אני גם בשוק וגם בהלם

לחצי שעה במהלך שידור הגרלת "פיס אירופה" בערוץ 1 במוצ"ש דיברה הטלוויזיה יוונית שוטפת בלי תרגום, תיעדה את נופי קפריסין, ביצעה קידום מכירות פראי למפעל הפיס והותירה את רונן בודוני ללא מילים (מלבד אלו שכאן). אם אתם לא מאמינים - יש קישור לצפייה בכל המשדר כאן למטה

כבר חודשים שהפרסומת להגרלת "פיס אירופה", המסתיימת במשפט הנצחי "אני גם מחכה לזה וגם מצפה לזה", מסרבת להפסיק לנג'ס. ההגרלה התקיימה, סוף סוף, במוצאי שבת האחרונה, והועברה בשידור ישיר בערוץ הראשון (ואם פיספסתם, תוכלו לצפות בשידור למטה מימין, תחת לשונית "וידאו"). התוצאה? אם יהודה המכבי היה נכשל במשימתו לנצח את היוונים ושמעון פרנס היה ראש הממשלה, מה שנראה אמש על מרקע ערוץ 1 היה מתקבל על הדעת. למשך כחצי שעה, בלב שעות צפיית השיא של מוצאי שבת, הפכו שידורי הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית לשעטנז מפלצתי בין שידורי הטלוויזיה הקפריסאית וסרט תדמית של מפעל הפיס.

זה התחיל כמו כל הגרלת פיס שבועית. עירית ענבי בשמלה אלגנטית ותסרוקת אניגמטית קידמה את פני קהל הצופים, הסבירה שהפעם מדובר בהגרלת "פיס אירופה" מיוחדת במינה ("אני גם מחכה לזה וגם מצפה לזה") ושהפרסים נושאים ניחוח אירופי מפתה ומשכר. אלא שמרגע שהועבר השידור לניקוסיה, קפריסין (שם התקיימה ההגרלה), מה שקיבלו משלמי האגרה היה אכן מיוחד למדי. עמיתתה הקפריסאית של ענבי החלה להסביר את שלל החוקים והסייגים של ההגרלה ביוונית שוטפת ומתגלגלת, שלא נצפתה על המרקע מאז ימי אריס סאן ויורגו דאלארס. לרגע היה נדמה שהנה עוד רגע תופיע ענבי בתחתית המסך ותבאר את משפטיה הארוכים של הקפריסאית, אבל זה לא קרה. גם כתוביות שיתרגמו את דבריה בוששו להופיע. אחרי דברי הסבר ארוכים חזר השידור לתל אביב למטרת נאומו המתלהב של יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, אברהם כץ-עוז. כמה מצער היה לראות שבדיוק דקה אחרי שהוא התחיל לדבר החלה ההגרלה והכדורים צנחו להם בזה אחר זה. היינו מצפים שמישהו יעצור לרגע את כץ-עוז כדי ללכוד את הרגע שלשמו התכנסנו כאן, אבל גם זה לא קרה וקהל המהמרים נאלץ לנחש אילו מספרים עלו בגורל.

 

יאסו דאלארס!

 

בטרם יוכרע השלב הבא בהגרלה החליט הבמאי הקפריסאי שהגיע הזמן להוכיח לעם בישראל כי טעינו כשבחרנו להקים את ביתנו הלאומי כאן ולא על האי הסמוך. במשך כחמש דקות תמימות נצפו על המרקע שלל תמונות של חופים פראיים, הרים ירוקים, בחורות בביקיני וחוגגים בטברנות שנתרמו בוודאי באדיבות לשכת התיירות הלאומית. חשבנו שנגמר, אבל לא; הדבר הבא היה רגע של תרבות (למען האמת - כחמישה רגעים) בהם נצפו על המרקע רקדנים ורקדניות בלבוש מסורתי שחוללו לצלילי בוזוקי ותוף, בסצינה שאם לא היינו יודעים שהיא אמיתית, היינו בטוחים שהיא לקוחה מאיזה קליפ של יורגו דאלארס. בשלב הראשון פיזזו הבנים והבנות צפו מהצד; בשלב הבא הם החליפו תפקידים וכל אותה העת היו נסוכים חיוכים נוטפי יוגורט על הבוזוקאי שישב בפינה.

זה היה האות. מיד אחר-כך החליט הבמאי הישראלי להחזיר מלחמה ולהראות לקפריסאים שאצלנו אמנם אין ים בצבע טורקיז אבל יש לנו לב מזהב. לעיני הצופים נגלו שפע מפעלותיו של מפעל הפיס לקידום החינוך והחברה בישראל בעזרתו האדיבה של הקריין מושיק טימור. בסרטון סיפר טימור בממלכתיות איך כל כרטיס חיש-גד שאנו קונים הוא עוד לבנה בחומה של אולם ספורט במתנ"ס בנגב, איך כל טופס לוטו הוא מחשב בבית-ספר בגליל ואיך מפעל הפיס אחראי בעצם לחינוך ילדינו, טיפוח הוותיקים שבינינו ודאגה אמיתית לחיינו (באמת מיותר שאנחנו משלמים מיסים כשיש מפעל נשגב שכזה).

 

לא זכינו! יאסו!

 

ואז הגיע הרגע המצער, כשהבנו שזה נגמר. עירית ענבי שבה לקדמת הבמה כשעל פניה אותה התלהבות של ממתיק מלאכותי, והסבירה שאמנם ישראל לא זכתה בהגרלה האירופית אבל מפעל הפיס יעניק פרס ניחומים לכל מי שאחד המספרים ממקודם נמצא על הכרטיס שרכש. איזה יופי!

לסיכום: עירית ענבי, מגישה יווניה, "מסע עולמי" בקפריסין, פרסומת בחינם למפעל הפיס ונאום קצר של אברהם כץ-עוז. מי אמר שאין תמורה לאגרה.

 

היות ומי ששרד את מהלכו המלא של המשדר נזקק, קרוב לוודאי, למנה גדושה של משככי כאבים שעירפלו את חושיו או לפחות לשכיבה ממושכת על משטח קשה עם עיניים עצומות, ייתכן שישנם צופים שלא יודעים אילו מספרים עלו בגורל (והם אלו שהגיבו לכתבה ודרשו לציין את תוצאות ההגרלה). כשירות לציבור מגיש ynet את המספרים הזוכים: 4, 9, 0, 6, 9. על-פי אתר האינטרנט של מפעל הפיס, כל בעלי הכרטיסים בעלי המספרים הללו בישראל יזכו בפרס של 10,000 שקלים חדשים. מזל-טוב.