מילת הקוד: פתוח

התחזית: יוזמת הקוד הפתוח תנצח את התאגידים המסורתיים, ששומרים הכל בסוד

האינטרנט, רשת המידע העולמית, פותח על בסיס פרוטוקולים וסטנדרטים פתוחים. משמעות המילה "פתוח" בהקשר זה היא שלכל אחד יש אפשרות לגשת לקוד המקור של תוכנה כלשהי, כלומר, גישה לשפה המקורית, לפני שעברה הידור (קומפילציה). כך יכול כל מפתח, אפילו אם אינו נמנה על צוות המפתחים המקוריים של התוכנה, להמשיך ולפתח אותה, ללא הפרה של זכות כלשהי.

הכוח האמיתי במחשוב אינו טמון בידי המשתמשים. הכוח הוא בידי מי שיכול לגשת לקוד המקור של התוכנה. הוא יכול לשפרה, לשנותה או לבטל תכונות לא רצויות. בעידן הממוחשב, מי שיכול לגשת לקוד המקור של תוכנה הוא אדם ריבוני, אוטונומי. היכולת של חברות ותאגידים "לדחוף" לו תוכנות עם תכונות שאינן לרוחו מוגבל. בעידן הדיגיטלי, הגישה לקוד המקור היא אחד המאפיינים של חופש ביטוי.

האידיאולוגיה שמאחורי הקוד הפתוח אינה מסתפקת בגישה לקוד המקור בלבד. לפי אותה אידיאולוגיה הקניין הרוחני האמיתי טמון במוחות ובכישורים האנושיים, ולא בחומר. לכן אפשר לחשוף את הקניין, את החומר, אך אין תחליף ליכולת האנושית, שנרתמת לקידום פרויקט.

על פי התנועה שקמה כדי לקדם את הקוד הפתוח - "יוזמת הקוד הפתוח" - על מפתחי התוכנה להפיץ אותה לכל אחד ללא הגבלה, וקוד המקור חייב להיות נגיש לצד המקבל, כדי שיוכל לשנותו, לשפרו או להפיצו הלאה על פי אותם תנאים.

 

 

copyright או copyleft?

 

"יוזמת הקוד הפתוח" אף המציאה הגדרת נגד לזכויות יוצרים (copyright מול Copyleft). על פי מושג זה, משתמש יוכל להעתיק, לבדוק ולשנות קוד מקור באופן חופשי, ולהפיץ מחדש את התוכנה לאחרים (חינם או עבור תשלום).

Copyleft מעדיף את זכויות המשתמשים בתוכנה ונוחותם על פני האינטרסים המסחריים של יצרני התוכנה. הוא גם משקף את האמונה שהפצה חופשית ושינוי התוכנה תעודד משתמשים להכניס בה שיפורים ולהיות מעורבים.

"יוזמת הקוד הפתוח" אינה מתנגדת לקביעת מחיר לתוכנה ולהפצתה בתשלום, אלא רק למגבלות הנוכחיות שמוטלות על כמה עותקים מותר לכל משתמש להחזיק, ואם מותר לו להכניס שינויים בתוכנה או להפיצה מחדש.

רעיון הרשיון הציבורי הכללי (general public licence - GPL) שמקודם בעקשנות על ידי GNU (חברה המפתחת מערכת הפעלה דמויית יוניקס, הפועלת בשיטת הקוד הפתוח), זוכה לאחרונה להצלחה. חברת התוכנה הנורווגית טרולטק החליטה לרשום את התוכנות שלה ברישיון GPL, סאן מיקרוסיסטמס, ששיתפה בעבר פעולה עם יוזמת הקוד הפתוח, הודיעה השנה על כוונתה לרשות את חבילת התוכנות החדשה שלה OpenOffice תחת GPL.

מערכת ההפעלה לינוקס היא ההצלחה הברורה ביותר של רעיון הקוד הפתוח. לינוקס היא מערכת הפעלה שפותחה תחת פילוסופיית הקוד הפתוח. במשך שנים האמינו תומכי הקוד הפתוח שחזונם יחלחל אל התאגידים הגדולים, ויבטל את תפישת "הקוד הסגור" שלהם, שמבוססת על התפישה המסורתית של קניין רוחני.

