נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, מגמיש היום את עמדתו בויכוח הממושך עם האוצר בשאלת רצועת האלכסון של שער החליפין.
פתיחה מבוקרת של הרצועה
עד כה דרש קליין לבטל לחלוטין את הרצועה, ומייד. זאת במטרה לאפשר לשער השקל לנוע בחופשיות לשני הכיוונים. הערב אמר הנגיד כי "אפשר לחשוב על פתיחה מבוקרת של מגבלות רצועת הניוד (רצועת האלכסון. ynet), במטרה מוצהרת להשתחרר ממנה על פני זמן".
הסמכות לשנות את הרצועה – בידי שוחט בלבד
בניגוד לעמדת הנגיד, מסכים שר האוצר, אברהם שוחט רק לשנות את השיפוע התחתון של הרצועה, אולם מתנגד נחרצות לביטולה המוחלט. הסמכות להכניס שינויים ברצועת הניוד נתונה בלעדית לשר האוצר.
קליין: הרצועה היא צעצוע של האוצר
בפגישה עם חברי הפורום הכלכלי, שב קליין ותקף בחריפות את עמדת האוצר בשאלת הרצועה. מבלי להזכירו בשמו, אמר הנגיד כי למשרד האוצר לא נמאס להשתמש 15 שנה באותו "צעצוע" (רצועת האלכסון).
קליין: "מה לא תלינו בשער החליפין"
בהמשך דבריו התפלמס הנגיד עם טענת האוצר, לפיה ביטול הרצועה יפגע בעיקר בתעשיות המסורתיות בערי הפיתוח. "מה לא תלינו בשער החליפין", אמר קליין, "יציבות מחירים - כבר אמרנו, יתר ודאות לסקטור היצרני - קל וחומר, הגנה על התעשיות המסורתיות באזורי הפיתוח - בן בנו של קל וחומר".
קליין: "למגזר העסקי יש מלאי פקדונות מט"ח של 12 מיליארד ד'
הנגיד שב והזהיר כי אי ביטול הרצועה יחייב את בנק ישראל להתערב במסחר ולרכוש כמויות גדולות של מטבע חוץ. קליין גילה כי למגזר העסקי יש היום מלאי פקדונות במטבע חוץ, בארץ ובחו"ל, בהיקף עצום של כ- 12 מיליארד דולר. לדבריו, חלק מכספים אלה לא הומר עד עתה לשקלים בשל החשש מייסוף השקל.
קליין: בשנים 95-97 הגן בנק ישראל על הרצועה ורכש 16.5 מיליארד ד'
לדברי קליין, כאשר יגיע שער החליפין לגבול התחתון של הרצועה, ובנק ישראל יתחיל לרכוש מט"ח, יתחילו יבואני ההון להמיר דולרים לשקלים.
סביר להניח, אמר הנגיד, כי בשל קיומו של גבול תחתון לשער החליפין, היקף ההמרות אף יהיה גדול יותר מבעבר. עוד אמר כי בין השנים 1995 ו- 1997 נאלץ בנק ישראל להגן על גבולה התחתון של רצועת הניוד ורכש 16.5 מיליארד דולר.
קלין: למה אנחנו מחכים לביטול הפיקוח על מט"ח?
בנושא הליברליזציה במטבע חוץ אמר הנגיד כי את שאריות הפיקוח על מט"ח אפשר לבטל בלוח זמנים נתון. "זה יאפשר להכריז על השקל כמטבע בר המרה. למה אנחנו מחכים?", שאל קליין.