הם מ-פ-ח-ד-י-ם

האשפוזים הפתאומיים של איי.ג'יי, מריה קארי ובן אפלק גרמו לתדהמה קלה אצל מעריציהם. דני סידס מנסה להסביר: למה אנשים מפורסמים, יפים ואהובים, שיש להם הכל בחיים, מתמוטטים ונזקקים לעזרה?

כפתיחה נאותה לכל מה שיש לנו להגיד ניזכר לרגע ברד הוט צ'ילי פפרז. כן, אותה להקה שהחליטה שלא לבוא בחודש שעבר לפארק הירקון. "חבורת נמושות", "ילדות מבוהלות" ו"סתם פחדנים", הם מקצת מהמשפטים ששמענו בימים שלאחר הודעת הביטול. כאילו שמדובר בארבעה חיילי צה"ל אמיצים, למודי קרבות, שפתאום השתפנו להם והתחבאו מתחת לשמיכה. כאילו שכתובות הקעקע על גופם השרירי של הבסיסט פלי ואנטוני קידיס הופכים אותם לסופר-גברים בסגנון רמבו, שלא מסוגלים לפחד מכלום. אבל מסתבר שהם כן מפחדים - כמוני, כמוכם וכמו כל בן אדם שפוי אחר.

ובכל זאת, הההבדל בינינו לבינם הוא שאנחנו פה, רגילים למראות הקשים ולבלאגן והם שם, בלוס אנג'לס הרחוקה והשקטה, רואים ב=CNN מראות זוועה ומחליטים להישאר בבית, איפה שבטוח. מדובר, באנשים בשר ודם. נכון, אנשים מפורסמים, מוכשרים ועם טונה של כסף בבנק, אבל בכל זאת - בני אדם עם רגשות ומחשבות רגילות.

לנו כמעריצים וכאזרחים "מהשורה", קשה לחבר בין אלילי הבידור הנערצים לבין "אנשים בשר ודם". מבחוץ, הרי הכל נראה אצלם נפלא ומעורר קנאה - צעירים עשירים ומפורסמים, עם קהל מעריצים ענק ברחבי העולם, שחיים בבתים מפוארים ומבלים במסיבות. הם קונים כל מה שעולה על דעתם ומחוזרים על ידי כולנו. מידי פעם, הם נכנסים לאולפן, או מגיעים לסט הצילומים כדי לעבוד קצת, אבל בעיקרון מדובר בקייטנה. אבל, מה לעשות, שככה זה נראה רק מבחוץ. מבפנים, העסק שונה לחלוטין ובזמן האחרון, אין לנו הרבה ברירות, אלא להתחיל ולהבין את זה.

יותר ויותר סלבריטאים מתגלים כאנשים 'רגילים' עם בעיות רציניות שמצריכות

עזרה. מריה קארי, איי.ג'יי מקלין, מת'יו פרי מ"חברים", בן אפלק, רובי וויליאמס, מלאני גריפית', רוברט דאוני ג'וניור וג'יימס האטפילד, סולן מטאליקה. הם רק חלק מסלבריטאי העל שיצאו ונכנסו בחודשים האחרונים ממכוני גמילה, במטרה להבריא את נפשם הדכאונית, או את גופם שנחלש (או את שניהם יחד).

חייבים לומר כבר עכשיו, שהשמות שציינו הם רק הבודדים שהעיזו להודות בתקשורת על בעיותיהם. ישנם עוד רבים בתעשיית הבידור שמטפלים בעצמם בחשאיות מוחלטת ורבים אחרים שנמצאים על סף קריאה לעזרה.

 

רכוש של כולם

 

האישפוז של איי.ג'יי מקלין מעניין אותנו באופן מיוחד, וכבר הרחבנו על כך בעבר. אבל בואו נשתמש במחלתו של איי.ג'יי, שאגב כבר חזר להופיע עם הבויז, כדי לדבר על התופעה הכללית. כן, אתם אולי לא יודעים את זה, אבל מדובר בתופעה, שאופיינית לכוכבי פופ צעירים, והעובדה שרק איי.ג'יי נחשף לא אומרת שהוא היחיד.

אנחנו חס ושלום לא מדברים על מישהו מסוים, אבל שימו לב למה שאנחנו כבר יודעים: ג'ואי פאטון מאן סינק חלה לפני שבועיים והתמוטט בסאן דייגו. הוא אושפז. חברי להקת פייב סובלים ממחלות רבות בשנה האחרונה. גם חלק מהם (שון וריצ'י) אושפזו. קיילי מינוג הודיעה שהיא סובלת מתשישות, בעקבות העבודה על האלבום החדש - היא לא אושפזה, אבל נשארה בבית נחה וישנה שבוע שלם. גם אנדראה קור, סולנית הקורז חשה תשישות והלכה הביתה לישון לכמה שבועות. כמה מחברי ווסטלייף נשארו בבית, כל אחד בתורו, בעקבות בעיות של עייפות מצטברת.

