יובנטוס: האב, הבן ורוח הכדורגל

לילה של יין מול הטלוויזיה הוא לא בהכרח בזבוז של זמן. משה גוזגל, שתפס תוכנית נדירה על הקבוצה הגדולה של יובנטוס באמצע שנות ה-90', חוזר לרגעים הגדולים של ליפי, דל פיירו, ויאלי ורבאנלי

טרטוריה (Tratoria) באיטליה היא מסעדה משפחתית. האבא והבן ממלצרים ומקבלים את האורחים בחום, האמא מבשלת את האוכל האיטלקי המסורתי והסבתא יושבת על הקופה ומוודאת שאף אחד לא נוגע בכסף. יחד עם הארוחה, אתה שותה לפחות ליטר של יין הבית. יין אדום, תוסס וחזק. יין שמהר מאוד דופק לך את הראש ומעביר אותך לדאייה בעולמות אחרים.

בלילה אחד סהרורי בטורינו, בעקבות הליטר המדובר וזפזוף אינסופי בערוצי הטלוויזיה, עלה וצף לעיני מחזה מדהים מהעבר. משהו נעים שעושה עקצוצים בכל הגוף לכל מי שאוהב כדורגל ומתגעגע למשחק השמח והמלהיב ששוחק לפני שנים. שעה שהוקדשה לקבוצת הכדורגל של יובנטוס, שליטת ה'סריה איי' באמצע וסוף שנות התשעים. התוכנית שיחזרה את הרגעים הגדולים של 'יובה' בעונות 94-95 ו-95-96, שבהן זכתה הקבוצה באליפות איטליה, בגביע אירופה לאלופות ובגביע הביניבשתי.

 

טקטיקה חדשה ומנצחת

 

בעונת 91-92 חזר מאמן ישראלי צעיר מהשתלמות מאמנים באיטליה אצל פאביו קאפלו, מאמנה האגדי של מילאן. המאמן סיפר אז בהתלהבות על הטקטיקה החדשה של קאפלו, שגורמות ליריב לאבד את הכדור בשטח המגרש שלו ומאפשרת לקבוצתך לכבוש שערים ביתר קלות. למאמן הצעיר קראו אברהם גרנט, ולאחר אותה השתלמות הוא יישם את השיטה בדייקנות במכבי תל אביב וזכה עימה באליפות. הטקטיקה של קאפלו שלטה באיטליה בשנות ה-90', אולם בעונת 94-95 גם השיטה שנראתה אז בלתי מנוצחת, הוכנעה. באיטליה הכתירו זאת כניצחון הרוח והכדוגל השמח על הטקטיקה האפורה והמשחק המשמים. הרוח הייתה יובנטוס והכדורגל היפה היה שייך לבאג'יו, דל פיירו, ויאלי ורבאנלי, אבל יותר מכל למאמן, מרצ'לו ליפי.

 

הסגל: מדהים, בכל קנה מידה

 

מרצ'לו ליפי הגיע ל"גברת הזקנה" כדי להחזיר עטרה ליושנה. הוא אסף קבוצת שחקנים רעבים עם הרבה מה להוכיח והפך אותם בעונת 94-95 לתלכיד מנצח, ששלט במשך שנתיים בכדורגל האירופי. סגל השחקנים של הקבוצה היה מדהים. אנג'לו פרוצי הפך את קו השער למחסום בלתי עביר, כשלפניו שיחקו פרארה, טוריצ'לי וקונטה, שייצרו ברחבה שטח סטרילי. במרחב התפר של מרכז המגרש, שלטו רוברטו באג'יו ואלסנדרו דל פיירו הצעיר, ובחוד שובצו פבריציו ראבנלי וג'נלוקה ויאלי החדים.

 

"היינו כמו מכונה משומנת"

 

כבר בתחילת העונה היה ברור שיובנטוס תרוץ לאליפות. הקבוצה הציגה כדורגל מצוין, ניצחה משחקים והביאה את ויאלי להצהיר: "אנחנו כמו מכונה משומנת. הכל פועל כמו שצריך ואין מי שיעצור אותנו". ואז הגיע המשחק מול מילאן. קבוצת החלומות של קאפלו מול המכונה המשומנת של ליפי. בפועל, לא היה שום קרב. יובנטוס שטפה את המגרש וניצחה 2:0, עם שער מדהים של ראבנלי, שהקפיץ מעל השוער, וגילגל לרשת החשופה. בטלוויזיה האיטלקית כבר הכתירו אלופה.

