להשקיע בדולר? כן, אבל לא רק

יוסי פרנק מהבינלאומי: גל הפיחותים האחרון הפך את האפיק הדולרי להשקעה הטובה של 2001. ממליץ להשקיע במט"ח 25%-20% מתיק ההשקעות

בעקבות גל העליות בשער הדולר בתקופה האחרונה נשאלת השאלה האם עדיין כדאי להשקיע במטבע האמריקאי, או שאולי כדאי לעבור כעת לאפיקים אחרים.

בבנקים סבורים, כי בכל מקרה כדאי שתיק ההשקעות של משק בית יכלול מרכיב מט"חי של כ-20%-15% בממוצע. בבנק הבינלאומי ממליצים להשקיע במט"ח בין 25%-20% מתיק ההשקעות. בבינלאומי מציינים, כי השקעה דולרית משלמת ריבית של כ-3% לשנה (כ-2% נטו) בנוסף לעליית הדולר, בעוד השקעה בשקלים תניב כ-6% לשנה. הבנק מציע להשקיע בדולר לטווח קצר (עד 90 יום) לאור המצב הפוליטי, כדי לאפשר ללקוח גמישות.

השוק הפיננסי בישראל חשוף מאוד להתרחשויות פוליטיות. כל לחיצת יד עם ערפאת או פיגוע בירושלים פוגעים בעוצמה רבה בשווי תיק ההשקעות של משק הבית הישראלי. הגופים המוסדיים כמעט ואינם מנצלים את האפשרות להציע השקעות באפיקים בחו"ל.

משק הבית הממוצע מחזיק תוכניות חיסכון צמודות מדד, פקדונות שקליים לא צמודים, קופות גמל - הממעטות להשקיע בחו"ל - וקרנות פנסיה, שגם הן משקיעות בעיקר בישראל.

ההתרחקות ממניות יכולה להיות מובנת על רקע המפולות בשנים האחרונות בבורסה ושנאת הסיכון של משקי הבית, אבל העדר פיזור בתיק ההשקעות, וחוסר בהשקעות במניות או אפיקים אחרים בחו"ל, אינו מובן.

מנהל שיווק באגף שוקי ההון ומט"ח בבנק הבינלאומי, יוסי פרנק, אומר כי נראה שבשנת 2001 האפיק הדולרי יקח מהשקל את תואר אפיק ההשקעה הטוב ביותר. לדברי פרנק, רק ייסוף בשער השקל עד סיום השנה יכול לשנות את התמונה.

הפיחות בשקל מתחילת השנה מסתכם בכ-5.5%. בתחילת השנה פיקדון דולרי הציע 6% תשואה ברוטו, שהיא 4% לשנה בניכוי מס, ופיקדון שקלי הציע כ-7.5%-7% לשנה. כלומר, ההשקעה בפיקדון דולרי היתה טובה יותר.

פרנק סבור, כי ניתן היה לחזות את המהפך מראש, מפני שגורמים רבים הצביעו על כך שפיחות הוא רק עניין של זמן. הוא מונה בין הגורמים את האינתיפאדה המתחדשת, והעובדה כי ככל שהזמן חולף מתחוור שהעימות הפך לאלים יותר. סיבה שנייה היא פערי הריבית, שהצטמצמו מאוד אשתקד, ואילולא הפחתות הריבית בארה"ב היו מצטמצמים עוד יותר. צמצום פער הריבית הפך את תחביבם של ספקולנטים ליטול הלוואה דולרית ולהפקידה בפיקדון שקלי, למסוכן וכדאי פחות.

סיבה שלישית היא חולשת המטבעות באירופה וביפאן, שהפחיתה את כדאיות נטילת אשראי במט"ח, שהיתה חביבה על הסקטור העסקי. חולשת שוקי המניות, ובמיוחד השוק הישראלי, הביאה משקיעים זרים להעדיף מזומן ביד, ויצרה ביקושים למט"ח. התפוצצות בועת ההיי-טק הפחיתה את זרם המט"ח לו הורגלנו, ובנוסף היצואנים מוכרים פחות מט"ח למימון פעילותם.

פרנק מציין, כי פעילות הבנקים הזרים גברה משמעותית, וקרבת שער סל המטבעות לתחתית הרצועה יצרה פוטנציאל שהמשקיעים הזרים מיהרו לנצל, תוך רכישת מט"ח בהיקפים משמעותיים. הדיבורים על הרפורמה במס עשויים להסיט חלק מהכספים מהר השקלים לכיוון המט"ח. גידול השקעות ישראלים בחו"ל עקב הליברליזציה במט"ח והיעדר אלטרנטיבות קורצות בארץ יוצר אף הוא ביקוש למט"ח.

"הגורמים האלה היו ידועים", אומר פרנק. "עם זאת, למשקיעים היתה תחושת אכזבה מהשקעות במט"ח בעבר, ולכן העדיפו להמתין על הגדר. בינתיים הבחירה מתבררת כמוטעית, והמשקיעים הזרים שרכשו מט"ח, ואיתם המקומיים האמיצים שהסבו השקעות לאפיק הדולר, הרוויחו", מסכם פרנק.