אלרגים לאוכל עצמו

יש רגישות לחלב פרה, לחלבון ביצה, לחלמון הביצה ולביצה בכלל. רגישות לדגים, לבוטנים, לשוקולד, להדרים, לבשר, לירקות בכלל ולבצל בפרט. התגובות נעות בין פריחה, קושי נשימה קל, אסטמה, נזלת, ליחה, כאבי ראש, נפיחות בגרון או התעלפות, ועד להתמוטטות מערכות כללית, נפילת לחץ דם דרמטית, חנק ומוות. מה שרציתם לדעת על אלרגיות למזון - ומאוד פחדתם לשאול

עמית ענבר, בן שמונה חודשים, נולד במשקל שלושה וחצי קילוגרמים. בגיל שלושה שבועות, בביקורת ראשונה בטיפת חלב, הבחינה האחות שהוא אינו עולה במשקל למרות ההנקה התכופה. רופא ילדים שבדק אותו המליץ להתחיל לתת לו תוספי מזון. "כשחזרנו מהרופא", מספרת אמו המודאגת, אתי ענבר, "היתה לנו התלבטות אם לתת תוספת או לא, כי ההנקה היתה טובה, הוא רק לא עלה במשקל. שיחה עם חברה שאמרה לי 'מה כבר יכול לקרות מבקבוק חלב אחד', חיזקה אותי, כי באמת, מה כבר יכול לקרות, מה גם שלא היה מדובר בהפסקת ההנקה אלא רק בתוספת אליה. "בשמונה בערב נתנו לו את בקבוק הסימילאק הראשון, 120 מ"ל אבל הוא הקיא אותו מיד אחרי האכילה. חשבנו שאולי זה לא טעים לו. הוא נרדם, וכשהתעורר, אחרי שעתיים, הקיא שוב וסבל משלשול מימי. התקשרנו לרופא, שהורה לנו להפסיק מיד את החלב, להמשיך עם ההנקה, לעקוב אחרי התנהגות הילד בלילה, ובבוקר לקנות תחליף חלב צמחי על בסיס סויה. הלילה היה קשה. עמית, שבדרך כלל שש ליניקה, לא רצה לינוק, וכשינק לבסוף, היתה היניקה עייפה וחלשה. הוא נראה תשוש, חסר אנרגיה, על גבול האפאתי. בבוקר הוא ינק מעט מאוד, נרדם למספר שעות ולא קם לאכול כרגיל. כשהרגשנו שמשהו לא בסדר התקשרנו שוב לרופא, שאמר להעיר אותו, לנסות לתת לו לאכול ולראות מה התגובה. 'אם הוא ממשיך ככה', אמר לנו, 'קחו אותו לבית-חולים'". מאז אושפז עמית הקטן שלוש פעמים בעקבות תופעות שונות של אלרגיה לחלב, הוא סבל מהתייבשויות ונזקק ,לאינפוזיות וכעת הוא ניזון מחלב צמחי בלבד. "באוקטובר הקרוב", אומרת אתי, "כשיהיה בן עשרה חודשים, אנחנו מוזמנים למרפאת אלרגיה, לטסטים ולבדיקות, כדי לראות אם יש שינוי. מה שעברנו איתו הבהיל אותנו מאוד, כי אף פעם לא חשבנו שזה עלול להגיע למצבים כאלו. חשבנו תמיד שאלרגיה זו פריחה וזהו, לא עד כדי כך".

 

אלרגיה לחלב פרה

 