 

פיורנטינה? לא רואים אותם ממטר

 

פיורנטינה של גבריאל בטיסטוטה הייתה המטרה הבאה של הקבוצה בעלת חולצות הזברה. הקבוצה מפירנצה החליטה לעצור את הריצה של יובנטוס בכל מחיר, ובמשחק באיצטדיונה הביתי היא כבר הובילה 2:0. לחבר'ה של ליפי, לעומת זאת, היו תוכניות אחרות לגמריי. "לא ראינו כלום בעיניים", אמר רבאנלי, שכבש את אחד משלושת השערים של יובנטוס במשחק. "ידענו שאנחנו מנצחים את המשחק ולא חשוב מה יהיה. היה ברור שברגע שייכנס הכדור הראשון אנחנו מנצחים", הוסיף החלוץ. השער האחרון במשחק, זה שהקנה ליובנטוס את שלוש הנקודות, הובקע בבעיטה חופשית מדהימה של ילד איטלקי אלמוני, אלסנדרו דל פיירו שמו. בעתיד, כידוע, יהפוך דל פיירו לאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המועדון המפואר.

 

הטקטיקה הפסידה. יחי הרוח החדשה!!!!

 

העיתונות האיטלקית יצאה מגדרה, בעקבות התצוגות של יובנטוס. אפילו היום, שש שנים לאחר האירוע, זה נראה כאילו חלק מאנשי התקשורת בארץ המגף עדיין חיים את המהפכה. "ליפי ניצח את הטקטיקה המשעממת של קאפלו", קבעו הפרשנים באותה עת. "הרוח ניצחה את הכוח", הדהדו כותרות העיתונים. בתוכנית השיחזור, אמר ליפי את מה שכולם חשבו ואף אחד לא העז לומר אז. "היינו הקבוצה הטובה ביותר בכל הזמנים של יובנטוס. כולל הקבוצה הגדולה של מישל פלטיני ובונייק, שזכתה בגביע אירופה ב-85".

 

ואז הגיע גביע אירופה

 

בתחילת עונת 95-96, לאחר שיובנטוס החליטה לוותר על רוברטו באג'יו ולהעניק את המושכות לדל פיירו, החלה הקבוצה גם בכיבוש אירופה. היא דילגה מעל כל הקבוצות במוקדמות בקלילות ונראתה כמו כקבוצה שמוכנה לזכות שוב בגביע אירופה, לאחר שלא ליטפה אותו במשך 12 שנים. דל פיירו הפגין יכולת עילאית וכבש שערים ללא הפסקה, בעיקר מבעיטות עונשין. עד משחק הגמר הצליחה יובנטוס לנצח, ואז היא פגשה את הקבוצה הגדולה של איאקס, שכללה בין היתר את דאווידס, סידורף וברגקאמפ. המשחק שהסתיים רק בפנדלים, העניק את החותמת הסופית לקבוצה של ליפי. גביע אירופה לאלופות והגביע הבין יבשתי, שבא חצי שנה מאוחר יותר אחרי ניצחון על בוקה ג'וניורוס, הכתירו את יובנטוס כקבוצה הטובה ביותר בכל הזמנים של העיר טורינו.

 

יובנטוס חוזרת?

 

לא סתם בחרה הטלוויזיה האיטלקית להציג את תוכנית השיחזור. היכולת המצוינת של יובנטוס העונה ב'סיירה איי' ובליגת האלופות היוו סיבה הולמת. חזרתו של ליפי למשרת המאמן, יחד עם השתלטותו של דל פיירו על מרכז הקבוצה (לאחר עזיבתו של זינדין זידאן), מובילים את יובנטוס, לפחות לדעת האיטלקים, לעונה חלומית נוספת. עם נדבד, תוראם, בופון דל פיירו וטראזגה, יובנטוס נראית כמי שנמצאת על הדרך חזרה למקום הראוי לה - פיסגת הכדורגל האירופי.