בית המשפט המחוזי בבאר-שבע אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד רשות הרישוי והנהלת בתי המשפט, על גביית אגרה לרשיונות נהיגה שחודשו לאחר שנפסלו. התביעה כוללת בקשה להחזרים משנת 94'. מדי שנה נפסלים על-ידי בתי המשפט כ-20 אלף רשיונות. דמי האגרה מסתכמים כיום ב-17 שקל.
את הבקשה הגיש עו"ד יונתן מילר, בשם רעייתו יפעת. רשיון הנהיגה שלה נפסל על-ידי בית המשפט לתעבורה לתקופה של 12 יום. כאשר ביקשה לקבל בחזרה את רשיון הנהיגה שלה, לאחר תום תקופת הפסילה, נדרשה מילר לשלם למשרד הרישוי אגרה של 17 שקל. כשביקשה לברר מדוע עליה לשלם את האגרה, נאמר לה כי לא תקבל בחזרה את רשיונה המקורי, אלא יונפק לה במשרד הרישוי רשיון חדש.
מילר טענה, כי הדרישה אינה חוקית ופנתה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בתביעה להחזיר לה את האגרה ש"שילמה תחת מחאה". בנוסף, היא ביקשה לאפשר לה להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי הרשיונות ששילמו את האגרה וכן לתת-פסק דין הצהרתי האוסר על המדינה להמשיך ולגבות אגרה זו.
נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, השופט אפרים לרון, קיבל את טיעוני התובעת ואישר את הגשת התביעה הייצוגית. השופט קבע, כי גביית האגרה מנוגדת לחוק שכן אין בתקנות התעבורה כל הוראה האומרת שפסילת רשיון נהיגה מחייבת הנפקה של רשיון חדש.
"מניסוח הדברים וממשמעותם הרגילה עולה כי רשיון נהיגה שנפסל יוחזר לבעל הרשיון בתום תקופת הפסילה", ציין השופט לרון, "אין מדובר בהנפקה חדשה, בין ראשונה ובין חוזרת של רשיון הנהיגה. מתקין התקנות יכול היה לקבוע, כי החזרת הרשיון תבוצע בדרך של הנפקת הרשיון ואז היה נדרש תשלום התוספת בעד ההנפקה, אך הוראה כזו לא נקבעה בתקנות ומשמעות סיום תקופת הפסילה היא החזרת הרשיון ולא בהנפקה חוזרת".
השופט הוסיף: "אין לחייב את בעל רשיון הנהיגה ב"עונש" נוסף של תשלום אגרה הנובע מהנפקה חדשה של רשיון הנהיגה לאחר תום תקופת הפסילה, כאשר הצורך בהנפקה חוזרת לא נבע ממחדל של בעל הרשיון בהקשר לחובת הרישוי - אלא רק בקשר לביצוע עבירת תעבורה".
השופט קבע עוד, כי אין הרשויות המוסמכות רשאיות לגבות אגרה כל זמן שלא קיימת הוראה מפורשת המחייבת בתשלום אגרה זו.