אלרגיה לחלב פרה היא האלרגיה המוכרת ביותר בגיל הינקות והילדות. הפורמולות למיניהן, המבוססות על חלב פרה, הן המזון הראשון והשכיח ביותר אליו נחשפים תינוקות שאינם יונקים. גופם של חלק מהתינוקות מתקשה לעכל אותו, ומערכת החיסון שלהם יוצרת כלפיו תגובה אלרגית. מקור האלרגיה הוא החלבון המצוי בחלב פרה, שלא תמיד מתאים למערכת החיסונית של האדם. הקאה, שלשול, כאב בטן, פריחה בעור, שיעול כרוני, נזלת, דלקת באף וקשיי נשימה הם רק חלק מהתסמינים הקליניים, המופיעים בדרגות חומרה שונות ועלולים להתפרץ בתוך דקות ועד שעתיים-שלוש לאחר צריכת חלב הפרה. המקרים הקשים יתבטאו גם בירידה בלחץ הדם, בשוק ועלולים להסתיים אפילו במוות. בניגוד לאי-סבילות לסוכר החלב, המוכרת בעיקר במבוגרים, אלרגיה לחלבון חלב מופיעה בעיקר בתינוקות ופעוטות וחולפת, בדרך-כלל, אצל רוב הילדים, עד גיל שלוש. 2.5-3 אחוזים מהילדים סובלים ממנה, כשילדים עם היסטוריה משפחתית של אלרגיה נתונים בסיכון גבוה יותר. פרופ' יצחק כץ, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה בבית-החולים "אסף הרופא"׃ "יש להבדיל בין שלושה מונחים שונים. אלרגיה אמיתית לחלב פרה מתרחשת מיד אחרי אכילתו ומתבטאת בקשיי נשימה, הקאות, שלשולים, ירידת לחץ-דם ואפילו במוות. רק לאחרונה היה בארץ מקרה של ילד אלרגי לחלב שאכל שוקולד ונפטר. במקרה של חשד לאלרגיה כזו יש להפסיק מיד את החלב ולעשות את הבדיקות הנחוצות. תופעה שניה היא אי-סבילות לחלב, ובה שעתיים-שלוש ועד 24 שעות אחרי שתיית החלב מתפתחות תופעות אך ורק במערכת העיכול, כמו שילשולים והקאות. התופעה אינה ניתנת לאבחון בבדיקות מעבדה, אין בה סכנת מוות והיא חולפת בדרך כלל עם הזמן. תופעה שלישית נקראת אי-סבילות לסוכר החלב, הלקטוז, הגורמת לגזים, נפיחות, שלשולים ולכאבי בטן ואופיינית יותר למבוגרים. היא ניתנת לפתרון על-ידי תוספים מיוחדים למוצרי החלב או על-ידי צריכת חלב דל-לקטוז."

"הנפוצה ביותר היא האלרגיה הראשונה, המתגלה מיד עם בקבוק הפורמולה הראשון שהתינוק שותה. במקרה כזה כדאי לעבור למזון תינוקות על בסיס סויה, זאת בתנאי שהתינוק אינו אלרגי גם לסויה באותו הזמן. לכן מומלץ לבצע במקביל לתבחין העור לחלב פרה גם תבחין .לסויה חלב עיזים וכבשים אינו מהווה תחליף ראוי לתינוק הסובל מאלרגיה לחלב פרה היות ובמעל ל-90 אחוז מהמקרים תהיה אלרגיה גם לחלב הזה".

 

של מי האלרגיה הזאת בכלל?

 

מבין סוגי האלרגיות השונות, האלרגיה לחלב היא השנויה ביותר במחלוקת. ד"ר צחי גרוסמן, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה: "הבעיה מתחילה כשהציבור ואנשי הרפואה המשלימה מייחסים לחלב תגובות אלרגיות, שאנחנו, בספרות המדעית, לא נתקלים בהן. אסטמה, דלקות אזניים ונזלות אלרגיות, לדוגמה, הן מצבים שלמערכת החיסון, המערכת המופקדת על יצירת תגובות אלרגיות בגוף, יש אמנם חלק ביצירתם, אבל אין לנו שום ספרות ומחקרים המוכיחים שאכן יש קשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין אותן מחלות. המקרה הקלאסי הוא של אמא לילד חולה בברונכיטיס, ששמעה מהשכנה או קראה באיזה מקום שחלב עושה ליחה או גורם לאסטמה, ומחליטה על דעת עצמה להוריד את החלב מהמזון. אחרי תקופה היא באה לרופא הילדים וטוענת: 'דוקטור, תשמע, הפלא ופלא, הוצאנו את החלב החוצה והכל נגמר'. אז נכון שחלק מההורים חוזרים לרופא ומספרים שהיתה הצלחה, אבל חלק לא פחות קטן, ואולי אפילו די גדול, לא מודים שזה נכשל. האמונה הזו על החלב מושרשת הרבה יותר ממה שהיא קיימת בפועל, והפער בין רמת המיתוס לרמת האמת בנושא הוא מאוד גבוה. מבחינה מדעית נמצא שרק חלק קטן מאד מהמדווחים על רגישות לחלב הם באמת אלרגיים, לכן לחלוטין לא מוצדק מצד אותן אמהות לשלול מילדיהן את החלב – ובטח ובטח שלא לעשות זאת על דעת עצמן."