וגם בנות אטומיק קיטן לא בקו הבריאות בזמן האחרון. ג'רי האליוול מחוררת את גופה בהזרקות של ויטמינים, לא כדי להיות בריאה ובכושר, כמו שהיא עצמה מתעקשת להכריז, אלא כדי להיות רזה - הכי רזה בעולם. הידיד שלה, רובי וויליאמס, מדבר בגלוי כבר שנים על בעיות של דיכאון, השמנה, סמים ואלכוהול. חבריו הקרובים אומרים, שכל עוד הוא מדבר על הבעיות הם לא הכי לחוצים, מכיוון שהפתיחות שלו גורמת להם לשמור עליו בשבע עיניים.

כשחושבים על כולם יחד זה נשמע מדהים, אבל לא צריך להתרשם. זה מה שקורה לגופם ונפשם של צעירים שהופכים בין לילה לרכושו של כל העולם. הם בקושי ישנים, ואם כבר הם עוצמים עין לשעה שעתיים, אז זה רחוק מאוד מהבית. מדובר באנשים שהתרגלו בתוך זמן קצר ביותר לעבור מהאוכל של אמא, ל"ג'אנק פוד" של בתי מלון ומטוסים. כל העולם אוהב אותם, אבל הם עצמם מתקשים למצוא אהבה אמיתית. רוב הזמן הם מסתובבים בעולם בלי חברים, בלי משפחה תומכת, חשופים לצלמי פפרצי מעצבנים ולשאלות מטומטמות של עיתונאים.

הם מופיעים כמעט מידי ערב, שיניהם צחורות, אסור להם להתעצבן, או להשתולל וממש אין להם אפשרות להיות הם עצמם. אז נכון, יש להם מיליוני דולרים בבנק, אבל עד כמה שזה ישמע נדוש, כסף אולי פותר את רוב הבעיות בחיים, אבל לא את כולם. בטח שלא את הבעיות הנפשיות - ראו מקרה איי.ג'יי.

 

זמנך עבר

 

בגיל 20 פלוס, אותם אלילי פופ כבר מתחילים לחשוב על היום שאחרי ההצלחה הגדולה, כי הם הרי יודעים יותר טוב מכולם, שהחגיגה תיגמר מהר. הנה כמה דוגמאות לחגיגה שנגמרה מהר של כוכבים שבימים אלו כבר נחשבים למי שהיו: גארי בארלו, מארק אואן (מטייק ד'את), שיין לינץ', סטפן גייטלי (מבויזון), הבנות של ביוויצ'ד, קליאופטרה, איסט 17, אנת'ר לבל ואפילו מלאני בי. כולם זכו לתהילת עולם, והיום הם יושבים בבית ומתפללים שמישהו יתייחס אליהם.

המאושפזים שהזכרנו בתחילת הכתבה עדיין נמצאים באור הזרקורים, אבל ככל שהאור

חזק יותר - הפחד מכישלון גדול יותר. הם לא רוצים להגיע למצב של, נניח, גרי בארלו, והפחד שזה בכל זאת יקרה גם להם מסוגל לדרדר אותם לסמים, לאלכוהול ולדיכאון גדול.

היום זה נשמע דמיוני, אבל הבעיות של איי.ג'יי יכולות להגיע מחר גם לבריטני,

ג'סטין, ג'ניפר לופז, ריקי מרטין, ניק קארטר, או כריסטינה אגילרה. אף אחד לא חסין מפני התובענות האכזרית של עולם הפופ וגם החזקים ביותר מסוגלים לקבל

מכה כואבת.

 

מנסים להיגמל

 

אם יש מישהי שרחוקה באמת ממצבו של אחד כמו גארי בארלו, זאת מריה קארי. מדובר, בבחורה שבאמת יש לה הכל - כסף, "לוק", קריירה מובטחת לכל החיים ואהבה. ובכל זאת, היא אושפזה בשיא תהילתה, רגע לפני שהיא הופכת להיות גם כוכבת קולנוע. לכאורה, אלה היו צריכים להיות הימים המאושרים ביותר של מריה, אבל מסתבר, שרק לכאורה. במציאות, היא בקושי ישנה בזמן האחרון מרוב לחץ נפשי, חוסר ביטחון, דאגה לקריירה ועבודה קשה. ועם כל זה לא מספיק, אז גם מערכת היחסים הארוכה עם האהוב שלה, לואיז מיגל, כבר לא מה שהיתה פעם. במצב כזה, רק טבעי שתבוא התמוטטות. בכל זאת, מדובר באשה צעירה בת 30. הדבר המפתיע היחיד בכל הסיפור של מריה הוא, שההתמוטטות הגיעה רק עכשיו, יותר מעשר שנים אחרי שהיא הפכה לכוכבת ענקית. מה חשבתם, שהחיוך הצחור שלה תמיד אמיתי?

