מנויים של אותה חברת טלפונים, השייכת עדיין, כזכור, ברובה למדינה.

אז תיזהרו כשאתם אומרים, או שולחים באימייל כמו שאני עשיתי כרגע, את המילים "סדאם" ו"אללה". שנייה, מישהו דופק בדלת.