הניסיון של תעשיית המחשבים לקדם סטנדרטים מסוימים על חשבון אחרים מכונה בידי האקרים ניסיון לדכא את שפע האפשרויות בעידן המיחשוב. בחזונם ראו מפתחי הקוד הפתוח שוק שבו תוכנות מפותחות על ידי אלפי מפתחים, מופצות חינם ומשותפות.

 

 

האם הם נאיביים?

 

"בכלכלת רשת לא ניתן לכפות סטנדרטים מלמעלה. קיים כאוס, ודווקא מתוך הכאוס השוק מתקדם. במקום ללכת מראש על הסטנדרט של מיקרוסופט - נותנים לשוק לקבוע מה הסטנדרט. זו אבולוציה טכנולוגית – שיטות שנדחות על ידי השוק נעלמות - ומצב זה יותר הגיוני מאשר מציאות שבה רוב הצרכנים נאלצים להתמודד עם סטנדרד שאינו נוח להם", אומר יואב בן דב, ד"ר להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב.

במציאות זו, חברה אינה יכולה ליהנות עוד מבלעדיות על הסטנדרט שלה, ולכן, האינטרס הישיר שלה הוא לאפשר לחברות נוספות להבנות ממנו ברשת.

תנועת הקוד הפתוח צברה תנופה ככל שחברות מסחריות החלו לשקול לעבור להשתמש בלינוקס כגרסה חלופית פתוחה למערכת ההפעלה Windows. קורל, HP, סאן, IBM, דל, הן חלק מהחברות שכבר אימצו את רעיון הקוד הפתוח ותומכות בלינוקס. חלקים רבים של מערכת ההפעלה יוניקס פותחו בדרך זו. לינוקס עושה שימוש ביישומים מפרוייקט GNU, שמובל על ידי "קרן הקוד הפתוח". שרת הרשת אפאצ'י, שמבוסס על קוד פתוח, מקיף כ-60 אחוז משוק שרתי האינטרנט.

 

2004 מתקרבת במהירות

 

אריק ריימונד, מתכנת, מחבר ואנתרופולוג של תרבות ההאקרים, חיבר ב-97' את "הקתדרלה והבאזר", שהפך למניפסט הקוד הפתוח. ריימונד מדמה את הבאזר לסביבת הפיתוח הפתוחה, שבה כל אחד יכול לבוא ולתרום את חלקו, בהתחשב בכמה חוקים בסיסיים, אך הגישה לקוד חופשית.

ריימונד טוען במסמך שבתקופה זו רעיון הבאזר הוא בעל פוטנציאל גדול יותר ואפקטיבי יותר מרעיון הקתדרלה, שטיבו פיתוח תוכנה בתוך חברה, כשהקוד סגור, על בסיס רעיון הקניין הרוחני.

תומכי לינוקס מזהים מעבר איטי של השוק אל עבר הקוד הפתוח. הם טוענים שיש עיוות בסיסי בניסיון של תאגידים לאמץ מודלים של קוד סגור באינטרנט, שפותח על בסיס קודים פתוחים. לטענתם, האינטרנט הצליח בזכות הסטנדרטים הפתוחים שעליו הוא מבוסס. רק טבעי הוא שהמיזמים שיצליחו בו יהיו מבוססים קוד פתוח. הם משוכנעים שכלכלת האינטרנט הביאה לשינויים מבניים בלתי הפיכים, שיוצרים סביבה שבה רעיון הקוד הפתוח יפרח לבסוף.

הם לא היחידים שסבורים כך. מחקר שנערך על ידי מכון המחקר פורסטר ריסרץ' קובע כי כל חברות התוכנה הגדולות ייאלצו עד 2004 להעביר את התוכנות שלהן לסטנדרט של קוד פתוח, או להוזיל באופן משמעותי את מחיר התוכנות. על פי המחקר, חברת IBM וחברת דל יהיו המרוויחות העיקריות מגישת הקוד הפתוח, בעוד שאורקל ומיקרוסופט ייאלצו להיאבק על מקומן בשוק.

כ-56 אחוז מהחברות שנבדקו במחקר משתמשות כבר היום בתוכנות בעלות קוד פתוח. אם תנועת הקוד הפתוח עומדת לנצח, הצד השני במשוואה הוא שחברות שמקדמות מודלים סגורים עומדות להפסיד.