"תינוק שמגיע למרפאה עם הקאה או פריחה שהופיעה חצי שעה אחרי שתיית חלב, נשלח לטסטים ולבדיקות. אם הוא אכן רגיש, הרופא משנה לו את המזון לאבקה על בסיס חלב צמחי, סויה, מתוך הנחה שחלבון הסויה הוא חלבון שהגוף סובל ואינו מגיב כלפיו בתגובות אלרגיות. הבעיה היא שאמהות רבות מבצעות את ההחלפה הזו על דעתן, ללא בדיקות ובלי להתייעץ ברופא, ומה יותר פשוט מאשר ללכת למרכול ולהחליף את האבקה? הפורמולות האלה לא מצריכות מרשם רופא, הן נמצאות על המדפים. גם כשהילד גדל ממשיכות אותן אמהות לתת לילדיהן מוצרי חלב ומעדנים על בסיס סויה, או גרוע יותר: מזינות אותם בכל מיני תחליפים אזוטריים כמו חלב שקדים או חלב אורז ודומיהם הנמכרים בבתי-טבע".

 

ומה רע בכך?

 

"הרע הוא בכך שהילד לא אוכל נכון ובסופו של דבר נגזלים ממנו דברים החיוניים לבריאותו, בעיקר חלבון וסידן. חלב הפרה עשיר בשני אלמנטים שמאוד חיוניים לגדילה של תינוקות וילדים: החלבון, שהוא אבן הבניין המרכזית של רקמות הגוף, והסידן, החשוב לבניית העצם. בניית העצם מגיעה לשיא צמיחתה עד גיל ההתבגרות, אז מתחיל תהליך איטי של ירידה. מחסור בסידן בשנים הראשונות יפגע בצמיחה ויגרום לתהליך של אוסטיאופרוזיס בשלב מוקדם הרבה יותר מכרגיל בגיל המאוחר. ילדים שניזונו בגיל הינקות ובגיל שנתיים-שלוש מתחליפים דלי-חלבון ודלי-סידן הגיעו אף לאשפוז כתוצאה מכך. חלבון וסידן תופסים חלק חשוב במאזן הנוזלים בגוף ובמניעת התכווצויות, והילדים הגיעו במצב של סכנה לבית-החולים בגלל מזון שלא היה ברור שכמות החלבון והסידן שבו תקינה.

 

אז הנקה היא הפתרון?

 

 

"הדבר הטוב והמתאים ביותר לתינוק הוא חלב אם, וההנקה היא הפתרון המומלץ היום למניעה ולטיפול ברגישויות. ההמלצה היא להניק שישה חודשים, וככל שההנקה ממושכת יותר כך היא מגינה יותר על גוף התינוק מפני התפתחות רגישויות. גם אם קיימת רגישות אמיתית לחלב, עדיף לגלותה מעל גיל חצי שנה, כי אם חלבון הפרה יפגוש בגוף התינוק בגיל חודש, הוא עלול לעורר תגובה הרבה יותר חזקה מאשר אם יפגוש אותו בגיל שמונה-תשעה חודשים, כשהגוף כבר יותר מוכן ובשל לקראתו".

 

אלרגיות במספרים

 

 

