קולה (הנחלש) של אמא

ספרה החדש, העצוב-מתוקף של אמי טאן, הוא ספר מרגש שיככב ברשימת המתנות לחג

בפרפרזה פרועה על אמרתו הידועה של טולסטוי, ניתן לומר כי כל המשפחות האומללות פולניות על פי דרכן. נסו בעת הקריאה ב"בתו של מרפא העצמות" להחליף את הדים-סאם בקרעפלך ואת המבטא הסיני המתנגן בהגיה אידישאית כבדה, וקיבלתם סאגה אשכנזית למהדרין. הסופרת האמריקאית ממוצא סיני אמי טאן גולשת על זרם התת מודע הנשי שהופך כל אם, באשר היא ויהיה מוצאה אשר יהיה, להעתק מושלם של הסבתא שלכם - בין אם מוצאה הוא מהרי הקרפטים או מהרי האטלס.

בדומה לספריה הקודמים כמו "חוג שמחת המזל" ו"מאה החושים הנעלמים" ובעיקר "אשת אל המטבח", גם "בתו של מרפא העצמות" עוסק בסודות משפחתיים, פערי דורות ותרבויות והקשרים הסבוכים והקשים בין בנות לאמותיהן. טאן מערבת בכתיבתה טקסטים הכתובים בשפה מסורתית יחד ם אנגלית מדוברת ופידג'ין של מהגרים, ומצליחה ליצור פוליפוניה קריאה להפליא. לספר שתי גיבורות: האחת היא גיבורת ההווה: רות יאנג, סופרת צללים מצליחה המתמודדת עם גלישתה המהירה של אמה, לו-לינג, אל עולמם המבולבל של חולי האלצהיימר. הגיבורה השנייה היא האם, לו-לינג של העבר, שנחשפת תוך כדי תרגום הטקסט האוטוביוגרפי שמהווה את ציר העלילה של הסיפור - טקסט שהוא תיעוד של ילדותה רצופת המסתורין בסין של ערב המהפכה. התרגום יחשוף את העצמות שמתחת לעור ואת הסודות שבהם עוטפת לו-לינג את עצמה, עד שבסופו התפור מעט-יותר-מדי של הספר תביא האמת לשחרור ולמיצוי עצמי של כל הנוגעים בדבר, כולל לו-לינג, שמוצאת אהבה מאוחרת בחיקו של המתרגם הסיני הקשיש.

למרות סופו הטוב מדי, ההשוואה הבלתי-נמנעת בין "בתו של מרפא העצמות" ל"כיסא הקשירה" של קתרין הריסון, היא לטובת הראשון. האידישע-מאמא הסינית של טאן אנושית הרבה יותר מדמויות הפורצלן השבירות של הריסון והנוכחות החזקה של השפה הסינית ומשמעויותיה בספרה של טאן, חושפות בבירור את ההבדל בין האותנטיות המאולצת של הריסון לבין העיגון החזק של טאן במסורות המשפחתיות שלה. "בתו של מרפא העצמות" אינו מתיימר להיות ספרות גדולה, אלא סאגה משפחתית גדולה. ככזאת, דווקא החלקים העוסקים בהתמודדות בין הבת לאם שהופכת אט-אט לילדה שיש לטפל בה, מצליחים להפיק את העוצמות הרגשיות החזקות וצובטות הלב ביותר, שיהדהדו בהזדהות עצובה אצל כל בת וכל אם. מי שנהנה מספריה הקודמים של טאן (כמוני), מובטח לו שייהנה גם מספרה החדש והאוטוביוגרפי מכולם, שישמש (בצירוף חפיסת "קלינקס") מתנה מוצלחת לאמא לכבוד החגים המתקרבים.

 

"בתו של מרפא העצמות" אמי טאן. הוצאת מחברות לספרות, תרגום: צילה אלעזר, 350 עמ'