גם בן אפלק נמצא חזק בצמרת, עם קהל מעריצים (ומעריצות) הולך וגדל. אבל למרות הכל, אישפז את עצמו כוכב "פרל הרבור" בגלל בעיות של אלכוהול. חבריו הקרובים, שמבלים איתו בערבים טוענים שהופתעו לשמוע על האישפוז, כי לדבריהם אפלק מעולם לא היה שתיין כזה גדול. אבל הכוכב עצמו סיפק לפני כחודש הסבר מאוד מעניין על מצבו: "הבעיה היא מה שקורה איתי כשאני לא עובד. אני מאותם אנשים, שאין להם מושג כיצד להעסיק את עצמם כשהם בחופש. כתוצאה מכך, אני מכניס את עצמי לצרות". והצרות הם הימורים, שתייה מרובה והכי גרוע, שעמום גדול. כשאנחנו, האנשים "הרגילים", משתעממים לאיזה יום או יומיים, יש לנו את הדרכים שלנו להעסיק את עצמנו. אבל כשאתה בן אפלק, בהפסקה של כמה חודשים בין סרט לסרט ויש לך מיליוני דולרים בבנק לבזבז - השעמום הופך למלכודת מסוכנת, שכבר הפילה ברשתה רבים וטובים מתעשיית הבידור.

שניים אחרים, שהפכו את השעמום לצרה שסיכנה באופן ממשי את חייהם הם מת'יו פרי ורוברט דאוני ג'וניור. דאוני ג'וניור התמכר לפני כמה שנים לסמים קשים בעקבות סדרת מסיבות פרועות בהן נטל חלק. אחרי שפתחו לו כמה תיקים במשטרה בגלל עבירות סמים, הוחלט לאסור אותו. וכך, במקום לפתח את הקריירה המבטיחה שלו, בילה רוברט דאוני שנה בכלא על אחזקת כמות גדולה של סמים. כשיצא, התקבל בזרועות פתוחות לצוות הסדרה "אלי מקביל" וגם שם הצליח בגדול. אבל חודש לאחר מכן, חזר לסורו. האם דאוני הוא טיפש שיורק לבאר ממנה הוא שותה? מה פתאום -הוא מכור.

גם מת'יו פרי מכור לאלכוהול ונכנס לדיכאונות, אבל בניגוד לדאוני ג'וניור, הוא נלחם בבעיותיו ומרבה להתאשפז בכל פעם שמצבו מתדרדר מעבר לקו האדום. "אין לי שום כוונה", אמר פרי לפני כשנה, "לבלות את שנות השלושים של חיי במכוני גמילה. יש לי קריירה ואני מתכוון לשמור עליה".

 

לאהוב אותם

 

כדאי לדעת, ששטף הכוכבים המתאשפזים והמתמוטטים אינו דבר חדש. סלבריטאים עם צרות נפשיות ובריאותיות היו קיימים תמיד, אלא שעכשיו אף אחד לא מתבייש להודות שהוא זקוק לעזרה. מלאני גריפית', למשל, ממש כמו מריה קארי, פנתה לפני כמה חודשים דרך אתר האינטרנט האישי שלה לקהל מעריציה וסיפרה בגלוי על מצבה. היא התמכרה למשככי כאבים שהרסו את חייה והתאשפזה בעצת בעלה, אנטוניו באנדרס. בזמן שטופלה במכון הגמילה, דאגה גריפית' לעדכן את הגולשים לאתר שלה במצבה. אלה, מסתבר, הגיבו בתמיכה מאסיבית באלילה שלהם.

כך קורה גם עם קהל המעריצים של איי ג'יי ושל מריה קארי, שמפגינים תמיכה

מוחלטת ונותנים חיזוקים בלתי פוסקים לכוכבים הנערצים עליהם וזה בעצם כל העניין - לאהוב אותם, לחזק אותם בשעות הקשות ומעל לכל - לדעת שמדובר בבני אדם צעירים ושבירים בדרך כלל. אם יש משהו ששווה בשבילם הרבה יותר מכסף זה תשומת הלב והחום שהם מקבלים. זאת העזרה היחידה שהמעריצים יכולים להגיש וזה הרבה. הרבה מאוד.