"היקף הפשרות בקיבוצים בעשור - 250 מיליון ש'"

ברית פיקוח: 200 מיליון שקל מסכום זה הועברו לקופת המדינה כדמי היוון וכתשלומי מס; הקשת הדמוקרטית המזרחית: על ההתיישבות להפנים כי אינה הציבור הנזקק היחיד במדינה הסובל כלכלית

היקף הפשרות הקרקע של הקיבוצים בעשור האחרון מגיע ל-250 מיליון שקל, כך אמר מנכ"ל ברית פיקוח (חברת רואי החשבון של הקיבוצים) ירון רייכמן, ביום עיון שערך איגוד התעשייה הקיבוצית בנושא הקרקעות החקלאיות. לדבריו, רובה המכריע של התמורה מהפשרת הקרקעות, כ-200 מיליון שקל, חזר למדינה כתשלום ישיר או באמצעות מסים עקיפים.

רייכמן אמר שהשיטה הנהוגה במינהל של תשלום שווי הקרקע מראש בסכום מהוון על פי שוויה ביום התשלום במנותק משוויה האמיתי של הקרקע ביום המימוש יוצרת עיוותים. לדבריו, בדרך זו שילמו חלק מהקיבוצים למעלה מ-100% מערכה של הקרקע למדינה, כלומר הם הפסידו מעסקת הפשרת הקרקעות. הדבר נכון בעיקר לגבי עסקות שבוצעו בשנים האחרונות עקב המיתון בענף הנדל"ן כולו.

רייכמן הציג כדוגמה עסקה אופיינית של הפשרת קרקע על פי החלטה 727 של המינהל. מתוך השווי הכולל של הקרקע מועברים 73% ישירות לקופת המדינה ו-27% נותרים בידי הקיבוץ. מחלקו של הקיבוץ משולמים 3% - מסי רכישה ומכירה ו-10%-3% נוספים - כמס שבח. כלומר בסופו של התהליך נותרים בידי הקיבוץ .21%-15% בפועל יוצא שבאזורים בהם מחיר המכירה של יחידת דיור הוא 160 אלף דולר, בבנייה במרקם עירוני, נותרים כיום כ-22 אלף דולר לדונם בלבד בידי הקיבוץ. סכום זה קרוב מאוד לפיצוי בגין הפקעת קרקע חקלאית.

לדברי רייכמן, כתוצאה מכך ישנם כיום גופים רבים שאינם מוכנים לאפשר יזמות לבנייה על קרקעות בתחום משבצת הקרקע שלהם. רייכמן הדגיש כי חוסר הכדאיות הכלכלית היא הסיבה לכך שבשלוש השנים האחרונות רק כמחצית משיווק הקרקעות לבנייה בוצע על ידי המינהל וזאת למרות ש-94% מהקרקעות הפנויות במדינה הן בבעלות המינהל.

 

"הם לא היחידים במצוקתם"

 

בתגובה אומרת הקשת הדמוקרטית המזרחית כי גם על פי חישוב ברית הפיקוח, הרי שמדובר בהעברה לא צודקת של 50 מיליון שקל מהקופה הציבורית לקופת ההתיישובות העובדת. "כל מי שבקי בעסקי קרקעות, יכול להיווכח במיליוני שקלים המיועדים לעבור למגזר המונה פחות מ-3% מאוכלוסיית המדינה כתוצאה מהפשרת קרקע חקלאית השייכת על פי חוק למדינה ולאזרחיה. כל זאת עד שבג"ץ החליט לאחרונה לעצור את ההפקרות החברתית. מי שמחלו לו על מיליארדים של חובות, כמו לתנועות ההתיישבות בקיבוצים ובמושבים, טוענים עכשיו כי על המדינה להמשיך ולהעביר לידיהם נכסי ציבור עצומים כמו קרקעות המדינה. טוב יעשו בהתיישבות אם יפנימו כי הם אינם הציבור הנזקק היחיד במדינת ישראל הסובל כלכלית בשעה קשה זו", אומרים בקשת הדמוקרטית המזרחית.