מזונות נוספים הידועים כמעוררי תגובות אלרגיות בילדים הם ביצים, בעיקר החלק הלבן (החלבון) אגוזים, בוטנים, דגים ושומשום (הנמצא בטחינה, הניתנת בשלב מוקדם לתינוקות). לא חייבים לאכול את המאכלים הללו כדי להיווכח באלרגיה: אפשר, מתברר, לחטוף התקף רק מהריח, שיתבטא בקוצר נשימה, נזלת, התעטשויות ואפילו בהתעלפות. ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות מעריכה כי 5-8 אחוזים מהילדים בישראל רגישים למזון (אחוז המבוגרים הרגישים למזון נע בין 1 ל- 2). בסקר בריאות ותזונה שביצע לאחרונה משרד הבריאות על מדגם מייצג של 3,298 ישראלים בגילאי 25-64, התגלה כי 10 אחוז מהישראלים מדווחים על אלרגיות ורגישויות למזונות מסויימים. מתוכם: 19 אחוז לפ,ָל 18 אחוז לחלב פרה, 11 אחוז לביצים, 3 אחוזים לחיטה (צליאק) ו-11.5 אחוז לבוטנים או אגוזים. ממדגם זה עולה כי קרוב ל-2 אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת מדווחים על רגישות לחלב פרה. באוקטובר הקרוב יערוך משרד הבריאות, בשיתוף עם משרד החינוך, סקר זהה על ילדים. בארה׃ב נמצאו 160 מזונות גורמי אלרגיה, כששמונה מתוכם גרמו ל-90 אחוז מהתגובות, ביניהם בוטנים, אגוזים, מאכלי-ים, דגים, ביצים, חלב ותוצרת חלב, וסויה ומוצריה. באמריקה עתירת חמאת הבוטנים, נחשבת האלרגיה לבוטנים לאחת הרגישויות המסוכנות ביותר, העלולה לגרום לקריסת מערכות הגוף ולמוות. הרגישות לבוטנים, בניגוד לחלב, אינה חולפת עם השנים, ועוצמתה זהה לעקיצת דבורה באדם אלרגי לדבורים, שעלולה לעלות לו בחייו. מעניין לציין שלמרות שילדי ישראל נחשפים בהמוניהם בשלב מוקדם לחטיפים המכילים כמות משמעותית של חלבון בוטנים, כמו "במבה" ו"שוש" למיניהם, לא נרשמו בארץ מקרים רבים של רגישות לבוטנים: יש מעט מאוד אישפוזים בעקבותיה וכמעט ואין תמותה ממנה. בכנס בנושא אלרגיה למזון שנערך בארץ לאחרונה הועלתה הסברה כי המיקום הגיאוגרפי ותנאי האקלים משפיעים על עוצמתן של הרגישויות השונות, כמו גם צריכת מזונות אחרים הממתנים או מנטרלים התפתחות אלרגיות לבוטנים. נתונים דומים מציג ד"ר איתי נוימן, מנהל היחידה לאלרגיה ואסטמה במרכז הרפואי הרצליה: 2-2.5 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית סובלים מרגישות למזונות. 8 אחוזים מהילדים עד גיל שלוש רגישים למזון כלשהו, 2.2 אחוזים מהם רגישים לחלב פרה. בתינוקות עד גיל שנה האחוזים גבוהים עוד יותר: אצל 28 אחוז מהם התגלו רגישויות למזון. מבין הרגישים בכלל האוכלוסייה מתחלקת הרגישות בעיקר לחלב פרה (42 אחוזים), לחלבון הביצה (14.5 אחוזים) לחלמון הביצה (9) לביצה בכלל (9.7), לדגים (11) להדרים (4.5), לבשר (2.8) לירקות (1) לבצל (1), לבוטנים ולשוקולד (2).

"הרגישים", אומר ד"ר נוימן, "יכולים לפתח תגובות החל מפריחה, קושי נשימה קל, אסטמה, נזלת, ליחה, כאב ראש, נפיחות בגרון או התעלפות, ועד התמוטטות של כל המערכות, לחץ דם יורד לאפס, חנק בגרון ומוות. כאשר מתגלה רגישות כזו, הפתרון הטוב ביותר הוא הימנעות מוחלטת מאותו מזון, או לחילופין, מניעה: לקיחת תרופה אנטי-אלרגית. לפעמים, במיוחד בילדים שהולכים לגן, קשה להימנע לגמרי מהמזון, מפני שלא תמיד המטפלות, הגננות ואנשי הצוות מודעים לרגישות. לא מזמן פיתח ילד אלרגי לביצים תגובה אלרגית קשה כשסייעת בגן, שאכלה ביצה, נישקה אותו על הלחיים. ילד אחר, רגיש לחלב, הגיע לחדר מיון במצב של חנק אחרי שהגננת נתנה לו לשתות מעט שוקו. במקרים כאלו כדאי לצייד את הילדים בתרופות מונעות, בנוסף להנחיות הברורות שיש לתת לסביבה המטפלת בו לגבי מה אסור לו לאכול."

"חלק מהרגישויות, כמו למשל רגישות לחלב, חולפות בדרך כלל עם השנים אצל רוב הילדים. יש כמה תחנות של היעלמות הרגישות, בעיקר בגיל שנה, בגיל שלוש ובגיל שש, לכן כדאי לחזור על בדיקות האלרגיה שוב בגילאים הללו".

 

כימיקלים מעצבנים

 

"קבוצה גדולה של ילדים", אומר ד"ר צחי גרוסמן, "בעיקר בגיל בית-הספר, סובלת מהפרעת קשב וריכוז. ברפואה המשלימה קיימת טענה כי צבעי המאכל, החומרים המשמרים והסוכרים המוספים למזון, בעיקר למזון לילדים, קשורים קשר הדוק להפרעה הזו ומשפיעים, בצורה כלשהי, גם על המוח. גופם של אותם ילדים לא בנוי לקבלת אותם צבעי מאכל, קפאין (נמצא בקולה) וסוכרים בכמות גבוהה והם מגיבים אליו בעצבנות, בהיפראקטיביות, באיבוד האיזון, בחוסר יכולת להתרכז ולהיות בקשב. אין הרבה מחקרים התומכים בכך, אבל בהחלט כדאי, לפני שמלעיטים את הילד בתרופות שונות, להוציא מוצרים כאלה מהתפריט ולראות מה קורה. היום ידוע גם שמוצרים כמו קולה, שוקולד, גבינה צהובה ויין אדום משפיעים על מערכת העצבים המרכזית וגורמים לכאבי ראש ולמיגרנות, אצל ילדים ומבוגרים. לכן כדאי, במקרה של כאבי ראש תכופים, למנוע מהילד את הפיצות, השוקולדים ודומיהם ולראות אם חל שיפור". "יש בעולם כ - 200 אלף תוספי מזון שונים", אומר ד"ר נוימן, "החל מצבעים, משמרים, חומרי טעם וריח, מעבים, מדללים, אנטי-אוקסידנטים (נוגדי חימצון) חומרים נגד פטריות ועוד. תוספות כימיות נמצאות אפילו בתרופות, כמו למשל צבע המשמש לזיהוי הכדור. החומר השכיח והבעייתי ביותר הוא סולפיטים: גופרית דו-חמצנית, הנחשבת למשמר השכיח ביותר בעולם. זהו חומר חיוני, אבל עבור חלק מהאנשים, במיוחד אלו שיש להם בסיס של אסטמה או אלרגיה במטען גנטי, הוא עשוי להוות גורם בעייתי. מצד אחד אי-אפשר לבטל אותו כי בלעדיו העולם ימות מרעב, אבל מצד שני הוא עלול לגרום לחלק מהאנשים התקפי קוצר נשימה, פריחות, כאבי ראש ועוד".

"אל חומר נוסף, מונוסודיום גלוטומט, הנמצא בעיקר בנקניקים, פסטרמות, גבינות קממבר ועוד, נקשרת 'מחלת המסעדות הסיניות'. אנשים שאכלו במסעדות סיניות בהן משתמשים הרבה באבקת מרק ובתוספת הזו, חזרו הביתה עם חולשה, פריחה, כאבי ראש והרגשת מחלה שנגרמו, מסתבר, מצריכה של מונוסודיום גלוטומט בכמויות גדולות. צבעי המאכל עלולים גם הם לגרום נזק לתת-אוכלוסיות מסויימות, בעיקר לילדים הסובלים מנזק מוחי מזערי. אצל ילדים כאלה, המקבלים משהו עם צבע מאכל, משתנה כל ההתנהגות למשך 24 שעות. הם נעשים אגרסיביים, מראים פעלתנות יתר ונעשים היפר-אקטיביים בצורה קיצונית."

"צבעי מאכל מלאכותיים נמצאים בהרבה מקרים בצורה מיותרת במזונות, ומוכנסים אליהם בעיקר כדי להפוך את המזון לאטרקטיבי. הכי ידוע כמזיק הוא הצבע הצהוב על שני סוגיו: טרטאזין וסנסט-יילו. יש אפשרות לייצר את אותו מזון עם צבע מאכל טבעי שאינו מזיק בשום צורה, וחלק מהחברות אמנם עושות כך, אבל הדבר מייקר את המוצר בצורה משמעותית".